ספרד מורכבת ממספר קהילות אוטונומיות. קטלוניה וחבל הבאסקים הן שתי הקהילות המפורסמות ביותר (וגם הבדלניות ביותר, אם תרצו), אבל מאחוריהן אצה להצטרף גליציה (אין קשר לגליציה של פולין). אם תרצו למצוא אותה, המשיכו את הגבול מפורטוגל צפונה – זוהי החתיכה שתבצעו לכם מספרד.
בגליציה (Galicia, מבטאים גלית'יה) מדברים לא רק ספרדית אלא גם את השפה המקומית, גליציאנית/גליסיאנית/גליסית (Galego). לגליציאנית ולפורטוגזית מוצא משותף, השפה הגליציאנו-פורטוגזית, שהיא עצמה אחות של שאר השפות המערב-איבריות (כמו הספרדית הקסטיליאנית המוכרת). כיום מקובל לראות בגליציאנית שפה בפני עצמה ולא להג של פורטוגזית, ממש כפי שנהוג לראות בפורטוגזית שפה בפני עצמה ולא להג של גליציאנית. ובכל זאת, דוקטורנט שחוקר את השימוש בקטלאנית הפטיר כלפי לא מזמן ש"גליציאנית היא פורטוגזית במבטא ספרדי". ניחא.
ישנה תופעה מוכרת למדי בקרב מיעוטים דו-לשוניים, והיא עידוד השימוש בשפת הרוב או "שפת היוקרה" על פני השפה הילידית (דיגלוסיה). הגליציאנים אינם שונים בזה. משום שרוב התעשייה, המנהל והאקדמיה בספרד מנוהלים בסופו של דבר בספרדית, הורים נוטים לעודד את ילדיהם לדבר ספרדית על מנת להבטיח את עתידם. במקביל, גליציאנית נתפשת כשפה של איכרים פשוטים ולא מתוחכמים. כתוצאה מכך, בעיר המאוכלסת ביותר, א קורוניה, מספר דוברי הגליציאנית נמוך למדי. אפילו בבירה, סנטיאגו דה קומפוסטלה, חלק ניכר מפעילות הממשלה המקומית נעשה בספרדית. שוב, דברים דומים קורים גם בקהילות אחרות, מערביי ישראל ועד האמריקאים הילידים (אינדיאנים).
זה מביא אותנו לנשיא הממשלה הגליציאנית, אלברטו נונייז פייחו. פייחו דנן נתון תחת ביקורת תמידית מחוגים דוברי-גליציאנית עקב תמיכתו בספרדית בפרט ובשלטון המרכזי במדריד בכלל. דובר הגוש הלאומ(נ)י הגליציאני, קרלוס איימריץ', התלונן לפני כחצי שנה על ה"שיחדש" של פייחו (א נוסה טרה, 17/9/09, התרגום הקלוקל וההדגשות שלי):
בדיסטופיה שלו, 1984, ג'ורג' אורוול דיבר על "שיחדש" כשהתייחס למניפולציה של השפה, אשר יחד עם המניפולציה של המוּדע איפשרה את המשטר הדיקטטורי בו עוסק הרומן […] בדומה לאופן שבו נונייז פיישו ושריו הם בוגרים מתקדמים של האח הגדול האורווליאני. מה זה, אם לא שיחדש בצורתו הטהורה ביותר, כשמכנים בשם "חינם של הזדהות" את ביטול מתן ספרי הלימוד? או בשם "דו-לשוניות של חיבה" את התוכנית לחסל את השפה הגליציאנית? או בשם "פשטות" את הקיצוצים בשירותים הציבוריים? או, לבסוף, בשם "הגנה על הוצאות חברתיות" את התוכנית לפרק את הרשת הציבורית של שירותים סוציאלים והפרטת שירותי הרפואה?
כמה הסברים:
פיישו: הגייה גליציאנית של "פייחו". והגליציאנים יאמרו ש"פייחו" הוא עיוות קסטיליאני של השם "פיישו".
חינם של הזדהות: מפעל למתן ספרי לימוד למשפחות מעוטות יכולת. האופוזיציה טוענת שהממשלה דווקא מקצצת בתוכנית הזו.
דו-לשוניות של חיבה: רעיון של פייחו, לפיו יש למנוע התנגשות בין ספרדית וגליציאנית. מתנגדיו טוענים שהוא מיישם זאת על ידי העלמת הגליציאנית.
הנה כי כן, מתחילים בהזדעקות לגבי הפגיעה בשפה ובספרים שנכתבים בה, ורק אחר כך מתפנים להתנגד להפרטה ולקיצוץ בשירותים ציבוריים. אבל אנחנו לא בלוג רטוריקה, אז נניח לזה. מי שמעוניין לקרוא את הטור כולו (הוא לא ארוך) יכול לנסות להשתמש בשירותי התרגום של גוגל.
