ראיתי שלט גדול תלוי בבניין המדרגה באוניברסיטת חיפה בקיץ שעבר, "הפקולטה למשפטים מברכת ומחבקת את בוגריה", והמחשבה הראשונה שחלפה בראשי היתה: אוי לא, מה קרה?
אפשר להירגע, לא קרה שום דבר (או כמו שהייקים אומרים, שום דבר קרה). בסה"כ עוד מחזור של פרחי משפטים סיים את לימודיו בהצלחה, אבל משהו במשפט הזה גרם לי להיחרד לרגע. והמשהו הזה היה הפועל הבעייתי לחבק: נתקבל אצלי הרושם שמשמעותו המילולית של הפועל נשחקת, והוא מקבל משמעות עיקרית חדשה, בערך 'להשתתף באבלו של מישהו'. דוגמאות אפשר למצוא בקלות כאן וכאן (טוב, אין שם קישורים — זה כל כך נפוץ שלא טרחתי לגגל).
זה לא שהמילה לא קיימת במשמעותה המילולית, המקורית, גם בלשון הדיבור. אפילו בלשון הכתיבה אפשר לשלוח למישהו חיבוק או חיבוקי, עם יו"ד החמידות האינטרנטית. אבל הפועל עצמו זולג לכיוון השכול, לפחות להתרשמותי האישית. אז ערכתי בדיקה קצרצרה.
חיפשתי בקורפוס העברית החינמי "גוגל" את הצירופים לחבק את המשפחה, מחבקים את המשפחה, לחבק את המשפחות, מחבקים את המשפחות, לחבק את מי ומחבקים את מי, ובדקתי ידנית האם מדובר בשימוש המילולי של לחבק או בשימוש המטאפורי יותר, של לנחם ולתמוך נפשית. בגלל שזה מדגם קצת מוטה הוספתי גם חיפושים עם המילה חבר/ה:
| צירוף | הופעות | מילולי | מטאפורי |
| לחבק את המשפחה | 63 | 37% | 63% |
| מחבקים את המשפחה | 49 | 2% | 98% |
| לחבק את המשפחות | 61 | 2% | 98% |
| מחבקים את המשפחות | 56 | — | 100% |
| לחבק את מי | 67 | 73% | 27% |
| מחבקים את מי | 18 | 44% | 56% |
| לחבק את החבר | 29 | 97% | 3% |
| לחבק את החבֵרה | 20 | 100% | — |
כמה מהתוצאות מוזרות למדי: "אנו מצדנו מחבקים את מי שיחפוץ לענות לשואלים ויעשה זאת מתוך כוונה לענות על צרכי השואל ולטובתו. אין בכוונתנו להחליף יעוץ של יועצי האיטום, זהו תחום התמחותם".
ומעניין שהמפרסמים משתמשים בצירוף הזה גם: "להיכנס הביתה, להירגע, לחבק את המשפחה וליהנות מהאווירה המיוחדת שמזגני אלקטרה יוצרים עבורכם."
על כל פנים, אין כאן מסקנה גורפת. מה שברור הוא שהמבנה לחבק+משפחה נוטה לטובת המובן המטאפורי; בשאר השפה מוקדם לומר שהפועל לחבק מאבד את מובנו המילולי, בין היתר משום שזה פשוט פועל נפוץ מאוד. אבל לפחות ברור לנו למה האוניברסיטה לא חיבקה בשלט את משפחות הבוגרים.

אולי פספסתי משהו בסיסי, אבל למה אתה מתכוון ב"משמעות מילולית"?בכל אופן משמעות החיבוק בשלט אינה מילולית – המשמעות המילולית היא כריכת הידיים סביב גופו של אדם באופן פיזי. מדובר על שתי משמעויות מטאפוריות (מביע חיבה, עידוד והערכה; תומך ומחזק בשעת אבל) שנגזרות ממצבי חיבוק פיזי (המשמעות המילולית) שונים. השנייה היא אולי מקרה מסוים של הראשונה – לא סתם עידוד והזדהות אלא כאלה שניתנים במצב של מצוקה ואבל.
אפנת החיבוקים המטאפוריים החלה, או לפחות התגברה מאד, בתקופת אולמרט כראש ממשלה (שמא בעצת איזה יחצ"ן?). מצאתי טור יפה בנושא מתקופת מלחמת לבנון השנייה, מאת אהוד אשרי:
"- חיבוק. עד לאחרונה היה נהוג "לחזק ידיים", "להזדהות" ו"לתמוך". בשבועיים האחרונים כולם התחילו "לחבק". אהוד אולמרט, מחבק סדרתי, נתן את האות. לאחר החטיפה בכרם שלום הודיע ש"עם ישראל מחבק את משפחת שליט". בנאומו השבוע בכנסת הכריז: "ברצוני לחבק חיבוק גדול את משפחות החטופים והבנים עצמם". הוא לא היחיד. צביקה הדר עלה לצפון "לחבק את התושבים", שופרסל "מחבקת את תושבי קו העימות" (ומזמינה אותם לסניפיה), "מעריב" ובנק דיסקונט "מחבקים את תושבי הצפון" (ומחלקים להם עיתונים), פלאפון שולחת להם "חיבוק" דיגיטלי (המיוצג בשני סימני סוגריים) ואפילו בנק איגוד "מחבק את תושבי הצפון" (ומפנה אותם לסניפיו).
בניגוד לביטויים פורמליים כמו "הזדהות" ו"חיזוק", חיבוק הוא דימוי מהתחום האינטימי שגלש שלא בטובתו למרחב הציבורי, הפוליטי והמסחרי. בדרך עבר תהליך של זילות, עד שכבר קשה לחבק את אהובך בלי לחשוב על אולמרט, פלאפון ושופרסל. אם המלחמה תימשך הם עוד עלולים "להיות שם בשבילנו". "
http://news.walla.co.il/?w=//945066