Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘ללא נושא’ Category

[הערה מנהלתית: שלום לקוראי עונג שבת. אם זו הפעם הראשונה שלכם כאן אתם מוזמנים להתרשם מרשומות טיפוסיות בהיכל התהילה שלנו או לקרוא אודות. יש לנו גם קטגוריית מוזיקה אם זה מעניין אתכם במיוחד -א"ק]

עורכי העיתונים! פסח הגיע ועליכם להוציא מוספים חגיגיים כל יומיים? נגמרו ההיפסטרים שאפשר לצלם ברחוב ולקרוא לזה "הפקת אופנה"? לא מצאתם שף שיסכים לתת מתכון לקניידלעך בטטה? אין בארכיון אף תשבץ או תפזורת לילדים לכבוד פסח? פנו לפתרון הקל – שטויות על שפה! האלגוריתם: שואלים את אחד הכותבים הקבועים שלכם מה מפריע לו בשפה של הנוער של היום. מקבלים בתגובה בדואר האלקטרוני תרעומת ארכנית וקטנונולוגית שמערבבת מין שאינו במינו ולא כוללת אף טענה מנומקת אחת. מפרסמים. מביטים בחדווה בתגובות המהללות בעוד כל מגיב טורח להוסיף את מה שמפריע לו. חוזרים על הפעולה בראש השנה.

מה שהקפיץ את דסק הקטנונולוגיה של "דגש קל" הפעם היה הטור "אפשר לאכול תפודים בהול" מאת צפי סער, שפורסמה באחד ממוספי פסח המאוחרים. על אף הייאוש שכרוך בנסיון לברור את הטענות מתוך בליל הרטינות שסער קושרת באופן אסוציאטיבי למדי, בואו ננסה בכל זאת להגיב לחלק מהדברים:

גם סימני ניקוד חפים מפשע נעלמים כמו נבלעו במרתפיה של משטרה חשאית. אחד הקורבנות של העברית המדוברת העכשווית הוא, למשל, החיריק. [...] לפעמים נדמה שאנשים מתחת גיל 25 כבר לא מכירים בכלל את החיריק; הם אומרים: 'הרגשתי', 'התחלתי', 'המלצתי' – הכול בסגול. כאילו אין חיריק בעולם.

בואו נסתכל על המשפט הראשון בציטוט: גם סִמּני נִקוד חפִים מִפשע נעלמִים כמו נִבלעו במרתפיה של מִשטרה חשאִית. סימנתי לטובת הציבור 8 חיריקים באותו המשפט שבו סער טוענת שהחיריק נעלם מהעברית. צפִי סער. אני לא מכיר מישהו שיהגה אף אחד מהחיריקים הללו בסגול. נמשיך:

היום כבר לא כותבים, רק רושמים; כבר לא באים, רק מגיעים; לא נותנים אלא אך ורק מביאים

מה שבטוח זה שהיום לא מחפשים בגוגל. הנה אנשים שכותבים, הנה אנשים שבאים, הנה אנשים שנותנים.

"גם לא פושטים ולא חולצים, אלא רק מורידים", היא מוסיפה, "וגם כשזה בעצם לא למטה: חולצה, למשל, הרי מסירים מלמעלה, אבל בכל זאת אומרים 'להוריד'". כמו לפועל להוריד, גם לפועל לשים היתה עדנה – על חשבון רבים אחרים שנדחקו הצדה וסובלים עכשיו בשקט בחושך: אנשים שמים בגדים ושמים נעליים.

כמה פעמים עוד נצטרך לקשר לפוסט של גבי דנון בעניין "לשים סוודר"? (כדי שאף אחד לא יפספס, כל המילים במשפט האחרון מקשרות אליו).

אנחנו גם כבר לא רוצים, ואפילו לא מתחשק לנו: רק בא לנו.

כאמור, אנחנו בעיקר לא רוצים להשתמש בגוגל.