אם כבר אנחנו בחצי האי האיברי, אחד המגיבים למאמר של איימריץ' קישר למפה המונפשת הזו בוויקיפדיה, שמראה את התפשטות השפות השונות בדרום-מערב אירופה לאורך האלף האחרון. מה חבל שהוא ניסה להשתמש בה כדי לטעון ש"קסטיליאנית היתה והינה שפה לא מתורבתת ומלאה בפגמים לשוניים". ניחא, כבר אמרנו?
אבל למה לכתוב גליציה אם מבטאים גלית'יה? נראה לי שהתעתיק הסביר הוא גליסיה, זה קרוב יותר ל-ת', וגם וריאנט מקובל בדיאלקטים ספרדיים רבים (בכל דרום אמריקה ובמקומות אחדים בספרד): http://en.wikipedia.org/wiki/Ceceo
לגבי שם השפה, זה לא חד-משמעי, אבל אולי לא צריך את הסיומת הלועזית "ian-" בנוסף לסיומת העברית "ית", כמו "רוסית" ולא "רוסיאנית", "אנגלית" ולא "אנגליאנית" וכדומה (אם כי נראה לי שאפשר למצוא גם דוגמאות הפוכות).
אני עדיין מתלבט לגבי איך לקרוא לשפה. אני חושב שהשם הרשמי בעברית הוא "גליסיה" והשפה היא "גליסית", מהסיבה הפשוטה שכך זה מופיע בוויקיפדיה העברית, אבל זה לא משכנע אותי.
אני אישית מעדיף את "גליציה" משתי סיבות: האחת היא דווקא כדי למשוך את תשומת הלב לכך שלא מדובר בגליציה שבפולין, והשניה היא שהסמ"ך ב"גליסית" מזכירה לי את השם הספרדי. והרי גליציאנית אינה ספרדית.
לגבי הססאו, מדובר בתופעה פונולוגית במספר להגים (במיוחד באזורים כפריים לאורך החוף) אבל עדיין וריאנט ותו לא (כמו שציינת). באותה מידה לא אכתוב "חליציה" אפילו שבאזורים רבים מקובלת ה-gheada .
בכל מקרה, תודה על ההארות, יש בהן הרבה טעם.
לטעמי השימוש בשם "גליציה" דווקא יוצר יותר בלבול, מה שמצריך את ההדגשה שזה לא המקום בפולין. אם אתה רוצה לשמור על נאמנות מקסימלית למקור, קרא לשפה גאלגו, ולא גליסית ובטח לא גליצית, התעתיק שלטעמי הכי חורה למקור, כי הרי גם בגלגו השם איננו מבוטא בצליל "צ" אלא דומה יותר ל-S שורקת (זה לא בדיוק כמו ת', בטח לא כמו TH אנגלי).
לגבי אופן ההגייה של C ו-Z, שני הווריאנטים נפוצים יותר מאשר רק באזורים כפריים. גם הקטלנים לא תמיד מקפידים בהגיית ה-C וה-Z כהלכתם הקסטיליאנית ונוטים ל-seseo קל.
הפוליטיקה של השפות האוטונומיות היא מאבק מתמיד בין הסנטרליסיטים של ה-PP לבין מפלגות הלאום המקומיות. תמצא מאבקים דומים מאוד גם בקטלוניה ובחבל הבאסקים. פעמים רבות, הלאומנים, ללא קשר רב למתרחש במציאות, יתלוננו שלא נעשה מספיק, גם כשהממשלה היא ממשלת שמאל שמקציבה יפה תכניות לקידום השפה המקומית.
וואו. לא חלמתי שאזכה לראות ישראלי/ת אומר משהו כמו "הסנטרליסטים של ה-PP".
ההערה שלך לגבי הפונולוגיה מעניינת – עד כמה שאני זוכר, את ה-ci ב-Galicia דווקא מבטאים מאוד כמו th, וכך זה גם מופיע בכל התיאורים של השפה שאני מכיר. יש לי כמה הקלטות, אני צריך לחזור ולבדוק. אם שמעת את זה בעצמך ככה, אשמח לשמוע איפה.
ממה שלמדתי באוניברסיטה, גליסיה, להבדיל מקטלוניה וארץ הבסקים, דווקא לא כל־כך דו־לשונית. יחסית מעט גליסים מדברים ספרדית היטב, לטוב ולרע.
