• ראשי
  • English
  • אודות
  • היכל התהילה
  • עוד בלשנות
  • צרו קשר

דגש קל

דגש יא גולש

Feeds:
פוסטים
תגובות
« סודר מונה, מונים את המדינה
קיצוץ, קוצץ, מקצצים את המדינה »

בכלכליסט כתבו שטות – אבל האשמה לכך מוטלת על טוויטר. ועל הילדים-של-ימינו

4 בפברואר 2010 על-ידי איתמרק

[עדכון 7/2/10: גורביץ מודה ועוזב. סחתיין]

[עדכון 8/2/10: מסתבר שגורביץ לא לבד. באותו היום פירסם איתי קינן כתבה דומה במדור "יורם" בוואלה! ההבדל הוא שקינן תרגם את הכתבה במלואה ובכל זאת לא טרח לשנות את כותרת המשנה. איך אפשר לתרגם את כל הטקסט בלי לשים לב למה שהוא אומר?]

יוסי גורביץ, בזמנו הפנוי כתב טכנולוגיה ב"כלכליסט", כותב (2/2/10):

הבעיה איננה מוגבלת לתלמידי היסודי. מחקר שנערך לאחרונה מראה שסטודנטים בקנדה משפריצים קיצורים כמו LOL לכל עבר, מפזרים פסיקים בנדיבות, עושים שימוש האסור על פי אמנות בינלאומיות באמוטיקונים, ומפגינים הבנה בדקדוק שנחותה מזו של הביזון הנפוץ. מרצים תולשים את שערותיהם ומייללים על קריסת הכתיבה בעידן הרשת החברתית.

מי שיכול לנחש מה יהיה ברשומה הזו יכול להפסיק לקרוא כבר עכשיו.

עדיין איתי? אחלה. בואו נעשה משהו פשוט. נלחץ על הלינק שגורביץ מספק ונראה מה בעצם כתבו באתר ארס-טכניקה (1/2/10):

LOL-speak, fractured grammar, and emoticons are all finding their way into the college essays of Canadian students with increasing and disturbing frequencies, if a report in that nation's popular press is to be believed. Entitled "Students failing because of Twitter, texting," the report is based in part on the failure rate of an English language exam administered by the prestigious University of Waterloo in Ontario. The failure rate has now approached one third, up from 25 percent a few years ago, and a University administrator blames failure of basic grammar.

הו. אחד מהפונקציונרים באוניברסיטה מאשים את טוויטר בהישגים נמוכים בבחינות הקבלה לאוניברסיטה. טוב, זה מעניין! בואו נראה מה בעצם כתבו במחקר! רק ש… הקישור לא מוביל לשום מחקר אלא לכתבה בעיתונות הקנדית (31/1/10):

For years there's been a flood of anecdotal complaints from professors about what they say is the wretched state of English grammar coming from some of their students.

Now there seems to be some solid evidence.

איזו התרגשות! יאללה, תעמיסו מספרים, סטטיסטיקות, טבלאות וגרפים. תראו קשר בין טוויטר וטיפשות. אני לא יכול לחכות!

Barrett says the failure rate has jumped five percentage points in the past few years, up to 30 per cent from 25 per cent.

"What has happened in high school that they cannot pass our simple test of written English, at a minimum?" she asks.

זה נחמד, אבל זה רק אומר שלפני כמה שנים רבע מהסטודנטים היו נכשלים ועכשיו 30% נכשלים, שזה שינוי משמעותי אבל קטן יחסית, בטח אם מחשבים טיגנו לכל הילדים-של-ימינו את השכל, נכון? ומי שמרכז את הבחינה הזו בכלל מאשים את בתי הספר. טוב, נמשיך לקרוא.

Emoticons, happy faces, sad faces, cuz, are just some of the writing horrors being handed in, say professors and administrators at Simon Fraser.

כמה מרצים אלמוניים לא מרוצים ממה שמופיע בעבודות שהם מקבלים. למשל, מסתבר שבשליש מהעבודות יש סמיילים! סתם, המצאתי את זה. אין שום נתון כזה בכתבה, בגלל שבכתבה לא מצוטט שום מחקר ושום נתון של ממש.

