אף עתיד אינו מושלם

חן שלח להאנחנו את התמונה הבאה, מראה שאכן נפוץ למדי לאחרונה ברכבות העושות דרכן במסילות הארץ:

 

וייכתב: "3 חודשים והייתם שם"

 

הפקולטה למשפטים. שלושה חודשים והייתם שם. הממ… שליפה ראשונה מהשרוול: קידום רוצים להישמע עדכניים ולפנות לקהל החיילים, לכן הם משתמשים בז'רגון צה"לי-לכאורה. לכאורה? לכאורה. הם די דפקו את זה. פרטים בהמשך הפוסט.

שליפה שניה, מהילקוט הפעם. קצת רקע תחבירי/היסטורי. זה ממש קצר, נו, אל תלכו. אם לתמצת את מה שת'ע"ג כבר בלגה על זה (ואפילו בהקשר הצה"לי. ולא, יובל שמופיע שם איננו אני), אז בתנ"ך יש את צורות הפועל שאנו מכירים בעבר ועתיד, אך הן למעשה מסמנות דברים שונים – אספקט מושלם (כן כן, זה הפרפקט משיעורי אנגלית) ואספקט המשכי (כן כן, זה כל השאר). ה"עבר" שלנו הוא מה שבתנ"ך היה סתם השלמה של פעולה, בכל זמן שהוא: "והאדם ידע את חוה אשתו" (עבר), "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך" (עתיד). מה שחשוב הוא שהפעולה מגיעה לסיומה. באותה מידה, ה"עתיד" שלנו הוא מה שבתנ"ך היה סתם פעולה שטרם הושלמה, בכל זמן שהוא: "ויֵרד שמשון תמנתה" (עבר), "לא יישא גוי אל גוי חרב" (עתיד). או שאין פעולה מסוימת, או שהיא עדיין בעיצומה בהמשך הדברים.

הלשון העברית המחודשת החליטה לקחת את שתי צורות הפועל ולהשתמש בהן להבדלי זמן ולא אספקט. אבל הצבא, יותר משצועד על קיבתו, צועד על החדשנות הלשונית שלו (ועל ראשי תיבות). כשהמפקד אומר לטירוניו "ארבעים שניות נגעתם בעץתורן וחזרתם", הוא מתכוון שבסיום ארבעים השניות הטירונים יהיו לאחר שתי הפעולות האלה. פרפקט מושלם.

שליפה שלישית. אם כבר תע"ג, אז אלט-טאב: דווקא לביטוי הספציפי "x שניות הייתם כאן", שכמעט בו אנו עוסקים בדוגמה הנוכחית, יש שתי אפשרויות: באחת, הטירונים נמצאים במרחק (או יימצאו שם כחלק מהמטלה), ובסיום הזמן הקצוב יימצאו כאן. ובשניה, הטירונים כרגע כאן והם צריכים להתקפל בזריזות, כלומר בתום x שניות המשפט "הייתם  כאן" יהיה נכון במובנו כזמן עבר (כלומר, הייתם כאן ואינכם עוד. כאן.). אנחנו נתרכז בפירוש הראשון, שלדעתי יותר נפוץ, וגם אליו בבירור כוונת "קידום" (אחרת זה עוד פישול). אלט-שיפט-טאב (זה הסדר שבו אני לוחץ).

אמרתי שקידום פישלו פה. פישול א', הברור מכל: יש שם ו"ו החיבור שאין לה שום עסק ארצי בביטוי הצה"לי דנן*. שלושה חודשים והייתם שם. חן טוען שאולי הם מנסים לסמן בכך את אחת מאי-התאימויות האחרות, אלה שגררו את פישולים ב' ו-ג'. לדעתי ממש לא. הם פשוט מעאפנים, והתבלבל להם צה"ל עם התנ"ך. קורה.

פישול ב': כאן כבר נכנסים למשמעות הביטוי. מה בעצם רוצים לומר לנו בקידום? אני מבין מהקמפיין שאבוא אליהם לקורס פסיכומטרי שאורכו שלושה חודשים, ובסיומו (לאחר הבחינה) אהיה במצב שממנו אוכל "להיות" בפקולטה למשפטים, כלומר להתקבל אליה. אז "הייתם שם" אמור לבטא מצב שבו התקבלתם ללימודים. כלומר כשבפועל כף רגלכם עוד לא דרכה במקום (קל וחומר שלא, במקרה השני מההערה הקודמת, כשכבר סיימתם את התואר).

פישול ג': הביטוי הצה"לי מציב רף עליון, או אתגר: אפשר לגעת בתורן ולחזור גם בעשרים שניות, ואפילו עדיף. במודעה של קידום מדובר על לכל הפחות שלושה חודשים (מתחילים לספור בתחילת הקורס, ומסיימים לספור כמות זמן נכבדת לפני הקבלה הרשמית לפקולטה). כל הרעיון של זמן מושלם הוא שהפעולה צריכה להיגמר עד אליו. בשביל תיאור משך זמן מדויק לא צריך לסבך.

מה הדרך הכי טבעית להגיד את מה שקידום ניסו? לדעתי, "שלושה חודשים ואתם שם". אמנם סלנג לייט, אבל בטח לא ארכאי או כבד. ומתאים אספקטואלית. וגם בלי הספרה, זה מכוער ככה.

אין בעד מה, קידום.

—————————————–

למתעניינים: מאמר מעניין על מערכת זמני הפועל העברי (מאת עידית דורון).

ועוד חפירה שלנו על עתיד וכאלה.

—————————————–

* אם כבר צבא, אנקדוטה: פעם השאירו אותי שבת בבסיס כי כתבתי "דנן" במסמך.