יש אף אותיות שנעלמות להן, נשמטות וזהו: כש מפנה את מקומו ל-ש ("שהייתי קטן…"), "נבוא שבוע הבא" ולא בשבוע הבא

אכן, מאחד העם דרך אברהם ב. יהושע וכלה באתגר קרת, "נבוא שבוע הבא" היא בהחלט תופעה חדשה ומסוכנת של הצעירים שיש למגר. רגע, אני מרגיש משפט חשוב מגיע:

יש גם היעלמויות ושינויים שאינם נובעים סתם מעצלנות וצמצום אוצר המלים, שלא לומר התייחסות לספרייה כאל טפט נאה וצפייה ב"אח הגדול" ודומיו

או! הוצאנו את זה. נו, הרי היה ברור לכם שהכל נובע מהעצלנות של הצעירים, בהשפעת, איך לא, האח הגדול. אבל האח הגדול לא לבד ברשימת הגורמים שמהרסים את השפה. אתם בטח מרגישים שחסר משהו. איזשהו אתר מאוד פופולרי, רשת חברתית גדולה וכחולה. אל חשש. תיכף זה יגיע. בכל אופן, קצת מתחיל לשעמם להפריך את טענותיהן של סער ואופק ע"י שימוש בגוגל, וגם לא זכור לי שמישהו מינה אותי לעוזר מחקר בחינם שלהן. אז רק עוד כמה דברים קטנים:

גם המלה משונה, ירדה קרנה: "במקום זה אומרים הזוי. כל מה שלא לגמרי במיינסטרים הוא כבר הזוי".

אתם יודעים מה? עזבו גוגל. בואו נלך למקום הרבה יותר קרוב. למשל, תחילת הפסקה הבאה באותו טור:

היעלמות נוספת, משונה למדי

לנשום עמוק. להירגע. יהיה בסדר. אז מה? למי לא יוצא לטעון שמילה מסויימת נעלמה מהשפה ולהשתמש בה מיד במשפט שלאחר מכן. קורה לכולם בואו נירגע ונמשיך עם הפסקה:

היעלמות נוספת, משונה למדי, היא של ההווה. מן הסתם בהשפעת פייסבוק, אנחנו אומרים על דברים שאנחנו רואים או חווים עכשיו: "אהבתי". "מתי אהבת?" תוהה אופק, "עכשיו אתה אוהב. כך גם 'התקשרתי בקשר למודעה'; הרי אתה מתקשר עכשיו. או 'רציתי לברר'".

בום! רשת חברתית גדולה וכחולה מספר 1 (חלק מכם בטח חשב על הרשת החברתית הכחולה והגדולה השנייה. אל חשש. היא גם תגיע). "מן הסתם בהשפעת פייסבוק". מן הסתם. הטענה המטופשת הזאת נראית לצפי סער כל כך טבעית, שהיא ראויה לקידומת "מן הסתם". מה כבר אפשר להגיד? שהסלנג אהבתי היה קיים לפני פייסבוק, וזאת הסיבה שהוא נבחר כתרגום ל-Like? ש"רציתי לברר" הוא בכלל לא מבנה חדש, ובטח שלא קשור לפייסבוק, ושאין שום קשר להיעלמות של ההווה, שבכלל לא נעלם? הנה, אמרתי את כל זה. נסיים בסיבה היחידה שעוד לא הזכרנו להרס של העברית:

מעבר לסיבה שכבר צוינה בעבר, העצלנות של החיך, הקיצורים למיניהם נובעים גם מהודעות הטקסט, הטוויטר וכדומה: הכל מקצרים, הכל בקטן.

בינגו. להתראות בחג הבא.

Read Full Post »

הקוראת המתמידה יסמין שלחה להעורך קישור לסקירה במדור "קוסמטיקה קלה" בוואלה! אופנה, שעוסקת בקרמים שונים לטיפוח הפנים, והפנתה את תשומת לבנו לכותרת המשנה שלה:

מדור קוסמטיקה קלה כבר לא בוחל באמצעים זולים לשיקום הפנים, ובודק תותחים כמו קרם פצפוני ב-650 שקלים.

לדברי יסמין:

עקצוץ אי הנוחות מופיע מיד בכותרת המשנה: להבנתי, שמבוססת במקרה זה בייחוד על היכרות עם המילה "בוחל", השימוש בה פשוט שגוי.

