טוב, זה קצת מביך: ישנו אתר בשם מיינט, שרמת הכתיבה שתמצאו בו דומה לזו של עיתון בית הספר היסודי. הסיבה שאני קורא אותו, כמובן, היא שלעיתים נדירות אפשר למצוא בו יצירתיות לקסיקלית שלא תראו בשום מקום אחר. כך, בתום ידיעה על קללות שמופנות לילדי משמרות הזה"ב באור יהודה, מובאת תגובת העירייה:
מהעירייה נמסר: "לאחר בדיקה עם הנהלת בית הספר אהוד מנור ועם ועד ההורים, נראה כי הדברים לעיל מצוצים מאצבע מזוהמת".
הנה לכם, "מצוצים מאצבע מזוהמת". הברקה נהדרת שלא תוכלו למצוא בשום אתר שיש לו עורך (כבר הדגשתי שהאותנטיות הפרועה הזאת היא הסיבה המרכזית שבגללה אני קורא את אתר המקומונים מיינט?). הצירוף הזה היה כל כך חריג בעיניי שמיד בדקתי אם יש לו הופעות נוספות. בניגוד חריף למקרים קודמים, הפעם התברר שלא רק אני לא שמעתי את הצירוף הזה מעולם – גם גוגל לא.
הביטוי "מצוץ מהאצבע", או בגירסה הלא-מיודעת, "מצוץ מאצבע", הוא ביטוי ותיק ומוכר שמופיע במיטב המילונים – גם מילוני סלנג, כגון "מילון עולמי לעברית מדוברת" של נתיבה בן-יהודה ודן בן-אמוץ או "מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל, וגם מילונים כלליים כגון אבן-שושן (שמציין שמדובר בלשון הדיבור).
השאלה המרכזית היא עד כמה הצירוף הזה קפוא: אם לא מצאנו דברים שמצוצים מאצבעות מזוהמות, האם יש סוגי אצבעות אחרים שאפשר למצוץ מהם דברים? אז מסתבר שגם לא כל כך הרבה, אם כי אפשר למצוא כמה הופעות:
האנק גרין (וגם צוות של שלל מנחים אורחים) יציג לכם שתי עובדות על שלל נושאים. אילו עובדות? מדהימות למדי. והתפקיד שלכם הוא לבחור מי מהן נכונה, ומי מומצאת. זה לא קל, בגלל ששתיהן נראות מצוצות מאצבע יצירתית במיוחד. (לינק)
חזי אתה ממשיך להסתבך בבלופים שלך!
כרגיל הצגת טענות מצוצות מאצבע פגומה
כעת כרגיל אתה מצהיר על בריחה. גם לזה התרגלנו. (לינק)הימין מאשים את השמאל והשמאל שונא את הימין.. אז מילה קטנה אליכם.. אתם.. לא הרוב.. אתם המיעוט.. מיעוט של דבילים וטיפשים שחיים בתוך רעיונות שמכרו לכם עטופים באידיאולוגיה מצוצה מאצבע משוחה ברעל.. אתם לא הרוב.. אנחנו הרוב.. אלה שלא הימין ולא השמאל מעניין אותם.. (לינק)
מה אפשר להבין מזה? בכל הדוגמאות הללו נראה כי הלוואי של האצבע בעצם מתאר את הדברים שמצוצים ממנה – במקרה הראשון העובדות יצירתיות, במקרה השני הטענות פגומות, ובמקרה השלישי האידיאולוגיה משוחה ברעל. קצת קשה להחיל את הפרשנות הזאת על האצבע המזוהמת. השימוש הדומה ביותר שהצלחתי למצוא מופיע בדבריה של ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר, בראיון לעיתון "מעריב" מה-22 במאי, 1969:
היות שהעיתונאי רפאל בשן לא ממשיך לחקור בנושא, גם כאן קצת קשה לי להבין למה הכוונה. נראה שמדובר בהדגשה כלשהי של דבריה, תוך נסיון לתבל מעט קלישאה מוכרת. מעניין לציין שאת אותו ביטוי ("מצוץ מהאצבע החולה") אפשר למצוא בתגובות לידיעה באתר מיינט (שוב מיינט):
ל- 31. מכרו לאמא שלך סיפורים מצוצים מהאצבע החולה של המדינה .
ההבנה האינטואיטיבית שלי מרמזת על כך שדברים שמצוצים מאצבע מזוהמת או חולה הם יותר בדויים או מופרכים מדברים שנמצצו מסתם אצבע. גם ברוב שאר הדוגמאות שמצאתי ללוואי יש משמעות שלילית, כנראה בגלל שהמשפט כולו שלילי ומזלזל, ולא כתוצאה מהעובדה שאצבע במצב גרוע מאפשרת למצוץ מעצמה סיפורים בדיוניים יותר.
האטימולוגיה שמספק מילון הסלנג המקיף מרמזת לכיוון היידיש – אבל חיפושים שעשיתי אחר מה שעשוי להיות התרגום ביידיש לא הניבו תוצאות, והיידיש שלי לא מספיק טובה בשביל לחקור זאת יותר לעומק. איתמר מוסיף שגם בגרמנית אומרים כך, וגם הוא לא מצא דוגמאות שבהם יש לוואי שנדחף באמצע.
אז האם באמת עומדת כוונה נסתרת כלשהי שפספסנו מאחורי תגובת העירייה, או שמדובר בהתבטאות חסרת-מחשבה שמטרתה להשמיץ את הצד השני? כמיטב המסורת באתר מיינט (שאותו, אני מזכיר, אני קורא רק באופן אירוני ומודע לעצמו), נסיים בסקר מפגר:
(הינד כובע לעמית)




יכול להיות שתגובת העיריה הוצאה מהקשרה? צריך לבקש מהכתב לראות את התגובה השלמה. יכול להיות שהם התכוונו להשמיץ את ההורים המתלוננים, כמו שאומרים "נגוע בניגוד עניינים" או משהו כזה.
גם לדעתי מדובר בהאשמת הדוברים (=בעלי האצבע) בניגוד עניינים ואולי אפילו בשקר.
כלומר, הלוואי לא מתאר את הדברים המצוצים מהאצבע, אלא את בעל האצבע (חוץ מהשלישי עם האידיאולוגיה – שם יש משהו יותר ציורי. נדמה שהאידיאולוגיה עצמה היא היא הרעל המשוח על האצבע):
העובדות מצוצות מאצבע יצירתית במיוחד = מי שביטא את העובדות הוא יצירתי במיוחד בשקרים שלו.
הטענות מצוצות מאצבע פגומה = טוען הטענה "פגום" ביכולתו לטעון טענות, כיוון שהוא מסתמך על בלופים
הסיפור על משמרות הזה"ב מצוצים מאצבע מזוהמת = אנשים שסיפרו את הסיפור הם אנשים מזוהמים ויש להם אינטרס אפל ומרושע כאשר כל מטרתם היא לעשות צרות לאנשים תמימים.
מה שיש לנו כאן הוא דוגמא לתיבנות. (טמפלטינג).
זה מתחיל בביטוי קיים, ומתישהו הדוברים מתחילים להשתמש בו כתבנית עם פרמטרים חופשיים.
כמעט כל הסנובונים הם מקרים פרטיים של זה: "סנוב, בX כבר היית", "מותק, שמות העצם התפעלו", וכו'.
יש גם את "להקריב את הX על מזבח הY", "מגעיל את הXים", "לא הייתי נוגע בה עם X".
במקרה דנן, מספיק דוברים כבר השתמשו בביטוי "מצוץ מן האצבע" כתבנית (מצוץ מהאצבע הXית), ומכאן זה כבר רץ מעצמו עם כל מיני שמות תואר יצירתיים.
אז כמו שלא יהיה מעניין להתייחס באופן ספציפי דווקא ל"מרוב דפים לא רואים את האתר", או "מגעיל את הזאבים" – ככה גם ה"מזוהמת" לא מעניינת בפני עצמה.
מה שמעניין (אותי? אותנו?) הוא התופעה הכללית: ביטוי סגור, שמתישהו הופך לתבנית עם פרמטרים חופשיים.
אני מסכים שאין שום דבר מיוחד דווקא ב"מזוהמת" – אבל חלק ממה שמעניין כאן הוא העובדה שהביטוי "מצוץ מהאצבע" דווקא מאוד לא נוטה לתִבְנוּת (אחלה מילה). מה שהצגתי בפוסט זה מעט מאוד דוגמאות מתוך אלפי הופעות בצורה המקורית.
ואני אהבתי את "מצוץ מהצבע" שבתגובת דובר צה"ל שבמילון נב"י ודב"א.
הביטוי מאוד מבדר, אבל לא בהכרח במקומו כשמדובר בפניה נורמלית של מורה מודאגת לעירייה.
לא הבנתי כל כך למה הוסיפו את המילה "מזוהמת" – האם זה לעניין?
[...] הצלחתי למצוא דוגמא משובחת אחת בלבד (יש את חצי-המקרה הזה מלפני חודשיים, וחצי-המקרה הזה שקדם לו), אבל עיניי בהחלט [...]