מתרגלת בקורס לוגיקה למדעי המחשב (איזה קטע זה שכל הדוגמאות שלי מגיעות דווקא ממדויקים?):
אני רוצה להיות יכולה לעבוד עם הפונקציה הזאת.
ואני שואל, האם באמת עברית חייבת להיות כל כך מסורבלת? ארבעה פעלים ברצף ("רוצה להיות יכולה לעבוד") ומשפט שנשמע די רע, אבל אין איך לגרום לו להצליח יותר? "אני רוצה שהפונקציה תהיה עבידה" הרי לא יתקבל בברכה. המשקל קָטִיל בעברית מודרנית איננו פרודוקטיבי במיוחד, למרות כמה מקרים נחמדים כמו "שפיט" ו"גזיר".
לגרש את פועל העזר "להיות" לא בא בחשבון. למרות שהשורש י-כ-ל בבנין קל נותן בראש עם צורות עבר (יכולנו), הווה (יכולים) ועתיד (נוכל), דווקא על שם פועל הוא לא שמע. על-סמך השורש הקצת-מקביל י-ש-נ היינו מצפים אולי ל"ליכול", שבעיני נשמע לא רע. לא תפוס ע"י משמעות אחרת, לא שובר שיניים, ולא חבר בתנועה פשיסטית. אז דווקא כאן העברית מתקפלת לסרבול ההודו-אירופי הזה של to be able to?
וואלה לא מתאים.
אני רוצה שהפונקציה הזו תשרת את צרכיי.
אני רוצה להצליח לעבוד עם הפונקציה הזו
"אני רוצה להיות מסוגלת לעבוד עם הפונקציה הזו".
לא חוסך שום פועל, אבל נשמע הרבה יותר נורמלי בעברית.
אני רוצה אפשרות לעבוד עם הפונקציה הזאת.
למה לא:
אני רוצה לעבוד עם הפונקציה?
נכון המשמעות לא בדיוק זהה, אבל מספיק קרובה (כניראה יותר קרובה למה שהיא באמת מתכוונת)
אני רוצה שיתאפשר לי לעבוד על הפונקציה.
או קצת יותר גבוה:
אני שואפת ליכולת לעבוד על הפונקציה.
בינתיים יוסי ורונן (הגבוה) מנצחים, אבל בכל זאת נראה לי שמשהו מהמשמעות המקורית של המשפט משתנה. הרעיון הוא שאחרי המשפט הזה משנים קצת את הפונקציה (עם החלפת משתנה או משהו).
חובבן ואפרת מאבדים לגמרי את המשמעות, של אליק נשמע עוד יותר נורא מהמקור ("אפשרות" לא באמת מחליף את "יכולת" לדעתי) ודניאל תיאר/ה במדויק מה קורה אצלו/ה.
לא מסכים שהמשקל לא פרודוקטיבי.
שמעתי מאנשים שונים על אתרי אינטרנט חַפִּישִׂים.
הוא פרודוקטיבי גם בגזרות קשות יותר: שמעתי אנשים שונים מתארים חפץ שאפשר להזיז אותו במילה זַוִּיז (ח״נ זוויז) – וזאת אף־על־פי שקיימת המילה "נייד".
יש עוד דוגמאות שפרחו מזיכרוני.
על שימוש יצרני בשורש עבד ר׳ מנובז בהשגות שושן.
גם אני לא בטוח שמשקל קטיל הוא לא במיוחד פרודוקטיבי. יבול של שתי דקות מחשבה: קריא, שביר, דליק, נזיל, נפיץ, ישים, דחיס, לחיץ, ספיק (בלוגיקה).
אני חושבת ש'מסוגלת' עובד כאן יופי, ובכלל לא גבוה מדי. אם אינני טועה, משתמשים די הרבה ב'מסוגל' בעברית מודרנית, עד כדי יצירה של מעין שם-פעולה (טוב, לא בדיוק, אבל מכיוון שאני לא בלשנית/לשונאית, אני לא יודעת מה המונח המדויק): מסוגלוּת. כפי שמסביר כבוד הרב מלים –
מְסֻגָּלוּת שֵם נ'
התכונה של מי שמסוגל לעשות דבר מה, היות בעל יכולת או כושר הנדרשים לעשיית משהו;
capability, fitness, suitability
אז מה רע?
מה עם "אני רוצה פונקציה שאפשר לעבוד איתה"?
בוא נאמר שלעומת המשפטים ב-יס"פ, המשפט הזה מעולה.
אני לא רוצה לא להיות מסוגל לעבוד עם הפונקציה הזו.
או
אני לא רוצה להיות לא-מסוגל לעבוד עם הפונקציה הזו.
כפי שאמרו אחרים, הקביעה שמשקל קטיל אינו פרודוקטיבי אינה מבוססת. יתרה מכך, נראה שבשנים האחרונות הוא משמש ליצירת אוטומטית כמעט של תארים במשמעות *able (ואני אוסיף על אלה שכבר הוזכרו את שמיש ואת בגיץ). אגב, התואר "עביד" קיים ברב-מילים, וחיפוש קצר בגוגל מעלה שהוא קיים גם מחוץ לו, אם כי לא במידה רבה.
נראה לי שהמילה עבידה אינה עבידה בהקשר הזה מכיוון שתוכן המשפט נותר לוט בערפל. מה היא למעשה המשמעות של "שיהיה-אפשר-לעבוד-איתה" בהקשר הזה? לי לא היה ברור כלל ש"הרעיון הוא שאחרי המשפט הזה משנים קצת את הפונקציה (עם החלפת משתנה או משהו)", וחשבתי שהמרצה רצתה שהפונקציה תתאים למגוון מקרים גדול יותר, או בלשון אחרת: שהיא תהיה שימושית יותר.
סתם, כי חשבתי על העניין קצת בימים האחרונים, עוד מילים במשקל קטיל במובן x-able: אכיל, אמין, מדיד, פתיר, עביר, הפיך, נדיף, קליף, פגיע, הדיר, וגהיץ (ואולי גם פריך ועמיד – אני לא בטוח שאלה דוגמאות נקיות).
שמוליק: yeah, right.
באמת חסר שם הפועל של "יכל~יכול". "ליכול" היה יכול להיות נחמד, אבל כיום נשמע קצת כמו "לאכול". מה לגבי "להתייכל"?
[…] למדעי הרוח תובעת ממני זה זמן מה דוגמאות משלה לקטעים לשוניים מעניינים. אם כן, […]
אכן היה נחמד אם היה שם פועל במקום "להיות יכול/ה" אבל בינתיים נראה לי ש"מסוגלת" במקום יכולה הופך את המשפט הזה ממשפט צולע למשפט סביר.
אבל אם רוצים לשנות את המשפט כך שהדגש יהיה על הפונקציה עצמה ולא על הדוברת, אז מה בדבר:
הייתי רוצה שהפונקציה הזאת תהיה יותר נוחה לשימוש.
?
("נוחה לשימוש" במקום "עבידה")
הייתי רוצה שהפונקציה הזאת תתפקד. (לא בטוחה שזה נותן לך בדיוק את אותה המשמעות, but it's close enough to my mind.)
כמובן שזה לא תרגים בחזרה לאנגלית בצורה רצינית, לפחות מבחינה סטייליסטית.
I'd like this function to function