• ראשי
  • English
  • אודות
  • היכל התהילה
  • עוד בלשנות
  • צרו קשר

דגש קל

דגש יא גולש

Feeds:
פוסטים
תגובות
« מולדובנית. השפה שלנו
נורבגית. אתם אנשי בוקמול או נונורסק? »

גליציאנית. השיחדש של פייחו

16 באפריל 2010 על-ידי איתמרק


ספרד מורכבת ממספר קהילות אוטונומיות. קטלוניה וחבל הבאסקים הן שתי הקהילות המפורסמות ביותר (וגם הבדלניות ביותר, אם תרצו), אבל מאחוריהן אצה להצטרף גליציה (אין קשר לגליציה של פולין). אם תרצו למצוא אותה, המשיכו את הגבול מפורטוגל צפונה – זוהי החתיכה שתבצעו לכם מספרד.

בגליציה (Galicia, מבטאים גלית'יה) מדברים לא רק ספרדית אלא גם את השפה המקומית, גליציאנית/גליסיאנית/גליסית (Galego). לגליציאנית ולפורטוגזית מוצא משותף, השפה הגליציאנו-פורטוגזית, שהיא עצמה אחות של שאר השפות המערב-איבריות (כמו הספרדית הקסטיליאנית המוכרת). כיום מקובל לראות בגליציאנית שפה בפני עצמה ולא להג של פורטוגזית, ממש כפי שנהוג לראות בפורטוגזית שפה בפני עצמה ולא להג של גליציאנית. ובכל זאת, דוקטורנט שחוקר את השימוש בקטלאנית הפטיר כלפי לא מזמן ש"גליציאנית היא פורטוגזית במבטא ספרדי". ניחא.

ישנה תופעה מוכרת למדי בקרב מיעוטים דו-לשוניים, והיא עידוד השימוש בשפת הרוב או "שפת היוקרה" על פני השפה הילידית (דיגלוסיה). הגליציאנים אינם שונים בזה. משום שרוב התעשייה, המנהל והאקדמיה בספרד מנוהלים בסופו של דבר בספרדית, הורים נוטים לעודד את ילדיהם לדבר ספרדית על מנת להבטיח את עתידם. במקביל, גליציאנית נתפשת כשפה של איכרים פשוטים ולא מתוחכמים. כתוצאה מכך, בעיר המאוכלסת ביותר, א קורוניה, מספר דוברי הגליציאנית נמוך למדי. אפילו בבירה, סנטיאגו דה קומפוסטלה, חלק ניכר מפעילות הממשלה המקומית נעשה בספרדית. שוב, דברים דומים קורים גם בקהילות אחרות, מערביי ישראל ועד האמריקאים הילידים (אינדיאנים).

זה מביא אותנו לנשיא הממשלה הגליציאנית, אלברטו נונייז פייחו. פייחו דנן נתון תחת ביקורת תמידית מחוגים דוברי-גליציאנית עקב תמיכתו בספרדית בפרט ובשלטון המרכזי במדריד בכלל. דובר הגוש הלאומ(נ)י הגליציאני, קרלוס איימריץ', התלונן לפני כחצי שנה על ה"שיחדש" של פייחו (א נוסה טרה, 17/9/09, התרגום הקלוקל וההדגשות שלי):

בדיסטופיה שלו, 1984, ג'ורג' אורוול דיבר על "שיחדש" כשהתייחס למניפולציה של השפה, אשר יחד עם המניפולציה של המוּדע איפשרה את המשטר הדיקטטורי בו עוסק הרומן […] בדומה לאופן שבו נונייז פיישו ושריו הם בוגרים מתקדמים של האח הגדול האורווליאני. מה זה, אם לא שיחדש בצורתו הטהורה ביותר, כשמכנים בשם "חינם של הזדהות" את ביטול מתן ספרי הלימוד? או בשם "דו-לשוניות של חיבה" את התוכנית לחסל את השפה הגליציאנית? או בשם "פשטות" את הקיצוצים בשירותים הציבוריים? או, לבסוף, בשם "הגנה על הוצאות חברתיות" את התוכנית לפרק את הרשת הציבורית של שירותים סוציאלים והפרטת שירותי הרפואה?

