מי מקוראינו שלמד ערבית ספרותית בבית הספר וזוכר משהו, אז קודם כל הוא תופעה שאין לזלזל בה, ושנית כל כנראה זוכר שיש דבר כזה מה קוראים אותו רשמב"א: ריבוי שאינו מציין בני אדם. בערבית יש לצורות רבים שכאלה חשיבות כיוון שהמתאם שלהם זהה לזה של יחיד נקבה, כלומר יש לומר "הבתים יָפָה" וכיו"ב. אם אני זוכר נכון. מי בכלל זוכר משהו משיעורי ערבית.
אילן גונן (נו, לא באמת צריך שוב לשים לינק) פנה נפעם לדסק הפינטר בדגש קל עם הכותרת הבאה בטמקא: "אורז או גז טבעי: מי הוריד את כמות המתאן?"
אליבא דאילן (הנה, זכרתי משהו גם משיעורי יהדות), עיתונים שמשתמשים במילת השאלה "מי" במקום "מה" לשמב"א היא כבר תופעה בת כמה שנים.
"כמה" זו לא מילה. לרשותנו ארכיון העיתונות ההיסטורית, ושם חיפוש קליל של "מי גרם" מעלה מיד כתבה בעיתון עברי אנכי מאוקטובר 1878 ובה התשובה לשאלה "מי גרם לך לשלוח יד בקנין אחרים?" היא "הרעב!". אולי תגידו ששואל השאלה לא ציפה שהתשובה תהיה שמב"א. נו, בסדר. אז נמתין ליוני 1899, שם בכתבה מהמליץ שואל הכותב ועונה לעצמו: "ומי גרם לכל זה? הלא רק הגזע העומד תחת המים, הוא עיכב את הרפסודות מלכת לדרכן". בינתיים הרושם הוא שאילננו שוגה באשליית הטריות. מי שממש משעמם לו מוזמן לבצע שאילתא על "מי" במאגר עברית תנ"כית/משנאית ולתת לו עוד יותר בראש.
כך או כך, אילן טוען שזו תופעה שמתרחשת יותר בכתיבה ולא בדיבור, ושחל סיפוח זוחל לאורך השנים (לא בדקנו תדירויות היסטוריות של מי שמב"א, אז נזרום): בתחילה היה "מי" יכול לתאר, למשל, חברות מסחריות, שהן לפחות ישויות שמורכבות מבני אדם (ויש כמה פסיקות של בתי משפט שמאנישות אותן): מי ניצחה במכרז על אספקת חלב לצה"ל – תנובה או טרה?, או כמאמר המאמר מעיתון הלבנון בדצמבר 1873: מי הוריד עוז מבטחו? רק המפלגות. אז אפשר לומר שיש כאן סקאלה, של משהו שבקריצה הייתי קורא לו שמב"אוּת, אלמלא כבר היה לו כינוי אפור באנגלית: Animacy, שכנראה מחייב אותי ל"חיוּת" או "נפשיות" או איזה דרעק דומה לכך. בני אדם הם חיים מאוד וחובה לשאול עליהם "מי". חברות הן חצי-חיות ואם תשאלו עליהן "מי" הרבה אנשים יקבלו זאת בהבנה. אורז וגז אינם חיים כלל וכלל, ושאלת "מי" עליהן גוררת מיילים נזעמים מדוקטורנטים קיימברידג'אים.
מה לגבי בעלי חיים? בטח משהו שדומה לתפוצה של כינוי הגוף it באנגלית, וספרו לי דעתכם: בעל חיים ספציפי שקרוב אלינו (חיית בית, סוס מירוץ, דולפין קולנועי) יזכה ל"מי", בעוד בעל חיים לא-מוכר (ג'וק במטבח) או לא-ספציפי (נמיות כלליות שעולות מן הוואדי) יהיה "מה".
[תודה לאילן, כתב הצללים של דגש קל. ובכל זאת לינק.]


המינוח הבלשני שאתה מחפש (כך נראה לי) הוא רציונליות
rationality, in la"az.
להבדיל מחיות (animacy), הכוונה ליכולת חשיבה, ותודעה (ושמא גם נפש?) בכללי. זו קטגוריה שכוללת בעיקר בני אדם, אבל כפי שצוין, מורחבת לא פעם לבעלי חיים שמראים אינטליגציה ו/או יכולת להרגיש כמונו, אפילו אם רק חלקית. גם רובוטים (ופינוקיו, והגולם מפראג) יהנו לרוב משיוך שכזה. ג'וק במטבח, הוא דוקא חיה די מוכרת, למרבה הצער, אבל רציונלי רק (?) בספרי מדע בדיוני ואימה.
לדעתי, השימוש ב"מי" במקום "מה" קשור להדגשת ה-agency של הנושא, ולוא דווקא את אנושיותו או רציונליותו. כלומר את ההנחה שהוא גרם לתוצאה המדוברת "בכוונה". כמובן שהרעב והגז הטבעי לא עושים שום דבר בכוונה, ואני מניח שהשאלה נוסחה כך לשם הדרמה, והכוונה המדומה. אני אופתע אם יימצאו מקרים רבים של שימוש ב"מי" כמושא (ישיר או עקיף) עבור האי-רציונלים בצורת הפעיל (ז"א לא מקרים כגון 'ע"י מי…?'). זאת משום שהאג'נטיביות (איך אומרים בעברית?) מופיעה בדר"כ בעמדת הנושא (מה שקורין לעתים הארגומנט החיצוני).
אשמח להתעדכן, אם מישהו חושב אחרת.
כבר בזמן שקראתי את הפוסט התחלתי לנסח במחברת הטיוטות של רוחי את התגובה. אבל אז הגעתי לסוף וראיתי שיובלמוב הקדים אותי, ושהוא (כרגיל) רייט און דה מאני.
Agency. זה בדיוק הסיפור כאן.
אני שמעתי פעם את הביטוי ״פוזם״ ל-agent – הלחם של ״פועל יוזם״. איכשהו לא נראה לי שזה תפס.
"פוזם" נשמע כמו חייל שמעביר זמן עד השחרור, באופן פסיבי וחסר יוזמה.
אוף טופיק, יש סיכוי שמישהו מכם קרא וירצה לסקור את Spelling morphology שיצא לאחרונה? זה על שינויי איות בעברית אם הבנתי נכון, ואין לי מושג אם הוא מתאים להדיוט בלשני כמוני.
דף הספר בהוצאה – http://www.springer.com/education+%26+language/book/978-1-4419-0587-1
תודה, והרעיון של אגנטיביות יפה.
ואגב מורין (הלוואי שהיה לי זמן לקרוא במהירות ספר מופת שכזה שבוודאות אשתמש בו בשנים הקרובות), בדף ההוצאה אפשר לקרוא את הספר אונליין.
[...] שפה הוא מביא מאתרי החדשות בהמרשתת (ודוגמאות-עבר מארכיון העיתונות), ואפילו שחלקים ממנו מצוידים במצלמות-עלי-שח-נבון, טרם [...]