סיכום שנה – עיד אל-בלוג!

הזמן טס כשנהנים: היום לפני שנה (למניין הגויים ימ"ש) עלה הפוסט הראשון בבלוגנו זה, אפוס מכונן מאת איתמרק על אשליית הטריות ("מה, רק שנה?").

הזדמנות טובה לנשוף קצת בחצוצרתנו שלנו, לנוח על זר דפנה או שניים, ולפקוד מפקד:

עד כה רשמו חמשת סופרי הבלוג ושלושה אורחים מאה תשעים ותשע רשומות (זה בערך 4 בשבוע), כולל זו שלפניכם (על מה תהיה ה-200? תנחשו). הקטגוריה הגדולה ביותר, באופן בלתי-מפתיע, היא עברית (123). האהובה עלינו מבין הקטנות ביותר היא כמובן קרואטית (1).

מספר בלתי ידוע של מגיבים ייחודיים כתב כ-1120 תגובות (המגיבה האלף היתה אפרת! וזהו השי הצנוע שלך – תהילת עולם וטראקבק).

לא כל הקוראים מגיבים, כמובן. המומחים שלנו מדווחים על 367 מנויים ודאיים (יש לנו פיד רסס כפול, אל תשאלו), כ-450 מנויים משוערים, וקרוב לאלף קוראים מזדמנים (ליחידת זמן שבין רשומות).

—-

ההעורך עדיין לא מאמין שכבר שנה רץ בלוג רציני על שפה ברשת העברית, ורוצה לנצל את ההזדמנות ולומר תודה למספר אנשים מלבד הקוראים הנאמנים. ליהונתן קלינגר. לאורן צור ויואב גולדברג שמתקנים ומאירים מן הרגע הראשון. הרבה אנשים טובים קישרו אלינו; בפרט, יוסי קליין מ"הארץ", יוסי גורביץ מ"כלכליסט", אורי קציר מ"אפלטון" ועידו קינן משאר האינטרנט סיפרו לשלל קוראיהם עלינו. כך גם איתמר שאלתיאל ותמר עילם-גינדין. ח"ח למי שטרחו להגיב על רשומות שביקרו אותם ובכך תרמו לדיון: רוני סומק, נדב הולנדר, יהודה נוריאל, נמרוד גנצרסקי ועידוק. ונדי סנדלר אמנם לא הגיבה, אבל התרגשה לשמוע שמאות אנשים קראו אצלנו על הספר שלה. וכל מי ששכחנו בעצם נמצאים כאן, הם פשוט לא מבוטאים פונולוגית.

—-

נמשיך גם השנה להתעדכן ולעדכן, להתקטנן ולחקור קטנוניים, לסכם ולהסתכם. לחיי השנים שיבואו!