כמה הסברים:
פיישו
: הגייה גליציאנית של "פייחו". והגליציאנים יאמרו ש"פייחו" הוא עיוות קסטיליאני של השם "פיישו".
חינם של הזדהות: מפעל למתן ספרי לימוד למשפחות מעוטות יכולת. האופוזיציה טוענת שהממשלה דווקא מקצצת בתוכנית הזו.
דו-לשוניות של חיבה: רעיון של פייחו, לפיו יש למנוע התנגשות בין ספרדית וגליציאנית. מתנגדיו טוענים שהוא מיישם זאת על ידי העלמת הגליציאנית.

הנה כי כן, מתחילים בהזדעקות לגבי הפגיעה בשפה ובספרים שנכתבים בה, ורק אחר כך מתפנים להתנגד להפרטה ולקיצוץ בשירותים ציבוריים. אבל אנחנו לא בלוג רטוריקה, אז נניח לזה. מי שמעוניין לקרוא את הטור כולו (הוא לא ארוך) יכול לנסות להשתמש בשירותי התרגום של גוגל.

אם כבר אנחנו בחצי האי האיברי, אחד המגיבים למאמר של איימריץ' קישר למפה המונפשת הזו בוויקיפדיה, שמראה את התפשטות השפות השונות בדרום-מערב אירופה לאורך האלף האחרון. מה חבל שהוא ניסה להשתמש בה כדי לטעון ש"קסטיליאנית היתה והינה שפה לא מתורבתת ומלאה בפגמים לשוניים". ניחא, כבר אמרנו?

לקריאה נוספת, למשל:
M. Teresa Turell, ed. (2001). Multilingualism in Spain: Sociolinguistic and psycholinguistic aspects of linguistic minority groups. Clevedon, UK: Multilingual Matters.
Jaine E. Beswick (2005). Regional Nationalism in Spain. Language use and ethnic identity in Galicia. London: Multilingual Matters.

שיתוף קל:

  • דואר אלקטרוני
  • פייסבוק
  • Twitter

אהבתי

אהבתי טוען...

באותו נושא

פורסם בגליציאנית, מהנעשה בעירנו, סוציולינגוויסטיקה, שפה בתקשורת | 9 תגובות

9 תגובות

  1. ב- 16 באפריל 2010 בשעה 11:31 טל

    אבל למה לכתוב גליציה אם מבטאים גלית'יה? נראה לי שהתעתיק הסביר הוא גליסיה, זה קרוב יותר ל-ת', וגם וריאנט מקובל בדיאלקטים ספרדיים רבים (בכל דרום אמריקה ובמקומות אחדים בספרד): http://en.wikipedia.org/wiki/Ceceo

    לגבי שם השפה, זה לא חד-משמעי, אבל אולי לא צריך את הסיומת הלועזית "ian-" בנוסף לסיומת העברית "ית", כמו "רוסית" ולא "רוסיאנית", "אנגלית" ולא "אנגליאנית" וכדומה (אם כי נראה לי שאפשר למצוא גם דוגמאות הפוכות).


  2. ב- 16 באפריל 2010 בשעה 11:48 איתמרק

    אני עדיין מתלבט לגבי איך לקרוא לשפה. אני חושב שהשם הרשמי בעברית הוא "גליסיה" והשפה היא "גליסית", מהסיבה הפשוטה שכך זה מופיע בוויקיפדיה העברית, אבל זה לא משכנע אותי.
    אני אישית מעדיף את "גליציה" משתי סיבות: האחת היא דווקא כדי למשוך את תשומת הלב לכך שלא מדובר בגליציה שבפולין, והשניה היא שהסמ"ך ב"גליסית" מזכירה לי את השם הספרדי. והרי גליציאנית אינה ספרדית.

    לגבי הססאו, מדובר בתופעה פונולוגית במספר להגים (במיוחד באזורים כפריים לאורך החוף) אבל עדיין וריאנט ותו לא (כמו שציינת). באותה מידה לא אכתוב "חליציה" אפילו שבאזורים רבים מקובלת ה-gheada .

    בכל מקרה, תודה על ההארות, יש בהן הרבה טעם.