כוס מים ונמשיך

נחזור שוב על כותרת הכתבה: Students fail because of Twitter, texting. כותרות כאלה הן אותו הזבל שמספקים לנו תדיר, ודוק: אף אחד בכתבה הזו לא האשים את טוויטר ולא האשים מסרונים, ואין שם שום נתונים שתומכים בהשארה כזו. אבל זה לא הפריע לארס-טכניקה ולכלכליסט לצטט. בסגנונו האופייני, גורביץ מסכם שהסטודנטים "מפגינים הבנה בדקדוק שנחותה מזו של הביזון הנפוץ". אל-נא תטעו, אנחנו לא מסמנים את גורביץ כאויב; מעלותיו כעיתונאי מכפרות בנקל על נפילה בפח כזה או אחר. ובכל זאת, הביזונים בקנדה אינם צובאים על שערי הכניסה של אוניברסיטת ווטרלו, אלא נמצאים במקומות אחרים לגמרי, וכשהוא כותב "שיש עכשיו הוכחות אמפיריות", הוא טועה.

בגלל שכאן בדגש קל אנחנו מאמינים שאמירת האמת היא מעשה מהפכני (ומדי פעם נובחים על עיתונאי כזה או אחר או אחר או אחר), הנה מה שבאמת קורה: ילדים ובני נוער עוסקים בכתיבה על צורותיה השונות יותר מאשר אי פעם בעבר. הם מודעים היטב לכך שיש הבדלים בין המדיומים השונים ושעליהם להתאים את המשלב הלשוני ואת הסגנון לסיטואציה. ברם, ככל שהם יותר צעירים, קשה להם יותר לעשות את זה וכאן הם זקוקים להכוונה ועזרה מצד המורים שלהם. ואיזה קטע, זה בסופו של דבר מה שאומרת הכתבה הקנדית, זו שהכותרת שלה זורקת מילים מרגשות כמו "טוויטר" ו"לסמס".

תשמעו קטע. מחקר שנערך ממש לאחרונה באוניברסיטת ציריך עקב אחרי תלמידים בכיתות י'-י"ב והשווה בין יכולות הכתיבה של אלה שעוסקים בכתיבת מסרונים רבה ובין יכולות הכתיבה של חבריהם לכיתה. התוצאות – הו, כמה מפתיע – לא מפתיעות כלל: המסרונים לא מהווים פקטור. אני יודע את זה כי ביום שלישי טרחתי והלכתי להרצאה של בלשנית שעוקבת אחרי השימוש בשפה במדיות חדשות ומפחידות שכאלה, הפייסבוק והטוויטר והמסרון והבלוג, וראיתי נתונים של ממש מול העיניים. אם היה לי זמן הייתי מקשר למחקרים רלוונטים, אבל היי, מה זה משנה מה כריסטה דורשייד או דיינה בויד מצאו במחקרים היסודיים שלהן. היום אפשר לכתוב שטות כלשהי, לקרוא לה "מחקר רציני שמוכיח שקר כלשהו", וסיימנו.

[תודה לבן לי שהפנה אותי לטור המדובר אבל לא ציפה שאתפוצץ ככה. ולמען הסדר הטוב, הנה קישור מומלץ למה שיוסי גורביץ עושה כשהוא לא חייב לספק טורים לכלכליסט]

שיתוף קל:

  • דואר אלקטרוני
  • פייסבוק
  • טוויטר

אהבתי

אהבתי טוען...

קשור

פורסם באנגלית, מורפולוגיה, סוציולינגוויסטיקה, שפה בתקשורת, תרגום | 4 תגובות

4 תגובות

  1. ב- 4 בפברואר 2010 בשעה 09:55 בן לי

    חשוב לציין כי גם האייטם אליו מתייחס גורביץ ברפרוף, אודות סימן השאלה שנדד בהשפעת פייסבוק לתחילת המשפט, נראה כמו קישקוש גמור שמטרתו היחידה לשלב באותה ידיעה את שני התמות החביבות ביותר על העיתונות הצהובה: בני נוער שהורסים את השפה, ופייסבוק.
    אני מפציר בכם לעיין בכתבה במאקו על העניין.

