• ראשי
  • English
  • אודות
  • היכל התהילה
  • עוד בלשנות
  • צרו קשר

דגש קל

דגש יא גולש

Feeds:
פוסטים
תגובות
« קשה להגזים בחשיבותו
לקסיקון ממשלת נתניהו »

סמי-בורקס, סמי-טריילר

18 במרץ 2010 על-ידי יובל פינטר

לפעמים לוקח לי זמן לקרוא כתבות במוסף "7 ימים". בעוונותיי, רק היום הגעתי לכתבתו של צדוק יחזקאלי מלפני שבוע, ובה כתב:

מאמצע 2007 ועד סוף דצמבר 2009 התנהל מבצע אימונים מורכב של יחידות סמי-צבאיות וסמי-משטרתיות באחת ממדינות המפרץ (…)

מה אתם הבנתם מזה? אני חושב שמה שיחזקאלי התכוון לכתוב הוא שהיחידות הן משהו בין צבא לבין משטרה, כלומר חצי-צבאיות, חצי-משטרתיות. בהמשך עוונותיי, ממש לא הבנתי את זה ככה. בקריאה ראשונה הביטוי נראה לי מוזר, ואחרי כמה שניות של בילוש עצמי הבנתי לאן חתר (לדעתי) המשורר.

הסבר: אני תופס את הכמת חצי כמתאר בערך 50% מאיזשהו שלם. החברים שלו בקטגוריה הם שליש, שלושת-רבעי, רוב וכיוצא באלו. אני תופס אותו כאומר שפחות או יותר חצי מהתכונות (במקרה שלנו, של היחידות האלה) הינן תכונות המאפיינות צבא.

המילה סמי, לעומת זאת, לפחות בשימושה הפרודוקטיבי באנגלית כפי שאני מבין אותו, הינה משהו אחר. החברים בקטגוריה שלה הם בערך, לגמרי, כמעט. היא מתארת מקום על סקאלה (במקרה שלנו של צבאיוּת) ומציבה את היחידות המדוברות בערך במרכזה.

אם היה מדובר רק בשם תואר אחד, לדעתי לא היה הבדל: יחידה חצי-צבאית נשמעת לי כמו יחידה סמי-צבאית. הדקויות הסקלאריות לא באות לידי ביטוי, ואין מה להתקטנן.

הבעייה היא עם צירוף שני שמות התואר. לתפיסתי, חצי ומשפחתו הם מאייכים אדיטיביים, לעומת סמי ומשפחתו שאינם כאלה. מזתומרת אדיטיביים? שאם משהו הוא חצי-צבאי וחצי-משטרתי, כפי שהתכוון יחזקאלי, אזי כל אחד ממאפייניו הוא או צבאי או משטרתי. חצי פלוס חצי שווה שלם. לעומת זאת, סמי-צבאי וסמי-משטרתי מנסים למקם את היחידות במרכז סקאלה כלשהי של צבאיוּת וגם במרכז סקאלה של משטרתיוּת. לדעתי החפיפה בין הסקאלות האלה גדולה מאוד: יחידה סמי-צבאית היא לפחות סמי-משטרתית, אם לא יותר מכך (אנשיה לובשים מדים, מצייתים להיררכיה, הינם חמושים, וכו') ולכן להגיד עליה שהיא גם סמי-משטרתית זה מיותר ולא תורם מידע. לעומת זאת, להגיד שהיא חצי-צבאית וחצי-משטרתית זה לומר שהיא איפשהו באמצע בין צבא למשטרה. יש לה מאפיינים מכאן ומאפיינים מכאן, אבל היא לא בדיוק צבא ולא בדיוק משטרה.

חלקכם אולי מנסה להציע עכשיו הסבר לפיו מה שאמור לקרות כאן הוא יצירת סקאלה בין צבא למשטרה, והנחת היחידות האלה במרכזה. אבל זה לא מה שקורה: הסקאלות צריכות להיות בלתי תלויות אחת בשניה. אין בעיה להגיד על מישהו שהוא סמי-גבוה וסמי-שמן (או בערך, או כמעט). הוא פשוט נמצא באמצע של כל אחת מהסקאלות, לעומת המצב הנורמלי. להגיד עליו שהוא חצי-גבוה, חצי-שמן, זה מוזר. אלא אם יש איזושהי התפרשות יצירתית לא-מילולית על האופי שלו ("חצי אופי של שמן, חצי אופי של גבוה"), או איזשהו מכנה משותף אחר. חייבים כאן מכנה משותף, כי חייבים לחלק איזשהו שלם. זה מה שיחזקאלי ניסה לעשות, ולדעתי כשל.

שיתוף קל:

  • דואר אלקטרוני
  • פייסבוק
  • Twitter

אהבתי

אהבתי טוען...

באותו נושא

פורסם באנגלית, מורפולוגיה, סמנטיקה, עברית | 10 תגובות

10 תגובות

  1. ב- 18 במרץ 2010 בשעה 20:14 ל'

    בקריאה ראשונה היה נדמה לי שהוא אומר "יחידות כאילו-משטרתיות, כאילו-צבאיות", כזלזול. גם בקריאה שניה, האמת.


  2. ב- 18 במרץ 2010 בשעה 20:14 אורן (2)

    אני לא מבין מה הבעיה שלך עם השערת הסקאלה. הרי צבא ומשטרה דומים זה לזה, ולכן אפשר להשוות ביניהם. אפשר לדמיין שצבא משטרה ממוקמים בשתי קצוות של קוביה n-מימדית, כשכל מימד מייצג מאפיין שבו הן נבדלות – מידת השימוש בכוח, הפיקוח החוקי על הגוף, סוג העבירות בהן הוא מטפל וכו' – ולומר שהיחידות שעליהן דובר בכתבה נמצאות בתוך אותה קוביה, מהבחינה הזו. אותו דבר ניתן לומר על גבוה ושמן, אגב – גם ביניהם יש סקאלה (ואני הייתי מבין תיאור של מישהו כחצי גבוה, חצי שמן). בורקס וטריילר, לעומת זאת, אינם דומים כלל – ולכן הביטוי שבכותרת יהיה חסר משמעות ;)


  3. ב- 18 במרץ 2010 בשעה 20:17 יובל פינטר

    אורן וכל מי שהבין את הביטוי כמוהו מוזמנים להגיש מועמדות לאתגר הטיורינג הקרוב – מצד המכונות, כמובן.


  4. ב- 18 במרץ 2010 בשעה 20:21 שמוליק

    אני הייתי אומר "צבאיות למחצה", "משטרתיות למחצה"


  5. ב- 19 במרץ 2010 בשעה 04:07 מה משותף להורי, מרץ וקונדוקטור? « מקפים לוהטים

    […] מה משותף להורי, מרץ וקונדוקטור? 19 מרץ, 2010 at 04:47 | In אנגלית, לקסיקון, מורפולוגיה, סמנטיקה, עברית, ראיתי-שמעתי | Leave a Comment התשובה בדגש קל. […]


  6. ב- 19 במרץ 2010 בשעה 16:03 אקס

    אני הבנתי את זה: "יחידות שיש בהן מעט מן הצבא ומעט מן המשטרה".
    ואני חוששת שהבלבול בין שני הגופים האלה הוא סימפטום מקומי. ברוב המקומות בעולם יש הפרדה ברורה יותר בין הגוף שאמון על בטחון תושבי המדינה לבין זה האמון על הלחימה. לכן אין בעיה לדעתי בהצלבה בין שני הגופים האלה. ועל כך נאמר: שלא נדע.


  7. ב- 19 במרץ 2010 בשעה 18:32 רועי

    אולי אלו פשוט שני סוגי יחידות שונים? היו יחידות סמי-צבאיות, והיו יחידות סמי-משטרתיות, והן התאמנו במפרץ והיו שמחות.


  8. ב- 20 במרץ 2010 בשעה 16:21 aharoni

    או לחלופין הכותב פשוט רצה להישמע פלצני.


  9. ב- 24 במרץ 2010 בשעה 20:40 הרב השובב

    אני עם רועי, כמו שכתוב "ה' רועי לא אחסר"

    היו כמה יחידות, חלקן דמויות משטרה וחלקן דמויות צבא, ואידך זיל גמוד.


  10. ב- 24 במרץ 2010 בשעה 23:15 יובל פינטר

    נשמע מוזר מאוד.
    במקרה הלא סביר הזה (שבו הוא טורח להבדיל בין כאלה לכאלה, הבחנה חסרת כל חשיבות או טעם) הוא היה כותב "יחידות סמי-צבאיות ויחידות סמי-משטרתיות".
    הדווקאיות המאולצת מתחילה לעייף…



התגובות סגורות.

  • בלוג קיבוצי על כל מיני דברים מעניינים שקשורים לבלשנות ולשפות. הציבור מוזמן לתרום מרשמיו והתרשמויותיו; קולגות שמעוניינים לכתוב אצלנו יתקבלו בברכה.
    @dageshkal
  • ידע כללי

    • אודות
    • English
    • עוד בלשנות
    • צרו קשר
    • היכל התהילה
  • הרשמה לעדכונים!

    לִחצו כאן על מנת לקבל הודעה על פוסטים חדשים בדוא"ל (מומלץ ביותר!) קבלו את הרשומות החדשות ביותר ללא צורך להיכנס לאתר כל הזמן. פוסטים חדשים באופן מוּלד!

    יש גם פיד עבור קוראי RSS (מומלץ עוד יותר!) אבל המונה מתעדכן לאט:
    להקליק עליי זה מגניב תרססו, מכפתלכם

    (חוצמזה יש גם פיד לתגובות)

  • רשומות אחרונות

    • כך תעשה
    • ראומה אלדר, שפה תיקנית בתור שפה נכונה, ושעון דובר
    • במלאת שלושים למותה של עידית דורון
    • עופי-עופי על מפות ניבים
    • נחזור על כל העדר
  • תגובות אחרונות

    יובל פינטר על כך תעשה
    שועל על כך תעשה
    רוני הפנר על כך תעשה
    schefi על כך תעשה
    יובל פינטר על כך תעשה
  • מי בבולגים

    • בן לי
    • יובל פינטר
    • איתמרק
    • Tal Linzen
    • יאיר הנדלר
  • נושאים נבחרים בבלשנות בלוגיסטית

    • אטימולוגיה (10)
    • בילוי היום (39)
    • בלשנות השוואתית (17)
    • בלשנות חישובית (27)
    • דע את בלשנך (38)
      • בורודיצקי (6)
      • גיא דויטשר (7)
      • חומסקי (3)
      • יספרסן (2)
    • כתיב (20)
    • לינגוויפיקציה (10)
    • ללא נושא (21)
    • לקסיקוגרפיה (104)
    • מהנעשה בעירנו (103)
      • בחירות 2013 (8)
      • בחירות 2015 (3)
    • מוזיקה (23)
    • מורפולוגיה (71)
    • מנהלה (68)
      • מכתבים להעורך (27)
    • סוציולינגוויסטיקה (74)
    • סלנג (61)
    • סמנטיקה (122)
      • ביטויים גנריים (8)
      • עירוב ביטויים (6)
    • סנובון/snowclone (10)
    • ספר (24)
    • עצות לשוניות גרועות (15)
    • עצטרובל (3)
    • עריכה לשונית בחינם (38)
    • פונולוגיה (59)
    • פוסט אורח (23)
    • פיסוק (9)
    • פסיכולינגוויסטיקה (39)
      • ספיר-וורף (23)
    • פרגמטיקה (50)
    • צחוקים (48)
    • קטנונולוגיה (44)
    • ריקודים משונים (8)
    • רכישה (1)
    • שאילה (6)
    • שלילת יתר (11)
    • שפה בתקשורת (107)
    • שפות דבורות (395)
      • אינדונזית (2)
      • אנגלית (133)
      • אספרנטו (2)
      • בבלית (1)
      • גליציאנית (2)
      • גרמנית (27)
      • דנית (1)
      • הונגרית (1)
      • טורקית (1)
      • יוונית (4)
      • יידיש (10)
      • לה צרפתית (14)
      • לטינית (8)
      • סינית (8)
      • סיציליאנית (1)
      • ספרדית (15)
      • עברית (346)
      • ערבית (33)
      • צ'כית (3)
      • צ'חא (1)
      • קרואטית (1)
      • רוסית (14)
    • שפות סימנים (17)
      • אל-סייד (2)
      • דויטשע געבערדענשפראכע (1)
      • שפת הסימנים האמריקנית (6)
      • שפת הסימנים הישראלית (6)
    • תחביר (104)
      • זויגמה (3)
      • משאולים (5)
      • משפטי חולצה (12)
    • תחדישים (9)
    • תרגום (76)
  • גם הם כותבים על בלשנות

    • Arnold Zwicky
    • Balashon
    • Jabal al-Lughat
    • Language Log
    • languagehat
    • גבי דנון
    • השפה העברית
    • חיפושים כמשל
    • מאיר שטרית
    • מאיר שטרית 2
    • מדע בזיוני
    • עברית וחיות אחרות
    • עברית שפה קשה
  • גם הם מציירים על בלשנות

