Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for יולי, 2010

או ליתר דיוק, לשון של זמרת אופרה ושל ראפר. ד"ר קרישנה נאיאק העלה לווימאו סרטון מניסוי שהוא ערך עוד ב-2004 עם טכניקת שיקוף חדשה יחסית, וריאציה על MRI. נאיאק ועמיתיו באוניברסיטת דרום קליפורניה (שידועה הן בזכות החוג לבלשנות והן בזכות החוג להנדסת חשמל) הקליטו זמרת אופרה וביטבוקסר והשוו בין השימוש שהשניים עושים בלשון. פרטים נוספים באתר של קבוצת המחקר שלו (צריך רמקולים, וכשהזמרת שרה צריך גם להנמיך את הווליום).

אם זה נראה לכם מוכר, אולי נזכרתם בסרטון הרנטגן הבא מהפוסט על דיבור:

סרטון סבבה והכל, אבל הוא ישן למדי. היום כבר לא שולחים קרני רנטגן לתוך גולגלות של אנשים, למרבה המזל, והטכניקה של דרום קליפורניה עושה רושם של אלטרנטיבה טובה.

Read Full Post »

מחר מתחיל הכנס השנתי של האגודה לבלשנות חישובית, ACL 2010. הגלגול הקודם של הכנס הזה, לפני קצת יותר משנה באתונה, היה כנס הבלשנות החישובית הראשון שלי. באתונה פגשתי בפעם הראשונה והאחרונה את דמיטרי דוידוב.

יצא לי להחליף אולי שני משפטים עם דמיטרי, כך שאני לא יכול לומר שהכרתי אותו. אבל כן הייתי בקהל כשהוא הציג את המאמר שלו, וזו היתה אחת ההרצאות המרעננות והזכורות לי ביותר מהכנס.
כי דמיטרי דיבר על המחקר שלו כאילו זה הדבר החשוב ביותר בעולם עבורו. איזה דיבר, הוא כמעט צעק. והמבטא שלו, שהיה מורגש בעברית, רק הלך ונהיה עוד יותר מורגש באנגלית ככל שהוא עצמו התרגש יותר. זה היה מקסים, זה היה חסר פוזה, זה היה נטול חשיבות עצמית מופרזת, זה היה מהפנט, והרושם שקיבלתי כצופה מהצד היה של אדם שמחויב למחקר שלו, שהעבודה שלו מרגשת אותו באמת.

•••

אורן הכיר אותו הרבה יותר טוב ממני. הוא ספד לו.

Read Full Post »

כמחווה לרביעיית השערים שנבחרת גרמניה תבקיע הערב לרשת הספרדית, אני מקדיש את הפוסט הראשון שלי באכסנייה המכובדת הזאת לקשר הגרמני בסטיאן שוויינשטייגר. הכדורגלן עצמו לא בדיוק קוטל קנים, אבל הגיבור האמיתי של המונדיאל הזה הוא שמו, שמתגלגל על לשונם של פרשני הטלוויזיה בהגייה פרוסית-מיליטריסטית, משל קדמו לו המלים "jawohl" ו-"אוברשטורמבנפירר".

בכל משחק של נבחרת גרמניה עולה באופן בלתי נמנע שאלת פירוש השם. על פניו, פירוש הפועל הגרמני steigen הוא "לטפס", ומכאן "מטפס על חזירים". ואולם, אולי מפני שלא ברור מה עושה אותו הטפסן משעה שעלה על גבו של החזיר, השתרש בפי העם דווקא הפירוש "רועה חזירים". אלא שבשום מילון גרמני לא מצאתי סיבה לתרגם את Steiger ל"רועה". יותר מזה, אמנם ההיכרות שלי עם עולם חיות המשק דלה ביותר, לא כל שכן עם אלה הטמאות, ויחד עם זאת אני לא מצליח לדמיין תמונה של חזירים רועים באחו. ויקיפדיה העברית מעלה סברה אחרת: Steiger פירושו גרדום, ולכן פירוש הצירוף הוא "שוחט חזירים". אלא שגם לסברה הזאת לא מצאתי שום ביסוס.

את ההסבר הסביר ביותר מצאתי כאן: טפסן החזירים הוא מי שמזנק על גבו של החזיר ומחזיק אותו במקום כדי להקל על מלאכתו של השוחט. אלא שלא ברור עד כמה המקור הזה אמין. האם למי מקוראינו יש מידע נוסף?

Read Full Post »

באיזור אנטיה שביוון יש למקומיים שפה שכולה שריקות. מה עוד אני יכול לומר? זה מדהים.

אנדרו נווינס, פונולוג בהרווארד, התחיל לחקור את השפה(?) הזו. הנה סרטון תיעודי קצר שהוקלט באחד הביקורים על ידי השותפות המקומיות שלו. השריקות מופיעות בעיקר בשליש הראשון ובשליש האחרון; באמצע בעיקר מדברים על אורח החיים המשתנה של הכפריים.

ועכשיו, כולם ביחד: אין דברים כאלה.

להרחבה בנושא, מאמר שלא אספיק לסקור בזמן הקרוב:
Annie Rialland (2005). Phonological and phonetic aspects of whistled languages.

Read Full Post »

יהודה נוריאל כותב השבוע ב-7 לילות:

מרבית הישראלים קוראים לאליפות העולם בכדורגל 'מוֹנדיאל'. אין חיה כזו. במדינות דוברות אנגלית אומרים 'World Cup'. במדינות היספאניות – 'Mundial', כלומר 'עולמי'. מאז הטורניר במקסיקו 86 התאהב העולם וגם העם היושב בציון בהגייה הספרדית, אבל כיוון שדופקים כאן את הספרדים – או מה שסביר יותר, סתם מטפחים עילגות – אצלנו זה יהיה 'מוֹנדיאל'. […] כל כך השתרש השיבוש הזה, עד שמצא את מקומו במשכן הרשמי של העילגות הישראלית, רשת האינטרנט. מימין לשמאל, אתר רשות השידור, 'וואלה' ואפילו 'הארץ' (אולי עם סקס-אפיל צרפתי, 'מון-דייה'?) הקימו אתרי מוֹנדיאל.

נוריאל ממשיך ומתלונן על אנשים שמשבשים את שמות המדינות סלובניה וסלובקיה, או שמות של כדורגלנים שונים, וכמיטב המסורת מסיק מכך בקלילות על מצבה העגום של ישראל. אבל למה הוא כל כך כועס על המונדיאל?

  • לו יהודה נוריאל היה פותח את מילון אבן-שושן, הוא היה מוצא שם את המילה המנוקדת מוֹנְדְּיָאל, ולאחר מכן את ההסבר: [צרפתית: mondial עולמי]. פתאום ההערה על מון-דייה והסקס-אפיל הצרפתי נראית קצת פחות שנונה, נכון?
  • אבל מה אבן שושן מבין. פשוט בושה שמעוז העילגות הישראלית חדר למילון. בואו נבדוק ברב מילים: מוֹנְדְּיָאל [מספרדית mundial, 'עולמי']. אה. גם כאן יש חולם ולא שורוק.
  • בין אם המקור הוא צרפתי או ספרדי: מה זה משנה בעצם? ההגייה הנהוגה בעברית, בלי שום ספק, היא מוֹנדיאל. אולי הספרדים אומרים אחרת, אבל אטימולוגיה של מילה לא קובעת את ייעודהּ לנצח. יכול להיות שיש כאלה שגם אומרים exhaust במקום "אגזוז" (או במפּ במקום במפר), אבל רובנו, לפחות, לא רוצים להישמע חכמולוגים רוב הזמן. ובכלל, להתקרצצות אין סוף: בהמשך הטור נוריאל מכנה את שלמה שרף 'שליימה'. 'שליימה'? אין חיה כזאת. נוריאל פשוט מתכוון לאופן שבו נהגה ביידיש השם שנכתב, גם שם, 'שלמה'.
  • ממש קשה לי להתאפק: קל לנוריאל להתנשא על וואלה, רשות השידור והארץ על כך שכתובת אתר המונדיאל שלהם כוללת את המילה mondial. קל מאוד, כשכתובת אתר המונדיאל של האתר של העיתון שלו היא הרצף הקליט והקריא http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8237,00.html.

ולבסוף: המשכן הרשמי של העילגות הישראלית? אאוץ'. אם כבר אנחנו עוסקים בהעלבות, נוריאל מציין במהלך הטור שלו ש"זו אינו רק הערה טרחנית". אל תאמינו לו. זו כן. פעם גם היתה לי טיוטת פוסט על השימוש החופשי למדי שטרחני שפה למיניהם עושים במילה "עילגות". היה לי אפילו איזה שם לכשל הזה, ששכחתי (המגיבים מוזמנים להציע), אבל השורה התחתונה היתה שמבחינתם כל מי שאינו מדבר בדיוק כמותם הוא עילג. את הטיוטה ההיא זנחתי לבסוף, אבל למען היושרה חשוב לציין: אני לא סבור שיהודה נוריאל הוא עילג. על אף הביקורת שיש לי על ההערות הלשוניות שלו, אין ספק שהוא כותב מוכשר.

(עוד במתקני-היתר: עידו קינן)

Read Full Post »

במסגרת סיכום החודש של העיתונות האינטרנטית (קרי: קיבלתי את המייל ב-11/6 ורק עכשיו התפניתי לִבְלוֹג, כי אני עצלן) נתבונן בפנינה הכפולה הבאה:

פלסטיני דרס קל את השוטרים שירו בו

דרס קל: כי ספה אנוסית זה כיף רדול (הגדילו כדי להקליק)

שני עניינים חביבים עלי כאן, הראשון עם הינד כובע לרונן אלטמן קידר, והשני ללא.

  1. "דרס קל": אולי יש דבר כזה, דריסה קלה (או ליתר דיוק – לדרוס בקלות). לעלות למישהו על הרגל, או לבלום חזק לפני ולשפשף את הנדרס הפוטנציאלי. אך זו בבירור לא הכוונה כאן. עיינו בכותרת המשנה: השוטרים נפצעו קל, וזה פשר הצירוף שבכותרת. יש כאן מבנה של פועל עם התייחסות לתוצאה של הפועל, מה שנקרא בעגה המקצועית resultative. אין לי מושג איך אומרים את זה בעברית, אז נמציא "תוצאתי". למשל, במשפט John licked his plate clean, הכוונה היא למשמעות של המשפט הארוך יותר John licked his plate until it was clean. דוגמאות נוספות נמצאות בקישור הויקיפדיה לעיל. במקרה שלנו, הכוונה היא: פלסטיני דרס קל = פלסטיני דרס כך שהפציעה שנוצרה היתה קלה.
    עד כמה עברית אוהבת את המבנים האלה? לא יותר מדי, לדעתי. לא התעמקתי בהם עד היום, וחיפושיי בסקולר העלו את המאמר הזה שטוען שבאנגלית, קוריאנית ויפנית יש מבנים תוצאתיים ובעברית ואינדונזית אין. אולי זה אפילו פרמטר לשוני. הגרסה העברית הילידית הכי קרובה היא כנראה ביטויי יחס דוגמת "עד כלות", "למוות" וכדומה.
    למרות כל זאת, ראו זה פלא – אני הבנתי את הכותרת יופי. גם רובכם, אני מעריך. התפתחות לשונית? אולי. נעמת קצת את האינטואיציה שלכם עם "ירה קשה", "חנקה בינוני" ו"סקלו אנושות".
  2. "שוטרי מג"ב, שירו והרגו אותו". העין שלי רגילה לראות פסוקיות תיאור כמבטאות תכונה או פעולה קודמת של שם העצם המדובר (כאן, השוטרים). ההגיון שלי כשאני קורא קטע משפט כזה הוא שקודם השוטרים ירו בפלסטיני והרגוהו, ואחר-כך הוא דרס אותם (קל, כאמור). אמאל'ה! זומבי!
    לא. כמובן שלא זומבי. הכותרת מנסה לומר לנו שבעקבות הדריסה השוטרים ירו בדורס והרגו אותו. כאן אני פחות יודע להסביר מה קורה. איכשהו כשאני חושב על זה, אני מרגיש קצת בוק. בסך הכל קצת חסכון במילות כותרת, וכל ידע-עולם מינימלי אמור מיידית להגיד לי מה פה סדר הדברים. ולא רק זאת – הכותרת אפילו כתובה לפי סדר הדברים! כאן נראה לי שצריך קצת לשנות את התפיסה שלנו (שלי לפחות) לגבי פסוקיות תיאור. לפעמים הן מדברות על היישות כיישות, ואת היתר יעשה ההקשר.

ובנימה אופטימית זו נקדם את חודש יולי בברכה – החודש ה-13 שלנו כבלוג פעיל!

Read Full Post »

« Newer Posts