Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘משאולים’ Category

יש פה יותר מדי קרדיטים, אז פשוט ניגש לעניין: כתבה במאקו, כותרת מסקרנת תחבירית:

הילד שתרם כליה בשביל אייפד גוסס

והוכחה נוטריונית

אני, ויש לי תחושה שגם מרביתכם, הבנתי מקריאה ראשונה שהאייפד עצמו גוסס.

מה יש פה? משאול? משפט חולצה? ההבדל שקבענו ביניהם בזמנו היה, שמשפט חולצה ("חולצה מטיילת בוואדי") הוא דקדוקי גם בקרי הראשוני, הוא פשוט לא הגיוני מי יודע כמה. משאול, Garden path ("כשיהודים בונים בניינים נופלים"), אי אפשר לקרוא עד הסוף תחת ההנחה הראשונית של מי עושה מה. כדי לכפות עליו דקדוקיוּת חייבים לשנות את ההנחה.

אז פה הקרי הראשון עובד (ומאוד מסייעת בכך העובדה ש"גוסס" הוא בינוני שיכול לתפקד גם כפועל וגם כשם תואר), אבל שימו לב שמה שמתקבל הוא לא משפט. הוא פשוט ביטוי שמתאר את הילד, כמו "המרגל שתקע אותי" או "הנזיר שלקח את הפרארי שלי והחזיר בלי דלק". אנחנו רגילים לכותרות שאינן ממש משפטים, ואז מצפים לסיפור יותר ביוגרפי באופיו. אבל אם זה היה מופיע סתם כך בגוף הכתבה, היינו מגיעים לסוף המשפט ואומרים "רגע רגע, אולי האייפד לא גוסס אחרי הכל".

לסיכום, אני נוטה לומר שיש לפנינו משפט חולצה, כי ההקשר הכותרתי חשוב, ומכריז עליו כעל בובה של משפט חולצה. כן ירבו. רק אולי בהקשרים קצת פחות טראגיים.

יום זומבי-אלוויס שמח לכולם!

Read Full Post »

נצלול הישר למבזק שהיה בטמקא בשבוע שעבר:

אין לימודים בקריית גת, בבאר טוביה ובקריית מלאכי - יש

מזל שגוגל דוחפים את ה-+1 שלהם לכל מקום (צולמסך 5 ימים אחרי הפרסום)

"אין לימודים מחר בקריית גת, בבאר טוביה ובקריית מלאכי – יש"

אני מניח שאין יותר מדי צורך להסביר למה הכותרת הזו איומה. יש כאן מעין משאול פיסוקי: מי שמתחיל לקרוא את הכותרת חושב שמדובר ברשימה של מקומות בהם אין לימודים, כיוון שפסיק משמש בעברית (גם) להפרדת חלקי רשימה, וכאן יש שמות ישובים משני צדי הפסיק. עד הקו המפריד זה אחלה משפט, ופירושו באמת שבשלושת המקומות אין לימודים למחרת. פתאום מגיע הקו המפריד ובעקבותיו ה"יש", וצריך לקרוא מחדש כדי להבין שהפסיק, בו חשדנו כמפריד בין חלקי רשימה, הוא למעשה פסיק שמפריד בין משפטים, או יותר נכון בין משפט למשפט חסר. יובל כפיר, ששלח לנו את המקרה העצוב הזה (וגר בבאר טוביה), כותב על דרך יותר אופטימית (?) לקרוא את זה:

הבת שלי הביעה תקווה שפשוט חסר סימן קריאה בסוף…

ואכן, זו בערך רמת הכתיבה שניתן לצפות לה ממי שמפסק כך משפט (מה היה רע בנקודה? אפילו בנקודה-פסיק, רחמנא ליצלן?) וממי שמשתמש בקו מפריד בתור פאוזה דרמטית בלי משמעות תחבירית (אנחנו עומדים לקרוא לזה "מקף מעריב" בפוסט קרוב, למרות שזה לא מקף).

בהזדמנות מצוינת זו שבה אנחנו דנים בפסיקים, הרי ניסוי מחשבתי: מֶה היה קורה לו בעברית היה נהוג להשתמש בפסיק אוקספורד? זהו הפסיק, שבאנגלית הולך ודועך, שמפריד בין החלקים האחרונים ברשימה: א, ב ו-ג לעומת א, ב, ו-ג. כיוון שהוא חל רק ברשימות ארוכות משני איברים, המשפט לעיל היה מקבל שתי צורות שונות:

כוונת הכותרת: "אין לימודים מחר בקריית גת, בבאר טוביה ובקריית מלאכי יש", לעומת

מה שחשבנו בהתחלה: "אין לימודים מחר בקריית גת, בבאר טוביה, ובקריית מלאכי".

אז זה היה חוסך לנו קריאה כפולה של שתי מילים. אבל פסיק אוקספורד הוא מעצבן, אז טוב שאנחנו חיים בעולמנו.

—–

ומעניין לעניין באותו עניין – פסיקים שלפני משפטי זיקה. כתבתי על כך בעבר. כשיש פסיק לפני משפט זיקה, משתמע שמה שלפניו מתאר אובייקט יחיד, ולאחר מכן רק מוסיפים לו תכונות ("פסוקית בלתי-מוצרכת"). השוו "יובל, ששונא את רכבת ישראל, נוסע באוטובוסים" עם "הבחור שלובש חולצה ירוקה נוסע באוטובוסים". בדוגמית שלפנינו (תוקנה כבר בינתיים, סחתיין עליכום טמקא ובושה עליי שלא צילמסכתי בזמן) שימוש שגוי בפסיק גורם לקורא לחשוב שיש רק בית כלבו אחד בישראל.

עשרות אלפים חובבי קניות הגיעו לכיכר ציון בירושלים לחזות בפתיחתו של "המשביר לצרכן ג'רוזלם" – בית הכלבו הראשון בישראל, המשתרע על פני 7 קומות.

בתקציר בפייס של המשביר זה עדיין מופיע

כוונתם היתה לומר שיש רק כלבו אחד בישראל שמשתרע על פני 7 קומות. הפיסוק הנכון – לוותר על הפסיק. ואם כבר אנחנו בעניין – "ג'רוזלם", המשביר? "ג'רוזלם", באמת? באמת, כאילו? "ג'רוזלם"? "ג'רוזלם". טוב. שיהיה.

Read Full Post »

עסקנו כבר כמה פעמים בבלוג במשפטי Garden Path (או כפי שיובל הציע לתרגם לאחר שהשם הקודם נפסל, "משאולים"). הנה שתי דוגמאות שנתקלתי בהן לאחרונה, ועשויות לשכנע את מי שמפקפק שאכן מדובר בתופעה שנתקלים בה בטבע ולא רק במעבדה. הראשונה היא מתוך עכבר העיר:

בשלוש השנים שחלפו מאז המאבק הציבורי והחקיקתי למען הכרה בנישואים חד-מיניים לא שכך. (לינק)

מה? אותי, לפחות, המשפט הותיר מאוד מבולבל. שניות ארוכות חלפו, כולל מספר נסיונות כושלים לתיקון, לפני שהגעתי לניתוח הנכון. כל כך קשה להשתמש בסימני פיסוק? הרי פסיק אחד קטן היה עושה הכל הרבה יותר ברור:

בשלוש השנים שחלפו מאז, המאבק הציבורי והחקיקתי למען הכרה בנישואים חד-מיניים לא שכך.

או אם בדיוק נגמרו סימני הפיסוק במחסני עכבר העיר, לשנות את סדר הרכיבים במשפט:

המאבק הציבורי והחקיקתי למען הכרה בנישואים חד מיניים לא שכך בשלוש השנים שחלפו מאז.

הרבה יותר טוב. הלאה. מבזקני וואינט, קרה משהו מעניין היום?

"נפל קסאם נוסף שנורה הלילה אותר בנגב המערבי" (זה היה הלינק אבל הוא הפסיק לעבוד ושכחתי לשמור תצלום מסך)

ושוב: מה קרה? מי נפל? אם הקסאם נורה בלילה, רק עכשיו הוא נפל? כמה גבוה הדברים האלה עפים? למעשה, רק במילה "אותר" מבינים שיש כאן בכלל בעייה כלשהי.

נו, טוב. נֵפֶל היא כמובן מילה לגיטימית שמופיעה במילון, וויקיפדיה מסבירה כי מדובר ב"כינוי לחלק מאמצעי לחימה או תחמושת שנפל מבלי להתפוצץ ועודו מכיל חומר נפץ חי". טוב עושים מבזקני וואינט בהשתמשם במינוח מקצועי, ובכל זאת, איך אפשר לקרוא את זה? אפשר כמובן לנקד, ולמען האמת קשה לי לחשוב על ניסוח שונה של המשפט שלא היה גורם לי לקרוא את זה בתור "נָפַל". "נֵפֶל" מקופחת לרעה, אבל ככה זה כשמנסים להשתבץ במשבצת של מילה כל כך פופולרית.

Read Full Post »

תקציר: 1) משפטי חולצה הם לא משפטי חולצה. 2) אנחנו צריכים שם חדש למה שעד עכשיו נקרא "משפטי חולצה". 3) אנחנו בהטוויטר! לא צריך להירשם או לעשות שום דבר מיוחד, רק ללחוץ על הקישור: dageshkal@.

פעם סיפרתי על "משפטי חולצה". זה נהיה להיט קטן, אבל יש בעיה אחת שמפריעה יותר ויותר לחברי המערכת כאן: קצת פישלתי בהגדרה. אמרתי שמשפט חולצה הוא garden path sentence, משפטים שנראים בסדר גמור אבל שדו משמעות לקסיקלית מפילה אותם בסוף, יוצרת כשל תחבירי קטסטרופי וגורמת לנו לקרוא אותם מהתחלה:

  • The horse raced past the barn fell
  • The Russian women loved died
  • Fat people eat accumulates (ת' ליואב)
  • כשיהודים בונים בניינים נופלים (ת' לבן לי)

תע"ג הגדירה זאת כך: "כשמגיעים למילה האחרונה כל המשפט קורס". אלה משפטי garden path, ואנחנו צריכים שם טוב עבורים. כאן ההזדמנות שלכם להציע שם מוצלח בתגובות או לצייץ אותן לעברנו ב-dageshkal@.

עד כאן הכל טוב ויפה, אבל אם אלה לא משפטי חולצה, מה כן?
אה, אז זהו. הגורואים שלנו משתמשים במונח Crash Blossoms עבור כותרות קצרות באמצעי התקשורת שבהן אחת המילים דו-משמעית ומכשילה קריאה נורמלית של המשפט (לפעמים אפשר לקרוא את המשפט בכל זאת והוא עדיין יהיה תקין, ולפעמים לא). האם באמת יש צורך בהפרדה בין שני הסוגים האלה? לא יודע. משפט Crash Blossom אפילו מוגדר כמקרה פרטי של Garden Path. אבל כמו שאמרתי כמה פעמים כשדיברנו על המינוח:

באמת התחוור לי מוקדם יחסית שאכן יצרתי מפלצת!
עושה רושם שהקוראים שלי זורקים את כל סוגי ההומונימיה וה-GP לתוך קלחת אחת כי לא טרחתי להפריד ביניהם. מצד אחד, זה קצת חבל. מצד שני, אנשים פתאום חושבים על דקויות תחביריות ודנים בשאלה האם משפט מסוים הוא משפט חולצה או לא ואיזו מין דו-משמעות טמונה בו. אז למרות הקנאות שלי למינוח נכון, קשה לי להיות מתוסכל מזה.

וכשמיכאל ז. התלונן ש-"בקיצור, חבל על המאמצים שלי. לא מבין אף אחת מהדוגמאות", עניתי באופן דומה:

מיכאל, אין צורך לשקוע במרה שחורה (הגם שלבלוג שלנו השפעה מכרעת על מצב הרוח). בסופו של דבר, תת-החלוקה לסוגים שונים של דו-משמעות היא כלי עבודה של העוסקים בתחום, ואך טבעי הוא שמינוח כזה או אחר יהיה מבלבל מדי עבור מי שלא מעורה בעניינים.
אולי בפוסט עתידי אנסה להבהיר את הדברים, ואולי לא. לא קריטי.

אז זה הפוסט העתידי. משפט חולצה הוא, אם לדייק, כותרת קצרה ודו-משמעית שכזו. דו-המשמעות הנוצרת היא תחבירית, אך מקורה לקסיקלי (כפל קטגוריות של מילה מסוימת). גם כזו היתה לנו כאן: גנב רכב נמלט והרג אופנוען. מיד נספר לכם על עוד אחת, אבל קודם עִזרו לנו להפריד בין שני הסוגים. כלומר, הַציעו שם למקרים התחביריים הקשים, אלה בהם אין קריאה נוספת למשפט כולו וצריך בשלב מסויים לקרוא הכל מהתחלה (כמו "כשיהודים בונים בניינים נופלים").

[ת' לסמנטיקאי הבית על שלל הערות והתעקשויות]

Read Full Post »

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,371 שכבר עוקבים אחריו