    • xkcd
    • קומיקס דינוזאורים
  • גנזך

    • נובמבר 2019 (1)
    • מאי 2019 (1)
    • אפריל 2019 (1)
    • פברואר 2019 (1)
    • דצמבר 2018 (1)
    • אוקטובר 2018 (2)
    • אוגוסט 2018 (1)
    • יולי 2018 (1)
    • מאי 2018 (1)
    • מרץ 2018 (1)
    • ינואר 2018 (1)
    • דצמבר 2017 (1)
    • אוקטובר 2017 (1)
    • ספטמבר 2017 (1)
    • יולי 2017 (2)
    • יוני 2017 (1)
    • מאי 2017 (1)
    • פברואר 2017 (1)
    • אוקטובר 2016 (1)
    • ספטמבר 2016 (1)
    • יוני 2016 (2)
    • דצמבר 2015 (1)
    • נובמבר 2015 (1)
    • אוקטובר 2015 (1)
    • ספטמבר 2015 (1)
    • אוגוסט 2015 (2)
    • יוני 2015 (2)
    • אפריל 2015 (1)
    • מרץ 2015 (1)
    • פברואר 2015 (1)
    • ינואר 2015 (4)
    • דצמבר 2014 (1)
    • נובמבר 2014 (1)
    • אוקטובר 2014 (1)
    • אוגוסט 2014 (1)
    • יולי 2014 (2)
    • יוני 2014 (1)
    • מאי 2014 (2)
    • אפריל 2014 (1)
    • פברואר 2014 (3)
    • דצמבר 2013 (2)
    • נובמבר 2013 (1)
    • ספטמבר 2013 (1)
    • אוגוסט 2013 (1)
    • יולי 2013 (1)
    • יוני 2013 (4)
    • מאי 2013 (3)
    • אפריל 2013 (6)
    • מרץ 2013 (3)
    • פברואר 2013 (6)
    • ינואר 2013 (10)
    • דצמבר 2012 (5)
    • נובמבר 2012 (7)
    • אוקטובר 2012 (5)
    • ספטמבר 2012 (3)
    • אוגוסט 2012 (5)
    • יולי 2012 (6)
    • יוני 2012 (2)
    • מאי 2012 (4)
    • אפריל 2012 (3)
    • מרץ 2012 (5)
    • פברואר 2012 (4)
    • ינואר 2012 (4)
    • דצמבר 2011 (7)
    • נובמבר 2011 (5)
    • אוקטובר 2011 (4)
    • ספטמבר 2011 (6)
    • אוגוסט 2011 (7)
    • יולי 2011 (8)
    • יוני 2011 (6)
    • מאי 2011 (6)
    • אפריל 2011 (8)
    • מרץ 2011 (8)
    • פברואר 2011 (6)
    • ינואר 2011 (7)
    • דצמבר 2010 (10)
    • נובמבר 2010 (10)
    • אוקטובר 2010 (9)
    • ספטמבר 2010 (8)
    • אוגוסט 2010 (12)
    • יולי 2010 (13)
    • יוני 2010 (14)
    • מאי 2010 (12)
    • אפריל 2010 (18)
    • מרץ 2010 (4)
    • פברואר 2010 (9)
    • ינואר 2010 (14)
    • דצמבר 2009 (20)
    • נובמבר 2009 (16)
    • אוקטובר 2009 (14)
    • ספטמבר 2009 (27)
    • אוגוסט 2009 (23)
    • יולי 2009 (17)
  • עכשיו ב-LINGUIST list

    • Books: The Concise Encyclopedia of Applied Linguistics: Applied linguistics is an interdisciplinary field that iden… twitter.com/i/web/status/1… 9 hours ago
    • Books: The Oxford Reference Guide to Lexical Functional Grammar: This volume is the most comprehensive reference wo… twitter.com/i/web/status/1… 9 hours ago
    • Books: Current Perspectives on Literary Reading: This collection aims to provide answers regarding what the most re… twitter.com/i/web/status/1… 9 hours ago
    • TOC: Gender and Language Vol. 13, No. 3 (2019): Gender and Language Issue 13.3 (2019) table of contents Articles Co… twitter.com/i/web/status/1… 19 hours ago
    • TOC: Linguistic Typology Vol. 23, No. 3 (2019): Frontmatter Page i Introduction to Nordlinger’s and Rose’s papers M… twitter.com/i/web/status/1… 19 hours ago

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading ביטול
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף פוסטים בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie
%d בלוגרים אהבו את זה: