ויהי ערב. תם הכנס. אלה היו רשמיי:
17:50: שוב פינאלה, שוב סמנטיקה. אין, אין על סמנטיקה. סוזן רוטשטיין חולקת את רשמיה לגבי שמות עצם ספירים ובלתי-ספירים, וכאלה שהם לפעמים כך ולפעמים כך, וכאלה שההקשר מכריח אותם להיות כך ואיך יודעים שזה קורה, משפטים בהם סופרים דווקא שמות בלתי-ספירים. דוגמאות מאנגלית, עברית והולנדית, שחלקן חולק כבוד מיוחד לדר' סוס (1965). אח, סמנטיקה.
16:45: דינה אורנשטיין ויעל גרינברג מכשפות את הקהל עם ניתוח סמנטי של סתם. כבוד לנבחרת הביתית.
15:30: לביא וולף סיים את הרצאתו על "כשאת אומרת טעים למה את מתכוונת". לפי הגישה שלו לטענות כמו "העוגה טעימה", יש לדובר בראש קבוצת אנשים ממושקלת לפי חשיבות, ורף שצריך לעבור אותו כדי להיות טעים. הדעות בתוך קבוצת האנשים משתקללת לפי חשיבותם, ואם בסך הכל עברנו את הרף אז העוגה טעימה.
עכשיו מדברים אולגה קגן וסשה אלכסיינקו על הסיומת הרוסית "אוֹבָט".
בשולי הכנס: מודעה בקפה גרג לפיה הרשת "מחפשת עובדים בפריסה ארצית". דו-משמעות תחבירית, מישהו?
14:05: חזרנו מהפוגת הצהריים בשעה טעונה. גלית ששון בהרצאה עם נושא מבטיח להארד-קוריסטים שבינינו – מילים ניגודיות בלא פחות מ…אספרנטו! צלם בהיכל הגנרטיביזם.
12:25: אוון עושה לי חשק לכתוב את הפוסט הזה על אופטימליות שהבטחתי פעם.
הרצאה מדעית נקייה. תענוג.
אוון במילות סיכום: אין ספק שבמילים הטבעיות לעברית אין תופעה של הרמוניה. אין ספק שבמילים שעברית שואלת משפות זרות יש הרמוניה. אז אפשר לומר שהרמוניית תנועות היא תופעה אוניברסלית, שמופיעה רק בפריפריה של השפה (כלומר במקומות שבהם הצלילים נושאים פחות מידע). עוד סימוכין לכך – טורקית, שפה שנודעת בהרמוניה התנועתית שלה (ר' אריק אינשטיין בכבלים, 1990), מהרמנת לחלוטין רק את המוספיות שלה. רוב המילים הבסיסיות דווקא כן כוללות מגוון של תנועות.
12:00: ההרצאה של שירה פרבי (אֶת אָל) על קבילות ביטויים חוזרים בעברית כוללת תוצאות קצת מפתיעות: מניפולציות על סיבוכיות המשפט (כמו להכניס את הביטוי החוזר לתוך עוד משפט משועבד) לא משפרת את המידה שבה הכינוי החוזר מתקבל לעומת המשפט המקביל ללא הכינוי החוזר. כדי לסבר את האוזן, אנחנו מדברים על השיפוט של דברים כמו דינה מסכימה לפגוש את הצלמת שטל סיפר שדן פגש (אותה) בחיפה.
אבחנה מרתקת תורנית: כל התמסירים (handouts) עד כה היו בעלי מספר עמודים זוגי. כולל זה של ההרצאה הקרובה – אוון גרי כהן באתנחתא פונטית/פונולוגית, הרמוניית תנועות בשאילת מילים לעברית (או: למה לעזאזל אנחנו אומרים קנגוּרו?)
11:20: נזכרתי בדבר: אתמול חשבנו שוב על בעיית המשגת משפטי העיבוד הסבוכים, אז הרי הרעיון שלי: Garden Path הוא משעול, ונדמה שמקור המשפטים האלה בגיהנום. לכן, מִשׁאוֹל (מחשב אמיתי אולי, אבל הכפתור של השווא לא עובד. עמכם הסליחה).
אם כן, משאול. דונו.
10:45: דוגמה מעניינת אצל בלטי: מבנה תחבירי שמפורסם במסובכותו הוא פסוקית זיקת מושא (דיברנו על זה בדגש, לא מוצא כרגע): הפיל שהג'ירפה רוחצת (זו לא בדיוק הדוגמה שלה, שמתכתבת קצת עם crash blossoms אגב) נחשב ביטוי קשה לעיבוד. מה עושים? מסבכים אותו עוד יותר על-ידי הוספת סביל, ואז מתקבל ביטוי קל יותר לעיבוד… הפיל שנרחץ על-ידי הג'ירפה. בלטי מסבירה שכעת התפקידים של הפיל נשארים "מקובצים" ביחד ואין את הג'ירפה שמפריעה למהלך העניינים הלינארי.
רגע, מה עם הפיל שהג'ירפה רוחצת אותו? על ביטויים חוזרים בעברית, בהרצאה הבאה.
ומה יהיה עם כל הגופן בולט שלי? לפחות לי אין פטיש סימני קריאה.
שעה שמחה (10:10): ברוכים הבאים ליום השני של כנס האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית. היום בולג עבדכם הנאמן, ואפילו ממחשב אמיתי. לפני שאקדיש מלוא תשומת לבי להרצאתה של אדריאנה בלטי על גזירות מורכבות, מילה של נזיפה: בלשנים חישוביים! איפה אתם? הנה כנס חשוב מתחת לאפכם ממש, ואתם אינכם בנמצא. נא לתקן לקראת יאטל 27.
———————————————–
דגש קל 
אני נגד משאול, אפילו שזה היה רעיון שאני העליתי. כלומר, רעיון שהועלה על ידי.
בלשנים חישוביים טובעים בזעף.
יותר מדי פרוייקטים ועבודות ופחות מדי זמן להאחבת אופקים על תפקידו של הסביל.
[…] עדכוני הטוויטר (http://twitter.com/dageshkal , כן?) וליובל על החברה. מחר אעביר לו את שרביט העדכונים ואם היום השני של הכנס יהיה מוצלח אפילו חלקית יחסית […]