אז מה באמת קורה פה? איך אפשר לצקת תוכן הגיוני כלשהו לכותרת המשנה הזאת? נתחיל מהעובדות: מחיר סטנדרטי לקרם קוסמטי, כך ע"פ יסמין, אתר סופרפארם הבלתי-שמיש-בעליל, ומקורות נוספים נע בערך בטווח שבין 100 ל-300 שקלים. כלומר, 650 שקלים לקרם "פצפוני" זה בהחלט לא זול, מה גם שבכתבה עצמה נכתב מפורשות שהקרם יקר.

מאידך, כאשר מישהו "לא בוחל באמצעים", פירוש הדבר הוא שכל אמצעי, בזוי ככל שיהיה, לגיטימי מבחינתו כדי להשיג את מטרתו. אם המדור לא בוחל באמצעים זולים לשיקום הפנים, אני מבין מכך שמטרת שיקום הפנים כה נעלה בעיניו, עד שהוא מוכן להשתמש באמצעים זולים מאוד (נגיד, להוציא שחורים עם מדבקה).

איך השניים מסתדרים יחדיו? אפשרות מספר 0 היא שהכותב ועורכו לא יודעים מה פירוש הביטוי "לא בוחל באמצעים", אבל זה נשמע קצת לא סביר, אז נתעלם מכך. אפשרות מספר 1 היא שהכותרת היתה אמורה להיות:

מדור קוסמטיקה קלה כבר לא בוחל באמצעים יקרים לשיקום הפנים, ובודק תותחים כמו קרם פצפוני ב-650 שקלים.

או. פתאום הכל מסתדר. חשוב מאוד לשקם את הפנים, ואם זה מצריך לשלם 650 שקלים עבור 15 מ"ל של פניני הים הדרומי, זהב קולואידי, אבנים יקרות ושאר פלסיבו, אז שיהיה. הבלבול יכול להיות תוצאה של misnegation, אותה תופעה חמקמקה שבה לעיתים המוח הפרימיטיבי שלנו מתבלבל בביטויים שכוללים שלילה וגורם לנו להגיד ההיפך ממה שהתכוונו.

אפשרות מספר 2 היא קצת יותר מסובכת, אבל לא דורשת להכניס שינויים בגוף כותרת המשנה. אם נשתמש בסוגריים מרובעים כדי לציין סדר קדימויות, הרי שהכותרת, במובן שבו עסקנו בו עד עכשיו (והוא כנראה היותר טבעי), היא ששני הדברים קשורים אחד לשני, והמדור עושה אותם יחדיו:

מדור קוסמטיקה קלה [כבר לא בוחל באמצעים זולים לשיקום הפנים, ובודק תותחים כמו קרם פצפוני ב-650 שקלים].

אך ניתן להציע את החלוקה הבאה:

מדור קוסמטיקה קלה [כבר לא בוחל באמצעים זולים לשיקום הפנים], ו[בודק תותחים כמו קרם פצפוני ב-650 שקלים].

כלומר, המדור לא בוחל באמצעים זולים ומרשה לעצמו להשתמש בכל מני קרמים מצ'וקמקים ושיטות סבתא, ובאופן בלתי תלוי בודק קרמים יקרים. הבעייה עם הפירוש הזה הוא שהקרם השני שנסקר בכתבה עולה 450 שקלים, שהוא גם, כזכור, לא מחיר זול במיוחד.

אז מה האפשרות הנכונה? אלא אם עורך מדור האופנה יגיע ויספר לנו למה יתכוון, כנראה שהתעלומה תישאר בלתי פתורה. אנחנו, לשם שינוי, דווקא כן בוחלים באמצעים כדי לענות לעצמנו על השאלות.