  3. ב- 16 באפריל 2010 בשעה 14:36 CrazyVet

    לטעמי השימוש בשם "גליציה" דווקא יוצר יותר בלבול, מה שמצריך את ההדגשה שזה לא המקום בפולין. אם אתה רוצה לשמור על נאמנות מקסימלית למקור, קרא לשפה גאלגו, ולא גליסית ובטח לא גליצית, התעתיק שלטעמי הכי חורה למקור, כי הרי גם בגלגו השם איננו מבוטא בצליל "צ" אלא דומה יותר ל-S שורקת (זה לא בדיוק כמו ת', בטח לא כמו TH אנגלי).

    לגבי אופן ההגייה של C ו-Z, שני הווריאנטים נפוצים יותר מאשר רק באזורים כפריים. גם הקטלנים לא תמיד מקפידים בהגיית ה-C וה-Z כהלכתם הקסטיליאנית ונוטים ל-seseo קל.

    הפוליטיקה של השפות האוטונומיות היא מאבק מתמיד בין הסנטרליסיטים של ה-PP לבין מפלגות הלאום המקומיות. תמצא מאבקים דומים מאוד גם בקטלוניה ובחבל הבאסקים. פעמים רבות, הלאומנים, ללא קשר רב למתרחש במציאות, יתלוננו שלא נעשה מספיק, גם כשהממשלה היא ממשלת שמאל שמקציבה יפה תכניות לקידום השפה המקומית.


  4. ב- 16 באפריל 2010 בשעה 15:24 איתמרק

    וואו. לא חלמתי שאזכה לראות ישראלי/ת אומר משהו כמו "הסנטרליסטים של ה-PP".

    ההערה שלך לגבי הפונולוגיה מעניינת – עד כמה שאני זוכר, את ה-ci ב-Galicia דווקא מבטאים מאוד כמו th, וכך זה גם מופיע בכל התיאורים של השפה שאני מכיר. יש לי כמה הקלטות, אני צריך לחזור ולבדוק. אם שמעת את זה בעצמך ככה, אשמח לשמוע איפה.


  5. ב- 16 באפריל 2010 בשעה 15:36 aharoni

    ממה שלמדתי באוניברסיטה, גליסיה, להבדיל מקטלוניה וארץ הבסקים, דווקא לא כל־כך דו־לשונית. יחסית מעט גליסים מדברים ספרדית היטב, לטוב ולרע.

    יש לי חבר גליסי, שמעתי אותו מדבר והרושם שלי הוא שזו באמת פורטוגלית במבטא ספרדי, אבל בשפה הזאת נכתבו שירים כה יפים בימי הביניים, שאני לא מתלונן. ר׳, למשל, Martín Códax – Ondas do mar de Vigo.


  6. ב- 16 באפריל 2010 בשעה 15:56 CrazyVet

    זה טוב או רע, שאתה מוצא ישראלית שאומרת משהו כזה?

    איפה שמעתי? במשך שבע שנות מגוריי בבירת קטלוניה, מהן חמש שהעברתי באוניברסיטה בברצלונה (אגב, ענייני תעתיק – אני אישית לא מחבבת את התעתיק ב-צ לברצלונה, אבל יש לי הרושם שזו הדרך הנפוצה). אמנם רוב החבר'ה שלמדתי איתם היו מקומיים (כלומר שגרו בברצלונה וסביבתה, מיעוט מחלקים אחרים של קטלוניה) אולם יצא לי לפגוש גם פה ושם סטודנטים ופרופסורים מארגון, גליסיה, אנדלוסיה ואקסטרמדורה, שתי הקסטיליות, הבאסקים, קנטאבריה, האיים הקנריים וואלנסיה (בעצם אולי היה יותר פשוט לכתוב מכל ספרד). אפילו כמה פורטוגזים היו לנו. היה מעניין.

    בכל אופן, לגבי ההגייה של ה-Z וה-C, זה מה ששמעתי במו אזניי, בעיקר מהלא קטלוניים, וכך גם לימדו אותי המקומיים ("תעשי S שורק כזה"). את ה-R הלשוני היה להם יותר קשה להסביר (תשימי את הלשון על החך ממש לפני השיניים ותנשפי).