יש לי חבר גליסי, שמעתי אותו מדבר והרושם שלי הוא שזו באמת פורטוגלית במבטא ספרדי, אבל בשפה הזאת נכתבו שירים כה יפים בימי הביניים, שאני לא מתלונן. ר׳, למשל, Martín Códax – Ondas do mar de Vigo.
זה טוב או רע, שאתה מוצא ישראלית שאומרת משהו כזה?
איפה שמעתי? במשך שבע שנות מגוריי בבירת קטלוניה, מהן חמש שהעברתי באוניברסיטה בברצלונה (אגב, ענייני תעתיק – אני אישית לא מחבבת את התעתיק ב-צ לברצלונה, אבל יש לי הרושם שזו הדרך הנפוצה). אמנם רוב החבר'ה שלמדתי איתם היו מקומיים (כלומר שגרו בברצלונה וסביבתה, מיעוט מחלקים אחרים של קטלוניה) אולם יצא לי לפגוש גם פה ושם סטודנטים ופרופסורים מארגון, גליסיה, אנדלוסיה ואקסטרמדורה, שתי הקסטיליות, הבאסקים, קנטאבריה, האיים הקנריים וואלנסיה (בעצם אולי היה יותר פשוט לכתוב מכל ספרד). אפילו כמה פורטוגזים היו לנו. היה מעניין.
בכל אופן, לגבי ההגייה של ה-Z וה-C, זה מה ששמעתי במו אזניי, בעיקר מהלא קטלוניים, וכך גם לימדו אותי המקומיים ("תעשי S שורק כזה"). את ה-R הלשוני היה להם יותר קשה להסביר (תשימי את הלשון על החך ממש לפני השיניים ותנשפי).
@אמיר,
הגליציאנים העירוניים שפגשתי מדברים ספרדית מצוין, ובכל מקרה יותר טוב מגליסית. גם הכפריים הסתדרו עם קסטיליאנית.
אבל לא כדאי להסתמך רק על התרשמויות שלי; ראיתי סקר שפירסם משרד התרבות הגליציאני לפיו כמעט 40% מהאוכלוסיה טוען שהוא מדבר יותר ספרדית מגליציאנית. אני בטוח שיש סקרים נוספים, אבל אין לי מוטיבציה לחפש אותם. בכל מקרה, יש מגמת עלייה בשליטה בספרדית, בין היתר בגלל החוקים החדשים שמכניסים ספרדית לבתי הספר על חשבון גליציאנית (אני לא בטוח אם הם עברו או לא ואם הם מומשו או לא. שוב, בסופו של דבר אני לא סוציובלשן ולא לאומן גליזי. חיאדה, הכינויים המצורפים ושם הפועל הנוטה מעניינים אותי יותר).
@CrazyVet,
זה טוב, הפתעות הן כמעט תמיד לטובה.
רק לא הבנתי אם ה-S השורקת היתה ענין של הגליציאנים שהיכרת או של הארגונסים, האנדלוסים וכן האלה.
שמחה להפתיע.
כמעט כל הפנינסולריים, במידה כזו או אחרת, הגו את ה-C וה-Z ב-ceceo, כשהאנדלוסים הגו ב-seseo (כמו הקנריים, שיש להם מבטא מאוד בולט ונחמד). הגליסיים לא היו רבים, אבל הם דיברו ספרדית שוטפת. אבל – שוב – הם דיברו ספרדית, ויכול להיות שבגליסית הם היו מבטאים אחרת את אותו השם. כמו (כמעט) כל הסטודנטים שהגיעו מחוץ לקטלוניה, גם הם קיטרו על היקף הלימודים בקאטלן.
ואגב ספרדים שלא מדברים ספרדית – יצא לי לפגוש כמה קאטלנים כאלה, שדיברו ספרדית עילגת ביותר (אפילו יותר עילגת מזו שדיברתי אני בתחילת הלימודים) מה שמוכיח שלמרות שהספרדית היא לימודי חובה, באזורים מסוימים היקף הלימוד שלה הוא בגדר הכרח שנכפה מלמעלה שהשפעתו מוגבלת. בנוסף, כל המערכת מכוונת לקאטלן וכובד המשקל שנותנים ללימודי השפה (כיום אי אפשר להתקבל לעבודה כעובד בגופי הג'נראליטט השונים בלי רמה C בקאטלן, לדוגמא) מייצרים אנשים שמדברים גם קאטלן גרועה וגם ספרדית גרועה, ויעידו על זה המרצים שלי שטענו שאנשים פשוט לא יודעים לכתוב, לא בזו ולא בזו.
מעניין.
בעניין דו-לשוניות בקטלוניה, הנה מחקר שטוען שמי שגדלו עם שתי שפות בבית הספר ילמדו שפה שלישית (אנגלית) בצורה טובה יותר.