(הינד-כובע ליסמין. יש לכם גם שאלה להעורך? שלחו-נא אותה בדף יצירת הקשר)

Read Full Post »

עסקנו כבר כמה פעמים בבלוג במשפטי Garden Path (או כפי שיובל הציע לתרגם לאחר שהשם הקודם נפסל, "משאולים"). הנה שתי דוגמאות שנתקלתי בהן לאחרונה, ועשויות לשכנע את מי שמפקפק שאכן מדובר בתופעה שנתקלים בה בטבע ולא רק במעבדה. הראשונה היא מתוך עכבר העיר:

בשלוש השנים שחלפו מאז המאבק הציבורי והחקיקתי למען הכרה בנישואים חד-מיניים לא שכך. (לינק)

מה? אותי, לפחות, המשפט הותיר מאוד מבולבל. שניות ארוכות חלפו, כולל מספר נסיונות כושלים לתיקון, לפני שהגעתי לניתוח הנכון. כל כך קשה להשתמש בסימני פיסוק? הרי פסיק אחד קטן היה עושה הכל הרבה יותר ברור:

בשלוש השנים שחלפו מאז, המאבק הציבורי והחקיקתי למען הכרה בנישואים חד-מיניים לא שכך.

או אם בדיוק נגמרו סימני הפיסוק במחסני עכבר העיר, לשנות את סדר הרכיבים במשפט:

המאבק הציבורי והחקיקתי למען הכרה בנישואים חד מיניים לא שכך בשלוש השנים שחלפו מאז.

הרבה יותר טוב. הלאה. מבזקני וואינט, קרה משהו מעניין היום?

"נפל קסאם נוסף שנורה הלילה אותר בנגב המערבי" (זה היה הלינק אבל הוא הפסיק לעבוד ושכחתי לשמור תצלום מסך)

ושוב: מה קרה? מי נפל? אם הקסאם נורה בלילה, רק עכשיו הוא נפל? כמה גבוה הדברים האלה עפים? למעשה, רק במילה "אותר" מבינים שיש כאן בכלל בעייה כלשהי.

נו, טוב. נֵפֶל היא כמובן מילה לגיטימית שמופיעה במילון, וויקיפדיה מסבירה כי מדובר ב"כינוי לחלק מאמצעי לחימה או תחמושת שנפל מבלי להתפוצץ ועודו מכיל חומר נפץ חי". טוב עושים מבזקני וואינט בהשתמשם במינוח מקצועי, ובכל זאת, איך אפשר לקרוא את זה? אפשר כמובן לנקד, ולמען האמת קשה לי לחשוב על ניסוח שונה של המשפט שלא היה גורם לי לקרוא את זה בתור "נָפַל". "נֵפֶל" מקופחת לרעה, אבל ככה זה כשמנסים להשתבץ במשבצת של מילה כל כך פופולרית.

Read Full Post »

עד שיוקם מאגר הסנובונים העברי (תזכורת: מה זה סנובון?), נראה שגורלם של הדברים האלה להופיע כאן. הנה, אם כן, שני סנובונים אשר נידונו לאחרונה סביב ברזיית המים במגדלי "דגש קל":

אחד ה-X-ים/ות, אם לא ה-X שבהם/ן

מבחר דוגמאות:

  • אנזאגי הוא באמת אחד הגדולים אם לא הגדול שבהם (לינק)
  • ראשית רציתי להודות לך על האתר המקסים שלך אחד היפים אם לא היפה שבהם. (לינק)
  • אחד הפאבים הותיקים בארץ(אם לא הוותיק שבהם!)אחלה מוזיקה, צוות חברותי מאד שמעניק אווירה ביתית ,מבחר נאה ביותר של אלכוהול, מטבח טוב. (לינק)
  • בשווי שוק של 4.2 מיליארד דולר ומניה במחיר של 17.2 דולר, מכפיל הרווח של צ'ק פוינט הוא אחד הנמוכים, אם לא הנמוך שבהם (לינק)

הצירוף הזה, שלכאורה הוא ביטוי שבח פשוט, התעלה למדרגת הסנובון משעה שברור לגמרי שהשימוש בו נעשה באופן קלישאתי שלא הולם את משמעותו המילולית (גם הדיוט בכל אחד מהתחומים יכול לדעת שפיליפו אינזאגי אינו שחקן הכדורגל הגדול בהיסטריה, "הבית של עידה" אינו האתר היפה ביותר באינטרנט, וכן הלאה). "ארץ נהדרת", כמובן, תרמו לנו לאחרונה את הווריאנט המעניין "אחד ה-X-ים אם לא ה-".