  7. ב- 16 באפריל 2010 בשעה 16:18 איתמרק

    @אמיר,
    הגליציאנים העירוניים שפגשתי מדברים ספרדית מצוין, ובכל מקרה יותר טוב מגליסית. גם הכפריים הסתדרו עם קסטיליאנית.
    אבל לא כדאי להסתמך רק על התרשמויות שלי; ראיתי סקר שפירסם משרד התרבות הגליציאני לפיו כמעט 40% מהאוכלוסיה טוען שהוא מדבר יותר ספרדית מגליציאנית. אני בטוח שיש סקרים נוספים, אבל אין לי מוטיבציה לחפש אותם. בכל מקרה, יש מגמת עלייה בשליטה בספרדית, בין היתר בגלל החוקים החדשים שמכניסים ספרדית לבתי הספר על חשבון גליציאנית (אני לא בטוח אם הם עברו או לא ואם הם מומשו או לא. שוב, בסופו של דבר אני לא סוציובלשן ולא לאומן גליזי. חיאדה, הכינויים המצורפים ושם הפועל הנוטה מעניינים אותי יותר).

    @CrazyVet,
    זה טוב, הפתעות הן כמעט תמיד לטובה.
    רק לא הבנתי אם ה-S השורקת היתה ענין של הגליציאנים שהיכרת או של הארגונסים, האנדלוסים וכן האלה.


  8. ב- 16 באפריל 2010 בשעה 20:21 CrazyVet

    שמחה להפתיע.

    כמעט כל הפנינסולריים, במידה כזו או אחרת, הגו את ה-C וה-Z ב-ceceo, כשהאנדלוסים הגו ב-seseo (כמו הקנריים, שיש להם מבטא מאוד בולט ונחמד). הגליסיים לא היו רבים, אבל הם דיברו ספרדית שוטפת. אבל – שוב – הם דיברו ספרדית, ויכול להיות שבגליסית הם היו מבטאים אחרת את אותו השם. כמו (כמעט) כל הסטודנטים שהגיעו מחוץ לקטלוניה, גם הם קיטרו על היקף הלימודים בקאטלן.

    ואגב ספרדים שלא מדברים ספרדית – יצא לי לפגוש כמה קאטלנים כאלה, שדיברו ספרדית עילגת ביותר (אפילו יותר עילגת מזו שדיברתי אני בתחילת הלימודים) מה שמוכיח שלמרות שהספרדית היא לימודי חובה, באזורים מסוימים היקף הלימוד שלה הוא בגדר הכרח שנכפה מלמעלה שהשפעתו מוגבלת. בנוסף, כל המערכת מכוונת לקאטלן וכובד המשקל שנותנים ללימודי השפה (כיום אי אפשר להתקבל לעבודה כעובד בגופי הג'נראליטט השונים בלי רמה C בקאטלן, לדוגמא) מייצרים אנשים שמדברים גם קאטלן גרועה וגם ספרדית גרועה, ויעידו על זה המרצים שלי שטענו שאנשים פשוט לא יודעים לכתוב, לא בזו ולא בזו.


  9. ב- 17 באפריל 2010 בשעה 02:46 איתמרק

    מעניין.
    בעניין דו-לשוניות בקטלוניה, הנה מחקר שטוען שמי שגדלו עם שתי שפות בבית הספר ילמדו שפה שלישית (אנגלית) בצורה טובה יותר.



התגובות סגורות.

  • בלוג קיבוצי על כל מיני דברים מעניינים שקשורים לבלשנות ולשפות. הציבור מוזמן לתרום מרשמיו והתרשמויותיו; קולגות שמעוניינים לכתוב אצלנו יתקבלו בברכה.
    @dageshkal
  • ידע כללי

    • אודות
    • English
    • עוד בלשנות
    • צרו קשר
    • היכל התהילה
  • הרשמה לעדכונים!

    לִחצו כאן על מנת לקבל הודעה על פוסטים חדשים בדוא"ל (מומלץ ביותר!) קבלו את הרשומות החדשות ביותר ללא צורך להיכנס לאתר כל הזמן. פוסטים חדשים באופן מוּלד!

