Feeds:
רשומות
תגובות

ארכיון רשומות מהקטגוריה "צ'כית"‏

אודה ולא אבוש: במהלך התחקיר לקראת כתיבת פוסט זה חלה מטמורפוזה בדעתי על הנושא. כהרגלנו, כמובן, תוך שלוש תגובות תוציאו אותי טמבל ואאלץ לשנות את דעתי שוב.

זה התחיל כששמעתי אדם בשנות הארבעים לחייו מבקש מבתו לחייג מספר באייפון. אמרתי לעצמי "וואלה, רק מבוגרים אומרים 'לחייג'. המילה הזו איבדה את משמעותה המילולית, אין שום סיבה לומר אותה יותר. אפשר להשתמש ב'לצלצל' או 'להתקשר' הכלליות יותר, למרות שגם 'לצלצל' אולי כבר לא כ"כ נאמנה למקור, או 'להקיש' או 'להקליד' שזו הפעולה שאשכרה מבצעים. טוב יובל, אתה כבר מדבר עם עצמך המון, אולי תשתה כוס מים".

מה עורר אצלי מונולוג פנימי מרגש זה? העובדה שכבר אין חוגות בעולמנו. כאלה, שמחייגים בהן, עוגה עוגה חוגה חוגה:

חוגה

חוגלה

בטוח יש ילדים בימינו שמעולם לא ראו חוגה, או ראו ולא יודעים שיש לה קשר לטלפון, שזה הדבר הזה שמחליקים על הצג שלו עם האצבע או מקסימום לוחצים על לחצנים.

אבל אז חשבתי על זה. אנשים כן אומרים "לחייג", גם אם הם לא זוכרים קמפיינים מהניינטיז. הנה כמה תוצאות גיגול באפס מאמץ. ומילים נוספות שקשורות מוטמעות עמוק בהוויתנו – אזור חיוג, חיוג מקוצר, אולי אפילו החייגן? (שזה כבר ברמת ביזאר – שילוב של טכנולוגיית החיוג שמתה עוד לפני שהחלה טכנולוגיית מודם החיוג שמתה אף היא). וגוגל הן-גראמז מיודענו, עם כל אמינותו המפוקפקת לשנים האחרונות, עדיין מצביעה על עליה נאה ביותר בשימוש בצורות הפועל הלז בשנות התשעים דווקא. הנה הקישור האחרון ברפרודוקציה:

עוד דונם ועוד גראם ועוד עז

אז כן. איפה היינו? אנשים אומרים "לחייג", צריך להבין אם יש כאן בכל זאת משמעות מבודלת, שעבורה לא מספיק "להתקשר" או "לצלצל" או "להקיש" או "להקליד". התשובה, מסתבר, היא כן. להלן הטענה:

"לחייג" הוא הפועל היחיד המתאר את הפעולה הרצופה של הכנסת מספר למכשיר טלפון ויצירת קשר ברשת הטלפון.

כלומר, "לצלצל" או "להתקשר" גם יכול להיות מתוך תפריט אנשי הקשר או בחיוג חוזר (עוד אחד!). "להקיש" או "להקליד" אפשר גם כדי להכניס לאנשי הקשר, לא חייבים להוציא שיחה. התיאור היחיד שאולי מתקרב ל"לחייג" במשמעותו הנוכחית בעברית הוא "להקים שיחה". ומסתבר שהמשמעות הזו מספיק חשובה כדי שיהיה לה פועל משלה. "חייגתי אבל הוא לא ענה". "מה קורה כשמחייגים 555?". מה יפה.

נעבור לסקירה חוצת-הלשונות, והפעם מחכה טוויסט. באנגלית יש למילה dial כבוד אפילו יותר מלמקבילתה הלבנטינית. לא רק צליל החיוג והחיוג המקוצר עושים בה שימוש, אלא גם אחד הנוסחים המקובלים בתפריטים קוליים: for English, dial 1 (יחד עם press, הלוא הוא "הקש" או "לחץ"). אם כי יש משמעויות מוכרות אחרות למילה, למשל וסת עגול של תרמוסטט גם ייקרא dial.

קונטרול-טי: יש עוד רכיב שעבר זמנו – כפתור ערוצי הטלוויזיה המסתובב – ששרד עד היום בביטוי "don't touch that dial", שעוד משמש כתחליף ל-"לא לזפזפ!". קונטרול-דאבליו.

בצ'כית המצב לא שונה מדי. הפועל לחייג, vytáčet או vytočít (בצ'כית לכל פועל יש צורה מושלמת וצורה בלתי-מושלמת) מגיע מצורתה העגולה של החוגה, ונמצא בשימוש דומה לזה שבעברית ובאנגלית. אם כי, כמו באנגלית גם שם לאזור החיוג אין קשר לחוגה (משתמשים רק במילה předvolba, המקבילה ל"קידומת"). גם שם הפעולה, "חיוג", אינו ממש בנמצא.

הגענו ללה צרפתית. שם, שומו שמיים, לא מחייגים! שם מחברים. Composer, לא פחות ולא יותר. המתקשר הוא יוצר! ארטיסט! איזו תרבות. איזו רמה. החוגה הושלכה לפח האשפה של ההיסטוריה הלקסיקלית, לו היא ראויה.

[תודה לירון, מקור ההשראה, ולדוד ודניאל האינפורמנטים]

Read Full Post »

שחר שואלת לפשר הביטוי "דפק לו ברז" והאם ישנם ביטויים דומים בשפות אחרות עבור מה שקורה כשמישהו לא מגיע לפגישה. היא גם נידבה מספר ביטויים כאלה בעצמה, ובכך חיבבה עצמה מאוד על העורכים שמעט עבודה נחסכה מהם. נתחיל עם הממצאים, ובראשם אלו שהיא מצאה:

  • בצרפתית (בלגית, ואולי בצרפתית בכלל) אומרים "הניח ארנב".
  • בערבית אומרים "הצית" [לא הכרתי - א"ק].
  • ברוסית ישנם ביטויים שונים, תלוי את מי שואלים ומאיזה דור הוא. ישנו ביטוי ישן שמשמעו להתניע דינמו לשווא.
  • בסוואהילי אמרו לה "שזה משהו גס שלא מוכנים לתרגם לי מילולית".
  • באנגלית – stood me up, "העמיד אותי".

מספר ממצאים משפות נוספות שליקט מדור חיפוש קרובים בבלוג:

  • בספרדית ארגנטינאית אומרים hizo la pera, כלומר "עשה את האגס".
  • בגליציאנית אומרים darlle plantón, "נתן לו עציץ גדול".
  • בצ'כית אומרים ulejt se, "שפך קצת מעצמו".

וכן הלאה וכן הלאה, עד בלי די, באושר ועושר עד עצם היום הזה. קוראינו מוזמנים להוסיף בתגובות (נגיד, אם יש קוראי פרסית בקהל). למי שתהה, לגרמנים אין מילה ל"להבריז מפגישה".

ועכשיו להתקלתה של שחר:

רציתי לשאול את כותבי הבלוג אם הם מכירים עוד ביטויים בשפות שונות למושג זה? והאם אתם יודעים את המקורות לביטויים הללו שהקשר הסמנטי ביניהם לבין חוסר הגעה לפגישה ניראה מאוד קלוש?

התשובה הפשוטה היא לא. מדובר בסוג הביטויים שקשה מאוד לתארך ולהבין, במיוחד בשפות שפחות מוכרות לנו. למשל בעניין הדינמו הכושל ברוסית, האינפורמנטים ששאלתי הסבירו לי שפעם הדינמואים ברוסיה לא היו שווים כלום והיה אפשר להתניע אותם ואז לחכות במשך שעות ללא ברכה בעמלך. משם "דינמו" הפכה למילה שמתארת בחורה שלא נותנת, והשאר היסטוריה. או משהו. מי יודע. ולכן אומר בפשטות ששאלה כזו, לגבי הביטויים שמופיעים למעלה, גדולה עליי. אולי מגיבינו יוכלו לספקלץ.

[ת' לשחר, אריאל ודוד]

Read Full Post »

פלאשבק לכיתה ג': מספר סודר הוא הדרך שבה אנו מסדרים פריטים (או ימים בשבוע): ראשון, שני, שלישי.

מספר מונה הוא הספירה הסתמית והרגילה שלנו, או הדרך לתאר בכמה פריטים מדובר: אחד, שניים, שלושה, שמונה עשר.

לא סתם הכנסתי את 18 הבעייתי (מדי) לכאן. בעברית מודרנית, כידוע לכולנו אחרי 20 שניות של כל ויכוח על שפת היומיום, יש צורת זכר ונקבה למספרים הסודרים (נו, ברור, הם שמות תואר) אבל גם למונים (וזה כבר יותר חריג בנוף הלשוני). ובמעין צחקוק גורלי של העברית המקראית, צורות המספר המונה של שמות עצם זכריים הם דווקא ההטיות הנקביות (בנפרד ובנסמך) ולהיפך.

אבל דווקא לא על זה רציתי לדבר, אלא על המספור הסתמי. פעמים רבות אנחנו סופרים פריטים, אנשים או חלקי ארנבת לא-מפורקים בלי לשרשר למספר את שם העצם, ואז אין התייחסות למין. אני מאמין שרובכם סופרים כמוני, על טהרת המספרים הנקביים: אחת, שתיים, שלוש, שמונה עשרה,… מי שזה נראה לו קצת מלאכותי, אז גם חת, שתיים,… זה בסדר. אני, לפחות, אף פעם לא מתחיל לספור עם אחד.

אלא מאי? כשאני מקריא למישהו מספר (למשל טלפון), אני תמיד אגיד אחד. כל שאר הספרות נשארות בנקבה. התבנית חוזרת גם במספרים שמופיעים בעשרות: בית מספר ארבעים ואחד נמצא ליד בית מספר ארבעים ושלוש (לפניו או אחריו?). עברית שפה מוזרה.

תופעות של מינים מעורבים בספירה קיימים: בצ'כית, למשל, יש צורת זכר ונקבה (ונייטרלי, אבל זה לא משנה) הן ל-1 והן ל-2, והמספור הסתמי משתמש דווקא בנקבה של אחת (jedna) ובזכר של שניים (dva). אבל שם זה נגמר – לשאר המספרים יש רק צורה אחת. בכל מקרה, אין שם את התופעה שבה בהקשרים שונים המינים מתחלפים. מספרי טלפון מוקראים כמו מספור סתמי. גם האקדמיה שלנו אוהבת את זה כך, ולראיה המספרים המוקראים באוזנינו על-ידי מענים אוטומטיים.

המשך…

Read Full Post »

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,335 שכבר עוקבים אחריו