    "שמתי לב שישנם תלמידים שמתבלבלים ורושמים את סימן השאלה מימין למשפט השאלה. לא ידעתי למה לייחס את התופעה. זאת השנה הראשונה שאני נתקלת בשגיאה מוזרה שכזו", אמרה מורה מבית ספר יסודי באזור השרון לכתב "ידיעות אחרונות". "סימן שאלה כותבים מימין למשפט", הסביר ילד בן 9, שהמחיש את מרכזיות התופעה.

    כמובן שאף מורה לא טוען שאלגוריתם הכיווניות של יוניקוד (או בשמו הצהובוני: "פייסבוק") אשם בשגיאה, וכמובן שלא מוצג שום מידע אמין על היקפה, אבל העיקר שיש לנו ציטוט של ילד בן 9 שממחיש את מרכזיות התופעה! שמתם לב איך הוא ממחיש אותה? כי הוא הממ.. אומר אותה! כן.

    עד כה, כנראה, לא היו המורים מודעים לכך שייתכן שהמקרים שהתגלו בכיתותיהם מקורם בהרגלי הכתיבה ב"פייסבוק", ולכן לא דיווחו על המקרים.

    פה זה כבר נהיה ממש מגוחך. אתם מבינים? המורים לא חושבים שזה בגלל פייסבוק. אנחנו חושבים שזה בגלל פייסבוק! כי פייסבוק זאת כותרת טובה.

    עם זאת, בעקבות הגילוי ייתכן שהם יצטרכו לשקול מחדש את צעדיהם בעתיד. ממשרד החינוך נמסר כי הם מודעים לתופעה.

    אה, אז אם זה פייסבוק הם יצטרכו לשקול את צעדיהם. כי ככה-סתם זה בסדר, אבל פייסבוק? הורס את השפה? הו, את זה חייבים לעצור תיכף ומיד!
    העיקר שבמשרד החינוך מודעים לתופעה.

    וחוץ מזה, עוד עניין קטן שאיכשהו חמק מכל העוסקים בנושא: כדי שסימן השאלה יופיע בתחילת המשפט, צריכים להקליד אותו בסופו. כלומר, מי שכתב בפייסבוק (או בכל תיבת טקסט עם כיווניות משמאל-לימין) משפט שסימן השאלה מופיע בתחילתו, הקליד אותו כך שסימן השאלה מופיע בסופו, כנהוג. לעומת זאת, מי שיקליד את סימן השאלה בתחילת המשפט, יקבל משפט שסימן השאלה מופיע בסופו. אני לא רוצה לחשוב לאיזה מצוקות העניין הזה יכול להוביל את הילדים האלה.


  2. ב- 4 בפברואר 2010 בשעה 18:50 שחר

    אם גם סוגריים וגרשיים יתחילו להופיע בכל מיני מקומות אקראיים במשפטים של התלמידים, באמת הלך על פייסבוק.


  3. ב- 4 בפברואר 2010 בשעה 23:15 דרומי

    זה לא קורה רק לבלשנים.


  4. ב- 21 בפברואר 2010 בשעה 03:45 שיזף רפאלי במזרח ולרה בורודיצקי בלב מערב « דגש קל | כי שפה אנושית זה כיף גדול

    […] בטקסט ובין עורכים יצירתיים עד כדי סילוף בכלכליסט היכה שוב. לכן, דסק אימות הנתונים של "דגש קל" חבר פעם נוספת […]



התגובות סגורות.

  • בלוג קיבוצי על כל מיני דברים מעניינים שקשורים לבלשנות ולשפות. הציבור מוזמן לתרום מרשמיו והתרשמויותיו; קולגות שמעוניינים לכתוב אצלנו יתקבלו בברכה.
    @dageshkal
  • ידע כללי

    • אודות
    • English
    • עוד בלשנות
    • צרו קשר
    • היכל התהילה
  • הרשמה לעדכונים!

    לִחצו כאן על מנת לקבל הודעה על פוסטים חדשים בדוא"ל (מומלץ ביותר!) קבלו את הרשומות החדשות ביותר ללא צורך להיכנס לאתר כל הזמן. פוסטים חדשים באופן מוּלד!

    יש גם פיד עבור קוראי RSS (מומלץ עוד יותר!) אבל המונה מתעדכן לאט:
    להקליק עליי זה מגניב תרססו, מכפתלכם

    (חוצמזה יש גם פיד לתגובות)

  • רשומות אחרונות

    • קו האימות
    • נוער מדבר מגניב
    • שש שלוש שמונה, אלפיים עשרים
    • ארמזים מאולצים בימי קורונה
    • על ניתוח בלשני בפרשת האונס באיה נאפה
  • תגובות אחרונות

    דובי על נוער מדבר מגניב
    רן על נוער מדבר מגניב
    ישראל ישראלי על נוער מדבר מגניב
    היא על שש שלוש שמונה, אלפיים עשר…
    רוני הפנר על שש שלוש שמונה, אלפיים עשר…
  • מי בבולגים

    • בן לי
    • יובל פינטר
    • איתמרק
    • Tal Linzen
    • יאיר הנדלר
  • נושאים נבחרים בבלשנות בלוגיסטית

    • אטימולוגיה (10)
    • בילוי היום (39)
    • בלשנות השוואתית (17)
    • בלשנות חישובית (27)
    • דע את בלשנך (38)
      • בורודיצקי (6)
      • גיא דויטשר (7)
      • חומסקי (3)
      • יספרסן (2)
    • כתיב (20)
    • לינגוויפיקציה (10)
    • ללא נושא (21)
    • לקסיקוגרפיה (107)
    • מהנעשה בעירנו (106)
      • בחירות 2013 (8)
      • בחירות 2015 (3)
      • קורונה (2)
    • מוזיקה (23)
    • מורפולוגיה (72)
    • מנהלה (68)
      • מכתבים להעורך (27)
    • סוציולינגוויסטיקה (74)
    • סלנג (61)
    • סמנטיקה (124)
      • ביטויים גנריים (8)
      • עירוב ביטויים (6)
    • סנובון/snowclone (11)
    • ספר (24)
    • עצות לשוניות גרועות (15)
    • עצטרובל (3)
    • עריכה לשונית בחינם (38)
    • פונולוגיה (60)
    • פוסט אורח (24)
    • פיסוק (9)
    • פסיכולינגוויסטיקה (39)
      • ספיר-וורף (23)
    • פרגמטיקה (50)
    • צחוקים (48)
    • קטנונולוגיה (44)
    • ריקודים משונים (8)
    • רכישה (1)
    • שאילה (7)
    • שלילת יתר (11)
    • שפה בתקשורת (108)
    • שפות דבורות (400)
      • אינדונזית (2)
      • אנגלית (136)
      • אספרנטו (2)
      • בבלית (1)
      • גליציאנית (2)
      • גרמנית (27)
      • דנית (1)
      • הונגרית (1)
      • טורקית (1)
      • יוונית (4)
      • יידיש (10)
      • לה צרפתית (14)
      • לטינית (8)
      • סינית (8)
      • סיציליאנית (1)
      • ספרדית (15)
      • עברית (350)
      • ערבית (33)
      • צ'כית (3)
      • צ'חא (1)
      • קרואטית (1)
      • רוסית (14)
    • שפות סימנים (17)
      • אל-סייד (2)
      • דויטשע געבערדענשפראכע (1)
      • שפת הסימנים האמריקנית (6)
      • שפת הסימנים הישראלית (6)
    • תחביר (105)
      • זויגמה (3)
      • משאולים (5)
      • משפטי חולצה (12)
    • תחדישים (10)
    • תרגום (76)
  • גם הם כותבים על בלשנות

    • Arnold Zwicky
    • Balashon
    • Jabal al-Lughat
    • Language Log
    • languagehat
    • גבי דנון
    • השפה העברית
    • חיפושים כמשל
    • מאיר שטרית
    • מאיר שטרית 2
    • מדע בזיוני
    • עברית וחיות אחרות
    • עברית שפה קשה
  • גם הם מציירים על בלשנות

    • xkcd
    • קומיקס דינוזאורים
  • גנזך

    • יוני 2022 (1)
    • מאי 2022 (1)
    • נובמבר 2021 (1)
    • מאי 2021 (1)
    • ינואר 2020 (1)
    • נובמבר 2019 (1)
    • מאי 2019 (1)
    • אפריל 2019 (1)
    • פברואר 2019 (1)
    • דצמבר 2018 (1)
    • אוקטובר 2018 (2)
    • אוגוסט 2018 (1)
    • יולי 2018 (1)
    • מאי 2018 (1)
    • מרץ 2018 (1)
    • ינואר 2018 (1)
    • דצמבר 2017 (1)
    • אוקטובר 2017 (1)
    • ספטמבר 2017 (1)
    • יולי 2017 (2)
    • יוני 2017 (1)
    • מאי 2017 (1)
    • פברואר 2017 (1)
    • אוקטובר 2016 (1)
    • ספטמבר 2016 (1)
    • יוני 2016 (2)
    • דצמבר 2015 (1)
    • נובמבר 2015 (1)
    • אוקטובר 2015 (1)
    • ספטמבר 2015 (1)
    • אוגוסט 2015 (2)
    • יוני 2015 (2)
    • אפריל 2015 (1)
    • מרץ 2015 (1)
    • פברואר 2015 (1)
    • ינואר 2015 (4)
    • דצמבר 2014 (1)
    • נובמבר 2014 (1)
    • אוקטובר 2014 (1)
    • אוגוסט 2014 (1)
    • יולי 2014 (2)
    • יוני 2014 (1)
    • מאי 2014 (2)
    • אפריל 2014 (1)
    • פברואר 2014 (3)
    • דצמבר 2013 (2)
    • נובמבר 2013 (1)
    • ספטמבר 2013 (1)
    • אוגוסט 2013 (1)
    • יולי 2013 (1)
    • יוני 2013 (4)
    • מאי 2013 (3)
    • אפריל 2013 (6)
    • מרץ 2013 (3)
    • פברואר 2013 (6)
    • ינואר 2013 (10)
    • דצמבר 2012 (5)
    • נובמבר 2012 (7)
    • אוקטובר 2012 (5)
    • ספטמבר 2012 (3)
    • אוגוסט 2012 (5)
    • יולי 2012 (6)
    • יוני 2012 (2)
    • מאי 2012 (4)
    • אפריל 2012 (3)
    • מרץ 2012 (5)
    • פברואר 2012 (4)
    • ינואר 2012 (4)
    • דצמבר 2011 (7)
    • נובמבר 2011 (5)
    • אוקטובר 2011 (4)
    • ספטמבר 2011 (6)
    • אוגוסט 2011 (7)
    • יולי 2011 (8)
    • יוני 2011 (6)
    • מאי 2011 (6)
    • אפריל 2011 (8)
    • מרץ 2011 (8)
    • פברואר 2011 (6)
    • ינואר 2011 (7)
    • דצמבר 2010 (10)
    • נובמבר 2010 (10)
    • אוקטובר 2010 (9)
    • ספטמבר 2010 (8)
    • אוגוסט 2010 (12)
    • יולי 2010 (13)
    • יוני 2010 (14)
    • מאי 2010 (12)
    • אפריל 2010 (18)
    • מרץ 2010 (4)
    • פברואר 2010 (9)
    • ינואר 2010 (14)
    • דצמבר 2009 (20)
    • נובמבר 2009 (16)
    • אוקטובר 2009 (14)
    • ספטמבר 2009 (27)
    • אוגוסט 2009 (23)
    • יולי 2009 (17)
  • עכשיו ב-LINGUIST list

    • Jobs: Postdoctoral Co-funded Project, Nankai University: Instruction on Application of Postdoctoral Co-funded Proje… twitter.com/i/web/status/1… 12 hours ago
    • RT @linguistlist: Review: An Introduction to Conversation Analysis: SUMMARY Liddicoat’s 3rd edition expands on the previous 2007 and 2011 e… 2 days ago
    • Calls: Canadian Journal of Applied Linguistics / Revue canadienne de linguistique appliquée: Revue canadienne de li… twitter.com/i/web/status/1… 2 days ago
    • Calls: ESP Across Cultures: Proposals for papers would be most welcome for volume 20 (2023) of ESP Across Cultures… twitter.com/i/web/status/1… 2 days ago
    • Calls: Journal for the Psychology of Language Learning: The Journal for the Psychology of Language Learning (PLL) i… twitter.com/i/web/status/1… 2 days ago

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • דגש קל
    • הצטרפו אל 1,907 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • דגש קל
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
%d בלוגרים אהבו את זה: