לנתוני הרקע עלולה להיות השפעה על תוצאות המחקר. רגע, "עלולה" או "עלולים"? הרי הנתונים משפיעים, אבל *לנתוני הרקע עלולים להיות השפעה נשמע רע למדי. איך אפשר להסביר את זה?
הקונץ כאן הוא שהשפעה היא-היא הנושא במשפט. נשתמש בטריק הבלשני הידוע של החלפת מילים במשפטים עד שמוצאים חוקיות (מיומנות חשובה מאוד אשר רק בלשנים מוסמכים רשאים להשתמש בה, וגם זאת בתנאי מעבדה סטריליים בלבד):
- יש (לי) השפעה
- היתה (לי) השפעה
- *היה (לי) השפעה
אנחנו כבר יכולים לראות שהפועל מתאים במין להשפעה.
- ?ההשפעה היתה.
- *ההשפעה היה.
- לנתונים יש משמעות.
- *לנתונים היה משמעות.
- לנתונים היתה משמעות.
- לנתונים היתה השפעה.
ואם נשנה את הפועל במשפט מ"היה" ל"עלול":
- לנתונים יש השפעה.
- לנתונים עלולה להיות השפעה.
- *לנתונים עלולים/עלול להיות השפעה.
זה אמנם הסבר זריז ולא-מחייב, אבל הניתוח הזה תקף גם בשפות אחרות. בערבית, במבנים כמו "היה X", מקובל לקרוא ל-X הנושא. בגרמנית, המשפט Das sind Bücher "אלה הם ספרים" משמעו מילולית "זה הם ספרים", כלומר הפועל מתאים במספר לספרים ו"זה" בתחילת המשפט נשאר ביחיד. "ספרים" נחשבים כאן לנושא.
אני חושב שיש מחקר רציני בנושא, אבל לא יצא לי להתעמק בו. הבמה, כמו תמיד, פתוחה לתגובות; דפנה כבר הספיקה לציין שעצם זה שמילת היחס ל- מופיעה לפני שם העצם מצביעה על כך שהוא לא יכול להיות הנושא.
דגש קל 
המילה נתונים מופיעה אחרי מילת היחס "ל". זה לא עדות אפילו יותר חזקה שהיא לא נושא המשפט?
מכתבים להעורך?
היה לי השפעה לא דקדוקי (=/= לא תקין)? מה עם התאם חלקי בעברית וזה?
@דפנה,
צודקת לגמרי, אבל באופן עקרוני אני יכול לבוא ולומר שמותר לשים מילת יחס לפני הנושא… התאמה לפועל היא מבחן חזק יותר.
ההארה במקום והוספתי בפוסט.
@צופה מהאמצע,
כן, מכתבים להעורך! ראה כאן בתחילת הרשומה.
@דן,
התאם חלקי הוא לא חזות הכל. למשל, לא נראה לי ש"היה [לי] מכונית" הוא משפט תקין. (למי שלא מכיר התאם חלקי, ראו החצי השני של הרשומה הזו מאת עידן לנדו)
דרך אגב, דן או רון או איך שלא קוראים לך, יהיה לנו נוח אם תבחר שם אחד ותדבוק בו. ככה לא אצטרך לאשר את התגובות שלך כל פעם מחדש, אני כבר יודע שהן אמורות להיות ענייניות.
מחיפוש קצר בגוגל עולה שקיימת גם האפשרות לסמן עם "את" את האלמנט הקיים במשפט קיום עם "עלול להיות", כמו עם "יש" —
"בדבש עלול להיות את חיידק הבוטוליניום ובגלל זה אסור לתת אותו לילדים מתחת לגיל שנה וחצי." | "תמתין שבועיים-שלוש, ולמישהו אחר עלול להיות את המכשיר כבר לפניך…"
עם דברים שהם לא "עלול" קל יותר למצוא דוגמאות:
אמור להיות: "לאחר שעשינו זאת לא אמור להיות את הבעיה" | "למתווך אמור להיות את הזמן ואת הסבלנות שכה דרושים כאן."
חייב להיות: "אם אתה רוצה להוריד טורנט חייב להיות לך את התוכנה שמורידה טורנטים" | "לשני הצדדים חייב להיות את התוכנה מופעלת"
יכול להיות: "יכול להיות לך את הצוות המסייע הכי טוב באן.בי.אי אבל לוזרים נשארים לוזרים" | "לכל אדם יכול להיות את המחלה המייחדת אותו משאר האנשים."
צריך להיות: "אבל צריך להיות לו את הקישורים לגייס אומנים, לשכור ציוד קול, ציוד לתאורה ותפאורה וציוד לפעלולים." | "לפי דעתי, אם בית משפט שההסכם בין ההורים אינו משרת את טובתם של הילדים צריך להיות לו את הזכות לעקוף אותו ולפסוק על פי הנוהל שנקבע בחוק."
לפעמים יש גם התאם וגם "את":
אמור להיות: "אמורה להיות לך את התוכנה הזאת עם הווינדוס אקס פי." | "אמורים להיות לנו את היחסים הכי טובים, אבל כנראה שלא…"
חייב להיות: "בכל חוף חייבת להיות את השקית ניילון הזאת שמתחזה למדוזה!" | "בתעודת הזהות חייבים להיות את הפרטים האלה: […]"
יכול להיות: "רק כאשר האנזים נמצא במצב b יכולים להיות לו את שני המצבים של T ו-R שמושפעים מבקרה אלוסטרית" | "אם היה קצת יותר חברותי הייתה יכולה להיות לו את החבורה שלו."
צריך להיות: "מי שנוהג ברכב שלא בבעלותו צריכה להיות לו את אותה רמת אחריות מול כולם." | "צריכים להיות לך את הקבצים הבאים: […]"
עלול להיות: "אבל צריך לקחת בחשבון שלפני כל משחק לכל שחקן עלולות להיות את הבעיות שלו."
ניתן להוסיף לסמטוכה שסמנטית, לנתונים יש תפקיד אג'נטיבי, או לפחות קוזאטיבי (גורם), וזה יותר ברור ללא המודאליות : "נתוני הרקע משפיעים על תוצאות המחקר"
חלק מהאשמה אולי צריך ליפול על הפועל/הפרדיקט הקל "יש/להיות השפעה על" http://en.wikipedia.org/wiki/Light_verb שגורם ל"השפעה" לשחק אותה נושא תחבירי, יחד עם ה"יש" שהיא חיה מוזרה בפני עצמה (סדר המלים ותופעת ההתאם+את, ומי שרוצה להביא מראי מקום לענייני יש (זיוה?) מוזמן כמובן): "נתוני הרקע עלולים להשפיע על תוצאות המחקר". כאן ההתאם הוא עם הנושא, לרווחת הציבור הבלשני.
"לX יש/עלולה להיות השפעה על" מזכיר לדעתי פעלים אנאקוזטיבים http://en.wikipedia.org/wiki/Unaccusative_verb שבהם הנושא התחבירי אינו אג'נטיבי או בעל רצון. מה שעוד מעניין כאן זה שהאג'נט/הגורם הסמנטי (הנתונים) מופיע ב-dative case. אבל אולי זה חלק מהמוזרות הכללית של "יש" (ויש עליו), ולפועל הקל אין הרבה מה להוסיף לבלגן.
כפי שאתה אומר בסוף, אני חושב שאין קשר לזה שהחלק הקיים הוא "השפעה". זה נכון שהביטוי "יש ל-x השפעה על y" שייך למשפחה הלקסיקאלית של הפועל "להשפיע", אבל אפשר לראות בדוגמאות שהבאתי שאותו דבר בדיוק קורה גם אם "חבורה" ("הייתה יכולה להיות לו את החבורה שלו") או "תוכנה" ("אמורה להיות לך את התוכנה הזאת"). זה חלק מההתנהגות הכללית של ביטויי קיום בעברית ("יש" ושות').
דרך אגב, המונחים "אג'נט" או "אג'נטיבי" נשמעים לי, באופן סבג'קטיבי לגמרי, כמו "אלג'ברה ג'יאומטריקית".
יער, אכן הדוגמאות שהבאת מאלפות, אפילו אם חלקן לא נשמעות לי טבעיות (בדיאלקט הפרטי שלי "בתעודת הזהות חייבים להיות את הפרטים האלה:…" נשמע רע, וצריך להוריד את ה-את; אבל "יש לי את הספר שביקשת" נשמע סבבה, אז אני מרכין ראש בצנעה. מה גם שאם יש אנשים שמדברים/כותבים כך, אפילו אם האינסקריפטיביסט שבי זועק שלא ייתכן, אז יש מקום לניתוח שיסביר).
אגב דוגמאותיך, "אבל צריך להיות לו את הקישורים לגייס אומנים" להבדיל מ-"אבל צריכים להיות לו את הקישורים לגייס אומנים", מעלה את החשד שביטויי הקיום בעברית נודדים לכיוון של PRO כנושא התחבירי של "צריך". כמובן שישנה גם האפשרות שרק ההתאם נפל כש"צריך" בא לפני הנושא "קישורים".
מעבר לזה… עברית קשה שפה, למה לצחוק על מי שמונחי הבלשנות בעברית אינם שגורים בפיהם? :-) אשמח לדעת איך אומרים אג'נטיבי בעברית. וגם אקוזטיבי. אם ידעתי, אז שכחתי..
נ.ב. איך אומרים גולה דוויה באנגלית? ;-)
אני חושב שעוזי אורנן מציע את "פוזם" (פועל+יוזם) עבור הסוכן, אבל אני לא יודע מה עושים עם המאשימן.
יובל: אין לי בעיה עם מילים שאולות בעברית, בטח שלא כשמדובר במינוח מדעי – אבל "לועזי" ≠ אנגלי. בגלל זה אמרתי "סבג'קטיבי", "אלג'ברה" ו"ג'יאומטריקי". המונחים "סובייקטיבי", "אלגברה" ו"גיאומטרי" גם הם שאולים אבל לא דרך המיסוך האנגלי.
אין שום בעיה עם המונח "אקוזיטיב(י)", אבל במקום "אג'נט(יבי)" נראה לי שעדיף "אגנט(יבי)". הרי לא כתבת "אקיוזטיב", ובכלל "אג'נט" זה קצת לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה — אם כבר אנגלית, למה לא "אייג'נט"?
יער, לי אישית אגנטיבי נשמע צורם. אבל אולי הבלוג וקוראיו יעשו לנו גסטה (או שמא ג'סטה) ויביאו את העניין למשאל עם? הצעות אלטרנטיביות גם יתקבלו בברכה מבחינתי (ותודה לפינטר הפוזם).
פוזם? פועל? יוזם? שנאי? (גורם שינוי)… בוז'ה מוי. כולם מעוררים בי חלחלה קלה. אבל במחשבה שניה, דווקא "יזם", למרות מובנו הסטרטפיסטי, מתחיל למצוא חן בעיניי..
חוקי שאילת המלים משפות זרות, מי ישורם… הם משתנים לא רק משפה לשפה (שממנה שואלים) אלא גם מתקופה לתקופה.. אם יש מתנדבים בקהל שיוכלו לשפוך אור על התופעה, תבוא עליהם הברכה.