[פוסט אורח מאת טלי מנקין, מורה לאנגלית. גב' מנקין מילאה תפקידים שונים במערך הוראת האנגלית ברמה הארצית והמחוזית, ועל אף הרקורד הנאה שלה הסכימה לתחנוניי לבקר עבורנו את העיתון. אז תודה!]
לאחר שקראתי בעיון שלוש מהדורות של העיתון The Jerusalem Post lite אינני יכולה אלא לומר שעיתון זה אינו מתאים לעזור לקוראים להעשיר את השפה האנגלית, כפי שנטען על ידי העורך. קראתי את העיתונים מתאריכים 6-12/8/2009, 13-16/8/2009 ו- 20-26/8/2009. בכולם מצאתי טעויות רבות באנגלית, החל מטעויות בסיסיות ביותר בלשון אנגלית (grammar) ועד לטעויות בשימוש באוצר מילים ובניסוח משפטים או חלקים מהם. אמנם ברור שהכתבים מכירים את השפה האנגלית ויש להם אוצר מילים נרחב יחסית, אך המאמרים כתובים מההיבט של השפה העברית ולא השפה האנגלית. זאת אומרת שבחלק מהכתבות, חלקים מהם מתורגמים באופן מילולי מעברית ובכך כתובים בהתאם לחוקי לשון עברית, ולא אנגלית. תופעה כזאת לא רק שלא מקדמת את לימוד האנגלית, אלא מעכבת אותה ואולי גורמת נזק בהטמעת האנגלית. בנוסף, לא ברור מהם הקריטריונים לפיהם הוחלט לדרג את הכתבות לפי "בסיסי", "בינוני" ו"מתקדם" מבחינת דרגת קושי.
- במהדורת 6-12/08/2009, בכתבה של יעקב לפין (עמ' 2), כתוב "According to suspicions". זהו תרגום מילולי מעברית, "לפי החשדות". באנגלית תקנית ומקובלת נכתוב "It is suspected that". עוד באותה מהדורה, בכתבה של רון פרידמן (עמ' 3), כתוב "a 100 letters" — זוהי טעות גסה בדקדוק בסיסי ביותר. כמוכן, יש תופעות של חוסר זהירות בהדפסה כמו במקרה של "Mideastenvoy" בעמוד 5, בכתבה של הרב קינן. טעות כזאת יכולה לגרום לקושי גדול מאוד דווקא אצל קורא שמנסה להעשיר את השפה דרך עיתון.
- במהדורת 13-19/08/2009 ישנן טעויות דקדוקית חמורות בכתבה של חאלד אבו טועמה: "He added that the secret document is pointing to PA President Mahmoud Abbas's involvement in the death of the chairman". במקרה הראשון, מדובר בטעות במה שמכונה בהוראת האנגלית זמנים (tenses) והמשפט אמור להיות כך: "He added that the secret document points to". בנוסף אין מצב באנגלית של גרש (apostrophe) אחרי האות s ואח"כ עוד s. כשמסתיימת מילה באות s ומביעים שייכות, פשוט מוסיפים את הפסיק אחרי ה-s, לדוגמה 'Abbas.
- במהדורת 20-26/8/2009, בכתבה של ערן אדרי (עמ' 24), נכתב במשפט הראשון: "Hatikvah 6 is quartet". פה ישנה טעות חמורה בדקדוק וזה אמור להיות כך: "Hatikvah 6 is a quartet".
בכל המהדורות הללו ישנן טעויות נוספות מסוגים שונים.
לסיכום, יש לציין שהכתבות מגוונות ומעניינות, אך צריך לזכור שכשלומדים שפה הקריאה היא חלק קריטי בתהליך. אם קוראים טקסטים שכתובים עם טעויות, נגרם נזק לתהליך הלמידה. למעשה, עדיף לא לקרוא בכלל מאשר לקרוא חומר שגוי. לא מדובר בטעות אחת בודדת, אלא בריבוי טעויות.
בהתאם לנאמר למעלה, אינני ממליצה על קריאה בעיתון זה במתכונתו הנוכחית ואף ממליצה לא לקרוא אותו.
בעיתון ראוי לקריאה ולמידה בשפה האנגלית, הכתבים חייבים להיות בעלי ידע רב באנגלית ולשלוט בה היטב, על כל היבטיה.
דגש קל 
אני מבקש לחלוק על הקביעה הנחרצת בסוף הדוגמא השניה. למיטב ידיעתי, שתי הגישות מקובלות. למשל, מתוך הערך apostrophe בויקיפדיה:
If a singular noun ends with an /s/ or a /z/ sound (spelled with -s, -se, -z, -ce, for example), practice varies as to whether to add 's or the apostrophe alone.
הכלל הראשון שנידון בספר The Elements of Style של Strunk ו-White (הנחשב אולי למדריך המשפיע ביותר על כתיבה באנגלית) הוא "Form the possessive singular of nouns with 's", והדוגמא הראשונה היא "Charles's friend". ראו למשל כאן: http://www.crockford.com/wrrrld/style2.html
@יובל נ.
אני מסכים עם הטיעון שלך עד הרגע שבו ציטטת את סטראנק & וויט :)
סטראנק & וויט הוא ספר מחריד ושגוי, בטח שלא המדריך המשפיע ביותר על כתיבה באנגלית.
אני תוהה אם יש יותר טעויות מאשר בכל עיתון. העיתונים בעברית לא חפים מטעויות. זו בעיה מובנית בעיתון- המהירות הנדרשת בהוצאה לאור לא מאפשרת עריכה יסודית, במיוחד לאור קהל היעד המצומצם.
האם גם הוול סטריט ז'ורנל לא יודע אנגלית?
'A Friend Asked Me to Hold It'
"Police arrested a Reuters photographer from Qalqilya on suspicion that he possessed stolen goods. According to suspicions, the man, 34, sells
@אסף,
מבלי לחוות דעה לגבי הטענות שמובעות בביקורת, חיפוש-רשת זריז מעלה שהציטוט שהבאת לקוח מתוך כתבה של רענן בן-צור בגרסה האנגלית של וואינט. אשמח אם תוכל להציג את המקור מה-WSJ.
כמובן, ניתן לערוך בדיקה אמפירית בעניין ולהתרשם אם בעיתונות הלועזית מוצאים את המחרוזת "according to suspicions" (או כל דבר אחר שהוזכר כאן). אולי בעתיד.
בכל מקרה, אם זה התפרסם שם, אז כנראה שהם יודעים לעשות הגהה, לא כך?
At least they are doing something, not like the teacher that thousands of students passed through her failing education system…
"עדיף לא לקרוא בכלל מאשר לקרוא חומר שגוי": זאת קביעה שאני אשמח לדעת על מה היא מבוססת.
באופן אינטואיטיבי, הייתי אומרת שטעויות לא שיטתיות (כלומר כשרוב המופעים נכונים וקצתם שגויים) לא תהיה השפעה על הידע הנרכש. אנחנו יודעים כמובן שברכישת שפת אם ילדים חשופים לגירוי חלקי ושגוי, ובכל זאת הם מסוגלים לעשות את ההכללות הנכונות. לימוד שפה שניה הוא תהליך שונה. אבל (שוב אינטואיטיבית) הייתי אומרת שכשאנחנו לומדים על ידי חשיפה לשפה – בניגוד ללימוד על ידי חוקים ומילון – אנחנו מתבססים בדיוק על איזשהי גרסה של המנגנון לרכישת שפת אם.
כמובן שהיינו מעדיפים מוצר מושלם, אבל אם זה מה שמישהו מוכן לקרוא באנגלית, לא הייתי זורקת את האפשרות הזאת מהחלון, עד שלא יוכח אחרת.
הו, איזה דיון חביב התפתח לנו כאן. עכשיו תורי.
@Daphna,
כן, אני נוטה להסכים. גם לשיטתי עדיף לקרוא חומר שעשוי להיות שגוי מפעם לפעם מאשר לא לקרוא כלל. אבל היי, אני לא מורה לאנגלית :) בשיעורים הפרטיים שאני נותן בשפות אחרות אני נוטה להקפיד שהטקסטים יהיו ללא רבב, אבל אם נופלת טעות אחת זה באמת לא נורא.
בעניין העיתון עצמו, דעתי האישית אינה הימנעות מקריאה. הוא סה"כ עשה עלי רושם לא רע כשעיינתי בו ברפרוף בזמנו (כמו שסיפרתי ברשומה קודמת) וניכר שהושקעה מחשבה בתכנונו. גם הטענה של @אפרת במקומה, הגם שהייתי מקפיד קצת יותר על הגהה בכזה עיתון. אבל כל זה לא מתיר טעויות דקדוקיות.
@יובל נ.,
תודה על ההערה. אני אישית מעדיף לקצץ s אחרי גרש, מטעמי הרגל ומטעמי אחידות – זה פשוט כלל שקל יותר לעקוב אחריו.
@אסף,
אולי ואולי לא. נראה לי שהנקודה של אפרת מתאימה גם כאן: קיבל ה-WSJ ידיעה קצרה שכזו, לא ידפיס? כל עוד היא מובנת לקורא, ידפיס.
לעדכנך שחטיבת בדיקת העובדות של הבלוג עשתה כמה חיפושים בגוגל ובגוגל-חדשות ומצאה שהמחרוזת הזו עלתה רק מעיתונים ישראלים.
@Eran,
בפעם הבאה בבקשה עם קצת פחות ארס. ב"דגש קל" אנחנו מעדיפים תגובות לגופו של עניין. אני משאיר אותה כדי ששאר גולשינו יראו מה לא עושים כאן.
אני רואה שזה נושא מעניין, אז אולי יש מקום לאיזה פוסט בומבסטי על "מהי שפה נכונה" או "איך ללמוד שפה" בעתיד. נראה. כמו תמיד, הבמה פתוחה לפוסטי אורח מהעוסקים בתחומים הרלוונטים.
לדפנה:
גם אני נוטה להסכים, בגדול, שעצם קיומן של שגיאות באחוז קטן מהטקסט לא בהכרח יגרום לנזק ברכישת שפה. אבל הטענה בפוסט היא לא רק שיש שגיאות, אלא שיש בהן שיטתיות, והיא נובעת מכך שהכותבים "חושבים בעברית" ולא באנגלית. זו טענה יחסית ספציפית, והיא לא דומה למקרה של ילדים שרוכשים שפה, שכן הם שומעים אותה בד"כ מפיהם של דוברי שפת אם. במילים אחרות, הטעויות הללו יושבות על מצע של טעויות שאנחנו ממילא נוטים לעשות כדוברי עברית, וזה נראה לי כבר יותר מכשיל (לא יודעת עד כמה, בטווח הארוך וכו', אבל זו נראית לי בעיה מסוג אחר לעומת, נגיד, טעויות איות פה ושם).
בשעה טובה! עכשיו תוכלו להתרשם בעצמכם:
http://info.jpost.com/C005/Services/Subscribe/swf/Lite.htm
כדובר ילידי של שתי השפות האמורות, אני יכול לומר שהדבר הראשון שהולך אצל מהגרים הוא התחביר הילידי של השפה שלהם. אמריקנים שאינם דוברי עברית אבל גרים שלושים שנה בארץ מתחילים לבנות משפטים שהתחביר שלהם דומה יותר ויותר לעברית, ואינו מציית לחוקים האנגליים. על אחת כמה וכמה למהגרים שרכשו את העברית ודוברים אותה. לנושא המדובר יש גם חשיבות. לדיונים על פוליטיקה ישראלית יש את הסגולה לשבש את האנגלית של המתדיינים בה.
מצד זה, נראה שיש לעודד לומדים ללמוד מחיבורים שנכתבו לא רק בידי דוברים ילידיים אלא גם בשפה הילידית.