במסגרת סיכום החודש של העיתונות האינטרנטית (קרי: קיבלתי את המייל ב-11/6 ורק עכשיו התפניתי לִבְלוֹג, כי אני עצלן) נתבונן בפנינה הכפולה הבאה:
דרס קל: כי ספה אנוסית זה כיף רדול (הגדילו כדי להקליק)
שני עניינים חביבים עלי כאן, הראשון עם הינד כובע לרונן אלטמן קידר, והשני ללא.
- "דרס קל": אולי יש דבר כזה, דריסה קלה (או ליתר דיוק – לדרוס בקלות). לעלות למישהו על הרגל, או לבלום חזק לפני ולשפשף את הנדרס הפוטנציאלי. אך זו בבירור לא הכוונה כאן. עיינו בכותרת המשנה: השוטרים נפצעו קל, וזה פשר הצירוף שבכותרת. יש כאן מבנה של פועל עם התייחסות לתוצאה של הפועל, מה שנקרא בעגה המקצועית resultative. אין לי מושג איך אומרים את זה בעברית, אז נמציא "תוצאתי". למשל, במשפט John licked his plate clean, הכוונה היא למשמעות של המשפט הארוך יותר John licked his plate until it was clean. דוגמאות נוספות נמצאות בקישור הויקיפדיה לעיל. במקרה שלנו, הכוונה היא: פלסטיני דרס קל = פלסטיני דרס כך שהפציעה שנוצרה היתה קלה.
עד כמה עברית אוהבת את המבנים האלה? לא יותר מדי, לדעתי. לא התעמקתי בהם עד היום, וחיפושיי בסקולר העלו את המאמר הזה שטוען שבאנגלית, קוריאנית ויפנית יש מבנים תוצאתיים ובעברית ואינדונזית אין. אולי זה אפילו פרמטר לשוני. הגרסה העברית הילידית הכי קרובה היא כנראה ביטויי יחס דוגמת "עד כלות", "למוות" וכדומה.
למרות כל זאת, ראו זה פלא – אני הבנתי את הכותרת יופי. גם רובכם, אני מעריך. התפתחות לשונית? אולי. נעמת קצת את האינטואיציה שלכם עם "ירה קשה", "חנקה בינוני" ו"סקלו אנושות". - "שוטרי מג"ב, שירו והרגו אותו". העין שלי רגילה לראות פסוקיות תיאור כמבטאות תכונה או פעולה קודמת של שם העצם המדובר (כאן, השוטרים). ההגיון שלי כשאני קורא קטע משפט כזה הוא שקודם השוטרים ירו בפלסטיני והרגוהו, ואחר-כך הוא דרס אותם (קל, כאמור). אמאל'ה! זומבי!
לא. כמובן שלא זומבי. הכותרת מנסה לומר לנו שבעקבות הדריסה השוטרים ירו בדורס והרגו אותו. כאן אני פחות יודע להסביר מה קורה. איכשהו כשאני חושב על זה, אני מרגיש קצת בוק. בסך הכל קצת חסכון במילות כותרת, וכל ידע-עולם מינימלי אמור מיידית להגיד לי מה פה סדר הדברים. ולא רק זאת – הכותרת אפילו כתובה לפי סדר הדברים! כאן נראה לי שצריך קצת לשנות את התפיסה שלנו (שלי לפחות) לגבי פסוקיות תיאור. לפעמים הן מדברות על היישות כיישות, ואת היתר יעשה ההקשר.
ובנימה אופטימית זו נקדם את חודש יולי בברכה – החודש ה-13 שלנו כבלוג פעיל!
דגש קל 
[…] תחשבו על זה שניה, ותראו מה היה לי לכתוב על זה בדגש קל. […]
הינד כובע? ראית פעם מישהו בישראל עושה משהו כזה?
ידע-עולם מינימלי?? (להבדיל מ-"ידע מינימלי על העולם"). האם העברית נעשית מתירנית כמו האנגלית לגבי משמעויות של סמיכות?
או שמא שתי דוגמאות אלה משמשות כחיזוק נוסף לטענתך על עצלות, במקרה זה תרגום עצל מאנגלית :-)
ועוד בקוצו של יוד (פסיק, ליתר דיוק): האם הפסיק שאחרי שוטרי מג"ב משמש לדיסאמביגואציה (היאח! גם אני עצלן!) של השין? כלומר, ללא הפסיק, משמעה פסוקית תיאור, המאייכת את שם העצם הנלבב 'שוטרי מג"ב', למשל "שוטרי מג"ב שראיתי אתמול"; עם הפסיק, משמעה פסוקית תוצאה המאייכת את כל ארוע הדֶּרֶס הקל, משהו כמו "שבעקבות / ובעקבות זאת, ירו בו והרגו אותו". אבל אני מודה שתחבירית נראה שהפסוקית אכן מאייכת את שם העצם, כך או כך.
בעיניי "דרס קל" מוזר גם אם יתוקן למשהו כמו "דרס באופן קל" על משקל "נפצע (באופן) קל". זאת משום שעבורי, לדרוס זה עד הסוף, למוות. אין לעשות חצי עבודה. כנ"ל לגבי טביעה. עבורי, אם טבעת, תוכל לחזור ולהלך רק על תקן זומבי (אגב, אהבתי את הסבר הזומבי שלך :-)). אבל אני יודע שלאחרים, בעיקר באנגלית כמדומני, אפשר לטבוע ולהינצל. ובחזרה לעיקר… אם לדרוס מישהו נתפש כסוג של לפצוע מישהו ולא רק לעלות עליו (באמצעות כלי רכב), אז "דרס קל" הינו סתם צרוף חסר יחוד של פועל ותואר הפועל, ולא תוצאון (רזולטטיבי — הלאה העצלות!).
זה לא בדיוק resultative, כי אז המשמעות היתה צריכה להיות "הוא דרס את השוטרים ובעקבות הדריסה הם הפכו להיות קל", כמו בדוגמה האנגלית "הוא ליקק את הצלחת ובעקבות הליקוק הצלחת הפכה להיות נקייה". מה גם שהיית מצפה שיהיה התאם בין "השוטרים" ל"קל". נראה לי שבכל זאת "קל" משמש כאן כתואר הפועל, כמו, נניח "הוא דרס אותו מעולה".
עוד סיבה להשעות את העורך מתפקידו, שבעצם כבר התייחסת אליה בפוסט, היא כמובן החיבור בין "ירו" ו"הרגו", שמצריכים מילות יחס שונות — "ירו והרגו אותו" פירושו בעצם *"ירו אותו והרגו אותו", ולא "ירו בו והרגו אותו".
לטלי: "ירו והרגו אותו" לאו דווקא אומר "ירו אותו והרגו אותו", וחראם על העורך המסכן. הכוונה יכולה להיות גם "הם ירו [באוויר, סתם כך וכו'] – ובמעשם זה, הרגו אותו". לדוגמה "הכלב נבח והבהיל אותי"; אין הכוונה כאן ל"הכלב נבח אותי והבהיל אותי", ובהחלט ייתכן שהוא נבח דווקא עליי (ולא אותי), או סתם כך, לאוויר. עם זאת, בהחלט נכון שפגיעה אקראית מנביחה סתמית של כלב בסביבה היא סבירה יותר מפגיעה אקראית ("למוות") מירי סתמי של שוטרים בסביבה.
וליובל: אני מסכים עם הרוח הכללית של התגובות עד כה, לפיה מדובר פשוט בתיאור של הפועל. פעלים מסוימים זוכים בעברית לתוארים מסוימים שהם "חוקיים" וכאלה שאינם; לחבק חזק, למשל, זה בסדר, בעוד לחבק צהוב זה לא. אני מניח שזה עניין סמנטי לגמרי. במובן זה, לפצוע קל זה בסדר, כמו גם לפצוע קשה, כמו גם (אולי) לדרוס קל, אבל לא כמו (אולי) לדרוס קשה (או בינוני). כך גם עם לחנוק: לחנוק קלות, למשל, נשמע טוב, אך לחנוק קשה/קשות (?) נשמע רע מאד, וגם לחנוק קל לא נשמע משהו.
המסקנה שלי: כל זה תקין (ופשוט) מבחינה תחבירית, אך העולם הסמנטי טבול עמוק באוסף האסוציאציות שמלוות אותנו כשאנו קוראים עיתון, ומאחר ודריסה מתחברת יפה לפציעה (אפשר להתחבר יפה, אבל אי אפשר להתחבר מכוער, למשל, וגם די קשה לדרוס יפה), ומאחר ואנחנו יודעים טוב מאד מה זה "לפצוע קל" (טרמינולוגיה רפואית-תקשורתית לגמרי, שלא ברור מאליו שהיינו מבינים לו היינו שומעים זאת קצת לפני שהיא "תפסה"), אנחנו גם יכולים להבין מה זה "לדרוס קל".
ומשפט נוסף: הביטוי "לדרוס קל" אינו שכיח במיוחד בגוגל, ולדעתי "לדרוס קשה" זה אפילו משונה יותר, כאמור; דיון מעניין יכול להיות על הדרך שבה עניינים סמנטיים כאלה חודרים אלינו ומעדכנים את מה שנראה לנו תקין או לא תקין.
היי,
זו התגובה הראשונה שלי כאן אז קודם כל רציתי להגיד שגיליתי את הבלוג הזה ממש לא מזמן ואני מתענג על כל פוסט. איזה כיף.
את התופעה שתוארה כאן אני מכיר מלימודי הסינית כמשלים תוצאה (complementary of result). הסינית, בניגוד לעברית ובדומה לאנגלית, עמוסה לעייפה (אההה, הנה עוד אחד כזה בעברית) במשלימים שונים לפועל, כגון משלימי תוצאה, כיוון ורמה אשר חלקם מקבילים לתיאורים בעברית וחלקם לא. בסינית גם 'פרק לגורמים' ו'נשבר לרסיסים' נחשבים כביטויים המכילים משלימי תוצאה.
אני חושב שחלק מהבעיה כאן הוא השימוש בפעיל לעומת סביל. כשאומרים 'נפצע קל' מתייחסים לפצוע ולפציעה בלבד ולא למי שפצע אותו וכיצד. לכן אני לא חושב שאפשר להגיד לדרוס קל כי אז הכל נעשה מעורפל. איך הייתם מתארים מישהו שנפצע קל מחבטה קשה?
נחבט קשות? נחבט קלות?