    יש גם פיד עבור קוראי RSS (מומלץ עוד יותר!) אבל המונה מתעדכן לאט:
    להקליק עליי זה מגניב תרססו, מכפתלכם

    (חוצמזה יש גם פיד לתגובות)

  • רשומות אחרונות

    • כך תעשה
    • ראומה אלדר, שפה תיקנית בתור שפה נכונה, ושעון דובר
    • במלאת שלושים למותה של עידית דורון
    • עופי-עופי על מפות ניבים
    • נחזור על כל העדר
  • תגובות אחרונות

    יובל פינטר על כך תעשה
    שועל על כך תעשה
    רוני הפנר על כך תעשה
    schefi על כך תעשה
    יובל פינטר על כך תעשה
  • מי בבולגים

    • בן לי
    • יובל פינטר
    • איתמרק
    • Tal Linzen
    • יאיר הנדלר
  • נושאים נבחרים בבלשנות בלוגיסטית

    • אטימולוגיה (10)
    • בילוי היום (39)
    • בלשנות השוואתית (17)
    • בלשנות חישובית (27)
    • דע את בלשנך (38)
      • בורודיצקי (6)
      • גיא דויטשר (7)
      • חומסקי (3)
      • יספרסן (2)
    • כתיב (20)
    • לינגוויפיקציה (10)
    • ללא נושא (21)
    • לקסיקוגרפיה (104)
    • מהנעשה בעירנו (103)
      • בחירות 2013 (8)
      • בחירות 2015 (3)
    • מוזיקה (23)
    • מורפולוגיה (71)
    • מנהלה (68)
      • מכתבים להעורך (27)
    • סוציולינגוויסטיקה (74)
    • סלנג (61)
    • סמנטיקה (122)
      • ביטויים גנריים (8)
      • עירוב ביטויים (6)
    • סנובון/snowclone (10)
    • ספר (24)
    • עצות לשוניות גרועות (15)
    • עצטרובל (3)
    • עריכה לשונית בחינם (38)
    • פונולוגיה (59)
    • פוסט אורח (23)
    • פיסוק (9)
    • פסיכולינגוויסטיקה (39)
      • ספיר-וורף (23)
    • פרגמטיקה (50)
    • צחוקים (48)
    • קטנונולוגיה (44)
    • ריקודים משונים (8)
    • רכישה (1)
    • שאילה (6)
    • שלילת יתר (11)
    • שפה בתקשורת (107)
    • שפות דבורות (395)
      • אינדונזית (2)
      • אנגלית (133)
      • אספרנטו (2)
      • בבלית (1)
      • גליציאנית (2)
      • גרמנית (27)
      • דנית (1)
      • הונגרית (1)
      • טורקית (1)
      • יוונית (4)
      • יידיש (10)
      • לה צרפתית (14)
      • לטינית (8)
      • סינית (8)
      • סיציליאנית (1)
      • ספרדית (15)
      • עברית (346)
      • ערבית (33)
      • צ'כית (3)
      • צ'חא (1)
      • קרואטית (1)
      • רוסית (14)
    • שפות סימנים (17)
      • אל-סייד (2)
      • דויטשע געבערדענשפראכע (1)
      • שפת הסימנים האמריקנית (6)
      • שפת הסימנים הישראלית (6)
    • תחביר (104)
      • זויגמה (3)
      • משאולים (5)
      • משפטי חולצה (12)
    • תחדישים (9)
    • תרגום (76)
  • גם הם כותבים על בלשנות

    • Arnold Zwicky
    • Balashon
    • Jabal al-Lughat
    • Language Log
    • languagehat
    • גבי דנון
    • השפה העברית
    • חיפושים כמשל
    • מאיר שטרית
    • מאיר שטרית 2
    • מדע בזיוני
    • עברית וחיות אחרות
    • עברית שפה קשה
  • גם הם מציירים על בלשנות