ה-X לא י-Y את עצמו/ה

אכן, חפצים דוממים אינם נוטים לבוא לעזרת האדם מיוזמתם:

  • יום חמישי היום, הבית לא ינקה את עצמו, תזיז את עצמך ובוא (לינק)
  • מנהלת שיחה קולחת עם ס`, בו במקביל לתכנון שלי להתקלח ולשתות קפה עם ס` השניה, ובמקביל מעיינת עיון עגמומי במאמר הזה, שאני צריכה להציג בעוד שבועיים, ולא, הוא לא יקרא את עצמו (לינק)
  • תפרטי באופן משעשע, השרשור לא יכתוב את עצמו את יודעת. (לינק)
  • החליל לא יחזיק את עצמו (שיחה פרטית ביני ובין איתמר בהופעה של יהוא ירון. אז אין לינק)

בדיקה קצרה מראה שגם במאגר הסנובונים האנגלי אחד המגיבים הציע את הנוסחה "X won't Y itself/themselves", כך שלא מופרך להניח שהסנובון העברי נשאל מאחיו האנגלי.

Read Full Post »

בבלוג "חדר 404", פירסם יהונתן זילבר מודעת דרושים מקורית:

ערוץ הטכנולוגיה והאינטרנט של ynet מחפש עיתונאית-לוחמת שגרה באינטרנט, ניזונה מטכנולוגיה, יודעת לספר סיפור, מריחה דם במים, מזהה שגיאות ניסוח לפני שהיא פותחת את קובץ הוורד, לא ישנה אף פעם, מבינה שהנאמר כאן מתייחס לשני המינים ומובא בלשון נקבה רק מאחר וכולנו סובלים מרגשי אשמה מגדריים, וזמינה לעבודה במשרה מלאה באופן קרוב למיידי.

שלחו את הצעת המועמדות שלכן, וכן את שגיאת הדקדוק שמצאתן בפסקה הקודמת, אלי.

ראיתי בעבר מודעות דרושים שכוללות חידות שונות, אבל זו הפעם הראשונה שאני נתקל באתגר מתחום העריכה הלשונית במודעה כזו. החידה, למען האמת, איננה בלתי אפשרית לפתרון, וסביר להניח שכל מי שמכיר מעט ספרי סגנון וקטנונולוגיה בעברית יוכל לזהות עד מהרה שני רכיבים "בעייתיים" בפסקה:

1. "מאחר ו"

אינספור מדריכי שימוש וסגנון כבר נתנו דעתם לצירוף הזה. אני מקשר לדף התוצאות בגוגל ולא לתוצאות עצמן, כיוון שפעמים רבות חיתוך הטקסט גורם לכך שהטקסט בשאילתת החיפוש אינו זה שמופיע במובאה מהספר. פועל יוצא מעט מבדר הוא ההתבוננות בגינויים החריפים שהצירוף זוכה להם לצד השימוש הנפוץ בו. את ההתייחסות הקדומה ביותר מצאתי בספר "לשון וסגנון", משנת 1959 (אם כי לא חיפשתי באופן אקטיבי מופעים קדומים יותר). גם מחיפוש בארכיון העיתונות היהודית ההיסטורית, קל להשתכנע שהביטוי הזה איתנו כבר עשרות שנים: במודעה מ-1955 מפרסם אגוד הנהלות העתונים היומיים בישראל גלוי דעת:

הועדה המקצועית שליד אגודת העתונאים הכריזה היום על שביתה כללית בעתון "ידיעות היום". אנו רואים בזה מעשה ללא תקדים, מאחר והוא נעשה למרות נכונותנו למשא מתן כולל על תנאי השכר בכל העיתונים, ולמרות ההתערבות של המחלקה ליחסי עבודה ליד משרד העבודה.

נו, טוב. מאחר ו(שיואו!)מי שקורא את הבלוג כבר מכיר את דעתנו, נעשה את זה במהירות, אבל במתינות ואורך רוח: מדוע להשקיע מאמצי סרק לאורך עשרות שנים ולהשחית מילים בנסיון לאכוף כלל בלתי הגיוני לחלוטין על ציבור שגם ככה אינו מציית לו ואינו מעוניין לציית לו? עד כאן דברי התביעה.

אבל בתוך עמי אני חי, ולו היה מבקש ממני מישהו להעיר לו הערות על טקסט שכתב, והייתי מבחין בו בצירוף  הפסול "מאחר ו", אני סבור שבקול נכאים וברוח שפופה הייתי מסב את תשומת לבו בעדינות הראויה לכך שישנם אנשים אשר עלולים להגיב בצורה לא נעימה. אם יאזור אומץ ויבחר לשאת את קול ההגיון מול ההמון המוסת, אתמוך בו; אבל למען האמת, הפתרון הקל הוא פשוט להחליף ל"מאחר ש". אני יודע, ברגע שכולנו ננהג ככה, הם ינצחו. אבל לפחות יהיו לנו בלוגים שבהם אפשר לכתוב איך שבא לנו, והעונש הכי גרוע על שגיאה הוא עשרה (אל תטרחו) תגובות שמתקנות אותך.

2. פסיק לפני ו' החיבור

הזמן שחלף קצת מקשה להגיד לומר בוודאות, אבל אני די משוכנע שבכיתה א' או באיזור למדתי את הכלל המושמץ לפיו אין משתמשים בפסיק לפני ו' החיבור. וגם אם לא, חיפוש פשוט מראה כי החוק האגדי אכן שריר וקיים בחוגים מסויימים. כאן, יש לומר, הקונצנזוס מתערער: אפילו דף עבודה ללימוד לשון שנמצא באתר סנונית מציג גירסה מרוככת של החוג, ומציג תנאים מסויימים שבהם יש לפסק, ותנאים אחרים שבהם לא. גם באנגלית, כמובן, אנשים תהו בקול מה לעשות עם הנושא הזה, והערך Serial comma בויקיפדיה מציג בפירוט ויקיפדי מה מדריכי סגנון שונים אומרים בנושא. אני באופן אישי סבור שהנושא מעניין מעט פחות מאיך סוגרים סוגריים עם אמוטיקון.

אז מה התשובה הנכונה?

על מנת לוודא, פניתי ליהונתן ושאלתי לאיזה מהתופעות הוא כיוון בפסקה שלו. תשובתו היתה שהמבחן היה כפול: הכוונה היתה למצוא אנשים מספיק רגישים שיעירו על ה-ו' ב"מאחר ו", ושלא יעירו על הפסיק.

אין לי עניין רב לעסוק בשאלה עד כמה הכישורים הללו רלוונטיים לכתב מחשבים ב-ynet. האינטואיציה אומרת שלא כל כך, אבל אני מניח שהעוסקים בגיוס עובדים מכירים את הדרישות הרבה יותר טוב ממני, וגם בכל מקרה ברור שזהו אינו קריטריון ההערכה היחיד, ואני מרשה לעצמי לנחש שגם לא העיקרי.

אבל גם אם הכותב לא ידע זאת, הוא יוכל למצוא את עצמו בחברה טובה. למשל, כתבי ynet מחשבים. למשל, בדוגמה הזו:

המחשבים נתונים בתוך מארז גומי נגד רטיבות ונפילות. הדגם הראשון של המחשב הנייד הופעל באמצעות מנואלה, אך מאחר ובדיקות גילו כי מדובר במקור כוח חלש למדי, כיום פועל המחשב עם סוללה נטענת המספיקה לכמה שעות עבודה.

ובעוד לא מעט דוגמאות אחרות שלא כל כך קשה למצוא. ככה שאפשר להיות רגועים. החידה של ynet היא כנראה בסך הכל תרגיל נחמד בבדיקת רגישות המועמדים לעבודה לענייני שפה ודקדוק, ולא מדיניות עריכה קפריזית וכוללת.

Read Full Post »

ארגון כלשהו בשם "הפורום למען ארץ ישראל" פצח בקמפיין מוזר כנגד הקרן החדשה ומאבקה למען העלאת תמלוגי המדינה מקידוח הגז. הסיבה שאני מכנה את הקמפיין "מוזר" אינה כרוכה במסריו המשונים, אלא במשהו מהותי הרבה יותר.

אחד מהנפוצים שבז'אנרי בדיחות האינטרנט הוא תצלום של שלטים בסינית ולידם תרגומם המגוחך, לרוב לאנגלית, תרגום שנובע משימוש בלתי מושכל בתוכנות תרגום. הסינים, אם כן, לא לבד:

גז ישראלי, גז ערבי. בקרוב: פיזיקה יהודית

הביטו-נא במודעת הקמפיין הזאת. הבעייה הכי גדולה בה, כמובן, היא שהטקסט בערבית, שתופס חצי משטחה, פשוט לא אומר כלום. אני מנסה לחשוב כיצד להסביר זאת, כי גבב המילים שמופיע כאן מאוד רחוק ממבע דקדוקי בערבית. המילה הראשונה היא "قريبا", שמשמעותה "בקרוב". מכאן מתחילה הנפילה. המילה השנייה היא سوف, מילית שמופיע לפני פועל בצורת הבלתי-מושלם כדי לציין שהזמן שלו הוא עתיד. הבעייה היא שכאן אין לאחריו פועל, אלא שם עצם מיודע: الفيضانات, שפירושו "השטפונות". ומיד לאחריו שם עצם מיודע נוסף: "الغاز", שפירושו "הגז". הצירוף השמני الفيضانات الغاز, ראוי לציין, גם אינו תקין בפני עצמו.

אז מה היה לנו כאן? לא יודע. אפילו אין באפשרותי להציע הצעת תרגום לדבר הזה. כשמעצב הפוסטר הוסיף "מישהו רוצה שלא תבינו", הוא כנראה התכוון אל עצמו: כתיבה בערבית משובשת אכן מציבה מכשול כבד בדרך להבנה של המסר. לו לפחות היה להם את היושר להקטין קצת את הטקסט בערבית, אולי היה קשה יותר לשים לב.

אבל השאלה המעניינת באמת, כמובן, היא מה היה אמור להיות כתוב שם. הניחוש המושכל הוא שמישהו הלך והזין משהו לגוגל-תרגום, והעתיק את מה שהתקבל מבלי לבדוק. העובדה שהמשפט מכיל את המילה "גז", שקשורה לנושא הנידון, גם היא מרמזת בכיוון הזה. אבל כל הנסיונות שעשיתי לנחש משפטים שעשויים להיות המקור לתרגום המוזר הזה, ולנסות להזין אותם לגוגל תרגום כך שיתקבל הצירוף הנ"ל, עלו בתוהו. המילה "שטפונות" והמילית سوف מאתגרות במיוחד, ולכן אין לי ברירה אלא להשאיר את פענוח התעלומה לקהל הקוראים. אל-נא תקלו בה ראש. מדובר במשימה מורכבת שמחייבת ידע בעברית וערבית, יצירתיות ונחישות. אני מודה בהכנעה שלא עמדתי בה.

המסרים הבלתי-תקינים בערבית מככבים גם במודעות האחרות של הקמפיין:

תודה להקרן החדשה

תודה להקרן החדשה

המודעה אומרת, בערבית ובסרקאזם, תודה לקרן החדשה. את המשפט הזה, עושה רושם, כתב מישהו שיודע דבר או שניים בערבית, והלך ובדק באתר של הקרן החדשה ששמה בערבית הוא "الصندوق الجديد". רק שאז במודעה נשמטה לו האות و במילה הראשונה, ובנוסף, באופן שמזכיר בצורה מצחיקה למדי את חיבתנו ארוכת הימים לצורות יידוע ארכאיות בעברית, הוא שכח שכאשר שם עצם מיודע מופיע לאחר מילית היחס ل, האות ا של ال הידיעה נשמטת, ולכן המילה האמצעית היתה צריכה להיות للصندوق.

אבל שטויות. מה אני מציק. אולי זה בכלל סאטירה, כמו של אטימולוגיה עממית.

Read Full Post »

יהודה נוריאל כותב השבוע ב-7 לילות:

מרבית הישראלים קוראים לאליפות העולם בכדורגל 'מוֹנדיאל'. אין חיה כזו. במדינות דוברות אנגלית אומרים 'World Cup'. במדינות היספאניות – 'Mundial', כלומר 'עולמי'. מאז הטורניר במקסיקו 86 התאהב העולם וגם העם היושב בציון בהגייה הספרדית, אבל כיוון שדופקים כאן את הספרדים – או מה שסביר יותר, סתם מטפחים עילגות – אצלנו זה יהיה 'מוֹנדיאל'. [...] כל כך השתרש השיבוש הזה, עד שמצא את מקומו במשכן הרשמי של העילגות הישראלית, רשת האינטרנט. מימין לשמאל, אתר רשות השידור, 'וואלה' ואפילו 'הארץ' (אולי עם סקס-אפיל צרפתי, 'מון-דייה'?) הקימו אתרי מוֹנדיאל.

נוריאל ממשיך ומתלונן על אנשים שמשבשים את שמות המדינות סלובניה וסלובקיה, או שמות של כדורגלנים שונים, וכמיטב המסורת מסיק מכך בקלילות על מצבה העגום של ישראל. אבל למה הוא כל כך כועס על המונדיאל?

  • לו יהודה נוריאל היה פותח את מילון אבן-שושן, הוא היה מוצא שם את המילה המנוקדת מוֹנְדְּיָאל, ולאחר מכן את ההסבר: [צרפתית: mondial עולמי]. פתאום ההערה על מון-דייה והסקס-אפיל הצרפתי נראית קצת פחות שנונה, נכון?
  • אבל מה אבן שושן מבין. פשוט בושה שמעוז העילגות הישראלית חדר למילון. בואו נבדוק ברב מילים: מוֹנְדְּיָאל [מספרדית mundial, 'עולמי']. אה. גם כאן יש חולם ולא שורוק.
  • בין אם המקור הוא צרפתי או ספרדי: מה זה משנה בעצם? ההגייה הנהוגה בעברית, בלי שום ספק, היא מוֹנדיאל. אולי הספרדים אומרים אחרת, אבל אטימולוגיה של מילה לא קובעת את ייעודהּ לנצח. יכול להיות שיש כאלה שגם אומרים exhaust במקום "אגזוז" (או במפּ במקום במפר), אבל רובנו, לפחות, לא רוצים להישמע חכמולוגים רוב הזמן. ובכלל, להתקרצצות אין סוף: בהמשך הטור נוריאל מכנה את שלמה שרף 'שליימה'. 'שליימה'? אין חיה כזאת. נוריאל פשוט מתכוון לאופן שבו נהגה ביידיש השם שנכתב, גם שם, 'שלמה'.
  • ממש קשה לי להתאפק: קל לנוריאל להתנשא על וואלה, רשות השידור והארץ על כך שכתובת אתר המונדיאל שלהם כוללת את המילה mondial. קל מאוד, כשכתובת אתר המונדיאל של האתר של העיתון שלו היא הרצף הקליט והקריא http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8237,00.html.

ולבסוף: המשכן הרשמי של העילגות הישראלית? אאוץ'. אם כבר אנחנו עוסקים בהעלבות, נוריאל מציין במהלך הטור שלו ש"זו אינו רק הערה טרחנית". אל תאמינו לו. זו כן. פעם גם היתה לי טיוטת פוסט על השימוש החופשי למדי שטרחני שפה למיניהם עושים במילה "עילגות". היה לי אפילו איזה שם לכשל הזה, ששכחתי (המגיבים מוזמנים להציע), אבל השורה התחתונה היתה שמבחינתם כל מי שאינו מדבר בדיוק כמותם הוא עילג. את הטיוטה ההיא זנחתי לבסוף, אבל למען היושרה חשוב לציין: אני לא סבור שיהודה נוריאל הוא עילג. על אף הביקורת שיש לי על ההערות הלשוניות שלו, אין ספק שהוא כותב מוכשר.

(עוד במתקני-היתר: עידו קינן)

Read Full Post »

Older Posts »

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,358 שכבר עוקבים אחריו