אגף הקולנוע של דגש קל קם מרבצו לא מזמן והלך לראות את הסרט גנב עירוני (The Town), על כנופיית שודדי בנקים בבוסטון. משום שהסרט מתרחש בשכונת הצווארון הכחול האירית צ'ארלסטאון, הדמויות הראשיות מדברות במבטא בוסטוני טיפוסי, מה שמוסיף לאותנטיות (איך מזהים בוסטונאי: כשהוא אומר "באאהסטאן" במקום "בוסטון"). גם המשלב הלשוני של שודדינו דנן אינו מוגבה במיוחד. מה שיפה הוא שבניגוד לשם התמוה שניתן לסרט בעברית, הכתוביות עצמן היו ברמה גבוהה והעידו על כך שהמתרגמת ניסתה מאוד לשמור על האווירה המקורית (לצערי לא שמתי לב מי היה אמון על התרגום – מישהו יודע?).
אז בגלל שאנחנו יודעים להעריך תרגומים יצירתיים (במיוחד אל מול תרגומים גרועים ומר"נים), הריני מעניק בזאת את אות pater furtivus לתרגום נועז למתרגמת האלמונית של גנב עירוני, נעם בן ישי (שמצידה מודה לעורכת שירי פינקמן), על התרגום הבא.
הסצנה: בלש ה-FBI הערמומי מדבר עם מישהי הקשורה לשודדים בפאב אפלולי ומזהיר אותה לבל תנסה להימלט מהמקום.
במקור: You're thinking of running out on me.
התרגום: את חושבת לדפוק לי "ויברח".

כתוביות-רשת נוטות לספק כמה מהדוגמאות האומללות ביותר של תרגום כושל במיוחד, אבל דווקא ראיתי אתמול את קיק-אס (Kick-ass), והמתרגם מצא שם כמה פתרונות יצירתיים במיוחד לביטויים אנגליים שלרוב קשה לתרגם. הדוגמא שהכי בלטה לי היא "Un-fucking-believable", שזכה לתרגום העברי המלבב "לא יאומן כי יזורגג".
וואו, אשכרה ראניון. כלומר, ראניון של אליעזר כרמי. מקסים. יצא לך לשים לב במקרה אם היו שם עוד כרמיזמים? 'כפתורים'? 'לקקן'?
נזכרתי בשיא הנלעגות, סרט של ל. בונואל בשם "יפיפית הלילה" תורגם לעברית
בתור "יצאנית הצמרת".
בעקבות התגובה של אלישבע מעליי, רק תזכורת: את שמות הסרטים לא קובע המתרגם, אלא המפיץ. במקרה כמו שציינת, של בונואל – כמו במקרה של הרבה מאוד סרטים אחרים – המפיץ כנראה בחר שלא לתרגם את השם בכלל אלא לבחור שם אחר. לזה יש כל מיני סיבות (למשל כשמנסים להתאים את שם הסרט לתבנית של שמות סרטים אחרים שהצליחו, כמו בהרבה דוגמאות מוכרות ומטופשות מאוד), שחלקן עוד איכשהו הגיוניות וחלקן שרירותיות לגמרי, אבל בכל אופן, לא נראה לי שמתאים לכלול את זה באותה קטגוריה כמו מר"נים ופשלות תרגום אחרות, פשוט כי למתרגמים עצמם אין בכלל השפעה בעניין (זכורה לי למשל הדוגמא של יעל סלע-שפירו, מתרגמת סדרת 'חומריו האפלים' של פיליפ פולמן, שהתעצבנה קמעה על מפיצי הסרט 'The Golden Compass' בישראל כי במקום לשמור על התרגום המדויק יותר של השם, 'המצפן הזהוב' – כפי שתורגם שם הספר – הם בחרו לקרוא לסרט 'מצפן הזהב').
המשך קטן:
הסתקרנתי מה היתה יכולה להיות הסיבה שהמפיצים בחרו את השם 'יצאנית צמרת' דווקא, אז חיפשתי את הסרט; בעקבות חיפושיי, אני מניחה שהתכוונת לסרט 'Belle de Jour' (למרות שכמובן de Jour פירושו דווקא 'יום' ולא 'לילה'), ומצאתי בוויקיפדיה את זה:
The title is the French name of the daylily (literally: "daylight beauty"), a flower that blooms only during the day, but also refers to a prostitute whose trade is conducted in daytime.
מה שכבר אומר שתרגום מילולי של השם ('יפהפיית היום') היה מפספס הרבה מאוד מהמשמעות. נכון שמה שנבחר בסופו של דבר נשמע סנסציוניסטי במקצת (קצת כמו כמה סרטים אחרים פחות או יותר מאותה תקופה, למשל 'נערת הטלפון והבלש' שהוא שמו העברי של הסרט Klute, או 'הקלפן והיצאנית', שבאנגלית נקרא McCabe & Mrs. Miller), אבל במקרה הזה אני לא בטוחה אם היה פתרון אחד פשוט.
זה קורה לי לפעמים, שאני מתעצבנת על השם העברי שנבחר לסרט, ואז מתחילה לתהות איך בעצם ניתן לתרגם את השם האנגלי כמו שצריך. לדוגמא הסרט Knocked Up, שזכה לשם הנוראי 'הדייט שתקע אותי' – שוב במסגרת התבנית-של-שמות-סרטים-אחרים – אבל שכשחושבים על זה קשה מאוד למצוא לביטוי הזה (שהמשמעות המילולית שלו היא '[מישהי] שהכניסו אותה להריון', אבל בסלנג, והייתי מסתכנת ואומרת שהסלנג הזה גם מעביר את ההקשר של משהו שקרה פחות או יותר בטעות) תרגום הולם. זה לא מצדיק את השם העברי המזעזע שהמפיצים בחרו, אבל זה כן מצביע על העובדה שהתהליך לא תמיד פשוט.
קודם כול, נעים מאוד לקרוא, לשם שינוי, מחמאות על תרגום. המתרגמת שמעתה לא תהיה אלמונית היא נעם בן ישי.
ולפעמים, כמובן, התרגום יוצא יותר מוצלח מהמקור:
כך סדרת הטלוויזיה My Two Dads תורגמה לעברית כ"אבא יש רק שניים".
המתרגמת של "גנב עירוני" – נעם בן ישי. מהמצוינות בתחום.
יובל, אפשר לטעון שגם "יהודי טוב" הוא שם יותר מוצלח מ-"serious guy"
A Serious Man. ואכן אפשר לטעון, אבל כאן הייתי נזהר יותר – אני לא יודע אם אין לביטוי הזה אנדרטונים (מורפיקס תרגם ל-"צביון נסתר כלשהו". ?!?) בעולם היהודים האמריקאיים.
לייק לפוסט!
פוסט מצוין!