    • xkcd
    • קומיקס דינוזאורים
  • גנזך

    • נובמבר 2019 (1)
    • מאי 2019 (1)
    • אפריל 2019 (1)
    • פברואר 2019 (1)
    • דצמבר 2018 (1)
    • אוקטובר 2018 (2)
    • אוגוסט 2018 (1)
    • יולי 2018 (1)
    • מאי 2018 (1)
    • מרץ 2018 (1)
    • ינואר 2018 (1)
    • דצמבר 2017 (1)
    • אוקטובר 2017 (1)
    • ספטמבר 2017 (1)
    • יולי 2017 (2)
    • יוני 2017 (1)
    • מאי 2017 (1)
    • פברואר 2017 (1)
    • אוקטובר 2016 (1)
    • ספטמבר 2016 (1)
    • יוני 2016 (2)
    • דצמבר 2015 (1)
    • נובמבר 2015 (1)
    • אוקטובר 2015 (1)
    • ספטמבר 2015 (1)
    • אוגוסט 2015 (2)
    • יוני 2015 (2)
    • אפריל 2015 (1)
    • מרץ 2015 (1)
    • פברואר 2015 (1)
    • ינואר 2015 (4)
    • דצמבר 2014 (1)
    • נובמבר 2014 (1)
    • אוקטובר 2014 (1)
    • אוגוסט 2014 (1)
    • יולי 2014 (2)
    • יוני 2014 (1)
    • מאי 2014 (2)
    • אפריל 2014 (1)
    • פברואר 2014 (3)
    • דצמבר 2013 (2)
    • נובמבר 2013 (1)
    • ספטמבר 2013 (1)
    • אוגוסט 2013 (1)
    • יולי 2013 (1)
    • יוני 2013 (4)
    • מאי 2013 (3)
    • אפריל 2013 (6)
    • מרץ 2013 (3)
    • פברואר 2013 (6)
    • ינואר 2013 (10)
    • דצמבר 2012 (5)
    • נובמבר 2012 (7)
    • אוקטובר 2012 (5)
    • ספטמבר 2012 (3)
    • אוגוסט 2012 (5)
    • יולי 2012 (6)
    • יוני 2012 (2)
    • מאי 2012 (4)
    • אפריל 2012 (3)
    • מרץ 2012 (5)
    • פברואר 2012 (4)
    • ינואר 2012 (4)
    • דצמבר 2011 (7)
    • נובמבר 2011 (5)
    • אוקטובר 2011 (4)
    • ספטמבר 2011 (6)
    • אוגוסט 2011 (7)
    • יולי 2011 (8)
    • יוני 2011 (6)
    • מאי 2011 (6)
    • אפריל 2011 (8)
    • מרץ 2011 (8)
    • פברואר 2011 (6)
    • ינואר 2011 (7)
    • דצמבר 2010 (10)
    • נובמבר 2010 (10)
    • אוקטובר 2010 (9)
    • ספטמבר 2010 (8)
    • אוגוסט 2010 (12)
    • יולי 2010 (13)
    • יוני 2010 (14)
    • מאי 2010 (12)
    • אפריל 2010 (18)
    • מרץ 2010 (4)
    • פברואר 2010 (9)
    • ינואר 2010 (14)
    • דצמבר 2009 (20)
    • נובמבר 2009 (16)
    • אוקטובר 2009 (14)
    • ספטמבר 2009 (27)
    • אוגוסט 2009 (23)
    • יולי 2009 (17)
  • עכשיו ב-LINGUIST list

    • Books: The Concise Encyclopedia of Applied Linguistics: Applied linguistics is an interdisciplinary field that iden… twitter.com/i/web/status/1… 8 hours ago
    • Books: The Oxford Reference Guide to Lexical Functional Grammar: This volume is the most comprehensive reference wo… twitter.com/i/web/status/1… 8 hours ago
    • Books: Current Perspectives on Literary Reading: This collection aims to provide answers regarding what the most re… twitter.com/i/web/status/1… 8 hours ago
    • TOC: Gender and Language Vol. 13, No. 3 (2019): Gender and Language Issue 13.3 (2019) table of contents Articles Co… twitter.com/i/web/status/1… 18 hours ago
    • TOC: Linguistic Typology Vol. 23, No. 3 (2019): Frontmatter Page i Introduction to Nordlinger’s and Rose’s papers M… twitter.com/i/web/status/1… 18 hours ago

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


ביטול
loading ביטול
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף פוסטים בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie
%d בלוגרים אהבו את זה: