יהודה נוריאל כותב השבוע ב-7 לילות:
מרבית הישראלים קוראים לאליפות העולם בכדורגל 'מוֹנדיאל'. אין חיה כזו. במדינות דוברות אנגלית אומרים 'World Cup'. במדינות היספאניות – 'Mundial', כלומר 'עולמי'. מאז הטורניר במקסיקו 86 התאהב העולם וגם העם היושב בציון בהגייה הספרדית, אבל כיוון שדופקים כאן את הספרדים – או מה שסביר יותר, סתם מטפחים עילגות – אצלנו זה יהיה 'מוֹנדיאל'. [...] כל כך השתרש השיבוש הזה, עד שמצא את מקומו במשכן הרשמי של העילגות הישראלית, רשת האינטרנט. מימין לשמאל, אתר רשות השידור, 'וואלה' ואפילו 'הארץ' (אולי עם סקס-אפיל צרפתי, 'מון-דייה'?) הקימו אתרי מוֹנדיאל.
נוריאל ממשיך ומתלונן על אנשים שמשבשים את שמות המדינות סלובניה וסלובקיה, או שמות של כדורגלנים שונים, וכמיטב המסורת מסיק מכך בקלילות על מצבה העגום של ישראל. אבל למה הוא כל כך כועס על המונדיאל?
- לו יהודה נוריאל היה פותח את מילון אבן-שושן, הוא היה מוצא שם את המילה המנוקדת מוֹנְדְּיָאל, ולאחר מכן את ההסבר: [צרפתית: mondial עולמי]. פתאום ההערה על מון-דייה והסקס-אפיל הצרפתי נראית קצת פחות שנונה, נכון?
- אבל מה אבן שושן מבין. פשוט בושה שמעוז העילגות הישראלית חדר למילון. בואו נבדוק ברב מילים: מוֹנְדְּיָאל [מספרדית mundial, 'עולמי']. אה. גם כאן יש חולם ולא שורוק.
- בין אם המקור הוא צרפתי או ספרדי: מה זה משנה בעצם? ההגייה הנהוגה בעברית, בלי שום ספק, היא מוֹנדיאל. אולי הספרדים אומרים אחרת, אבל אטימולוגיה של מילה לא קובעת את ייעודהּ לנצח. יכול להיות שיש כאלה שגם אומרים exhaust במקום "אגזוז" (או במפּ במקום במפר), אבל רובנו, לפחות, לא רוצים להישמע חכמולוגים רוב הזמן. ובכלל, להתקרצצות אין סוף: בהמשך הטור נוריאל מכנה את שלמה שרף 'שליימה'. 'שליימה'? אין חיה כזאת. נוריאל פשוט מתכוון לאופן שבו נהגה ביידיש השם שנכתב, גם שם, 'שלמה'.
- ממש קשה לי להתאפק: קל לנוריאל להתנשא על וואלה, רשות השידור והארץ על כך שכתובת אתר המונדיאל שלהם כוללת את המילה mondial. קל מאוד, כשכתובת אתר המונדיאל של האתר של העיתון שלו היא הרצף הקליט והקריא http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8237,00.html.
ולבסוף: המשכן הרשמי של העילגות הישראלית? אאוץ'. אם כבר אנחנו עוסקים בהעלבות, נוריאל מציין במהלך הטור שלו ש"זו אינו רק הערה טרחנית". אל תאמינו לו. זו כן. פעם גם היתה לי טיוטת פוסט על השימוש החופשי למדי שטרחני שפה למיניהם עושים במילה "עילגות". היה לי אפילו איזה שם לכשל הזה, ששכחתי (המגיבים מוזמנים להציע), אבל השורה התחתונה היתה שמבחינתם כל מי שאינו מדבר בדיוק כמותם הוא עילג. את הטיוטה ההיא זנחתי לבסוף, אבל למען היושרה חשוב לציין: אני לא סבור שיהודה נוריאל הוא עילג. על אף הביקורת שיש לי על ההערות הלשוניות שלו, אין ספק שהוא כותב מוכשר.
(עוד במתקני-היתר: עידו קינן)

נו, נדמה כי דבר לא יעצור את נוריאל שטוף רגשי הנחיתות מלמצוא אמתלה נוספת לתקיפת רשות השידור הממלכתית (שדווקא הפתיעתנו לטובה במונדיאל זה).
אגב, בכל הנוגע לתיקון-יתר, לצערי דווקא הפרסונה האינטרנטית המוזכרת בשולי מאמר זה גרועה הרבה יותר ממושא האש הצולבת, וראוי היה להקדיש לה ספיישל אנטי-קטנונולוגיה חגיגי בקרטל הבלשנות המתהווה.
לגבי קינן, מילא העיסוק שלו בעילגות (נגיד, הפוסטים האנאליים על גרשיים מיותרים). אבל הוא כותב הררי פוסטים על טעויות שלא נבעו מעילגות, אלא מחוסר תשומת-לב של המגיה. למה זה אמור לעניין מישהו חוץ מאת את המגיה והבוסית שלו? לאחרונה עלה בי החשד שיותר משהוא מטמבל את עצמו לדעת עם הקשקושים האלו, הוא מטמבל את כל מי שטורח לקרוא אותו. כך הפסקתי לבקר אותו והתחלתי לבקר אותי.
מה שמביא אותי לעוד הצעת דיון, אחרי שהבלוג יעסוק כדבעי בעידו קינן. האם לתקן שגיאות כתיב בצ'אט? נגיד שאני כותב: "איזה יום מחרובן היה לי". הרי ברור שהקורא יודע שהתכוונתי לכתוב שהיום היה מחורבן, אבל אם הקורא לא יענה מהר ויעלים את הטעות למעלה הגלילה, המחרובן הזה ימשיך לרצד מולי. אז לתקן או להילחם ב-ocd? זו השאלה.
אני לא רואה אותנו עושים ספיישל "איזה טמבל עידו קינן" בזמן הקרוב, מהסיבה הפשוטה שעידוק כלל אינו טמבל. נכון שחלק מחדר 404 מוקדש לשגיאות הקלדה והגהה, אבל מה לעשות – גם בשביל זה יש אינטרנט ועיתונות. להגיד שחדר 404 עוסק רק בגרשיים מיותרים ובהגהה זה כמו להגיד – להבדיל! – שאנחנו עוסקים רק בספיר-וורף.
חוץ מזה, לפעמים זה משעשע. בפעמים הראשונות שנתקלתי בגרשיים המיותרות זה הצחיק אותי, ורק אח"כ התעייפתי מזה קצת ואת הרשומות האלה הפסקתי לקרוא. אני לא חושב שזה מזיק.
דווקא בקטנונולוגיה של ממש לא זכור לי שהוא עסק יותר מדי, ומי שקורא את האתרים שלו יבחין בנקל בכך שקינן מבין טוב מאוד איך עובד האינטרנט ואיך נהוג לדבר בו.
לגבי נוריאל, מה שתהיתי זה האם הוא נוֹריאל או נוּריאל.
עמית, אני פתוח לביקורת. ובהחלט מגיע לי מקום בהיכל התהילה של הקטנוניות. אם כי אני חושב שמצבי השתפר לאורך השנים.
יוסי, המרכאות המיותרות משעשעות אותי וחלק ניכר מהקוראים. על שגיאות הגהה אני כותב בעיקר כשהשגיאה משנה את משמעות הטקסט או שהיא מצחיקה בפני עצמה.
באופן כללי, אני מנהל דיאלוג מתמיד עם הקוראים כדי לשמור על תמהיל פוסטים מוצלח לקריאה. אבל זה אינטרנט חופשי, ומי שמרגיש שהוא מיטמבל מהקריאה בבלוג שלי מוזמן להפחית או להוריד אותו מהדיאטה שלו.
לגבי תיקון בשיחה: בצ'ט אני משתדל לא לתקן אם זה שגיאת הקלדה, וכן אם שגיאת ההקלדה נראית כמו שגיאת כתיב. בסמסים אני מקפיד יותר לא לשגות.
אני רק רציתי להעיר שגם נוריאל זה עם חולם ושיהודה אינו יודע לכתוב ולהגות את שמו. משעשע מאד הפוסט הזה.
[...] This post was mentioned on Twitter by Ido Kenan • עידוק, עדנה אברמסון. עדנה אברמסון said: דגש קל על מתקני היתר של המונדיאל, שדווקא צריך, או לפחות אפשר, להגות בחולם http://bit.ly/c6TRyp [...]
לגבי "חוסר תשומת לב של המגיה" – יש לזה הרבה מאוד משקל לדעתי. איזו מין מדינה זאת, שמאשרת כלאחר יד אתרי אינטרנט ושלטים עירוניים\בינעירוניים עם שגיאות בלי שאף אחד בדרך יתקשר שלב אחד אחורה וישאל "זה באמת אמור להיות ככה?"? איזה מין עסק כל כך לא שם זין על איך שהוא נראה כלפי חוץ שהוא אפילו לא טורח לוודא עם מישהו שיודע אם המודעה שלו מאוייתת נכון?
ואני כלל לא אמרתי שקטנונולוגיה זה רע, בהכרח. כפי שרמז עידו, הכל שאלה של מינון.
הערה: "שליימה" הוא שם החיבה בו מכנים את שלמה שרף בערוץ הספורט (בעיקר ב"יציע העיתונות".
חוץ מזה פוסט מרתק, ותודה על האישור הרשמי שניתן לכתוב מונדיאל בחולם – אני כל כך גאה בהברקה הלשונית שלי, ה"יוֹמוֹנדיאל" (פוסט יומי על המונדיאל שמתפרסם בבלוג שלי) וזה מאוד משמח שאני לא צריך לשבור את הראש על שם חדש.
…סגור סוגריים אחרי "יציע העיתונות"(גם בהמשך לסוגיית תיקוני שגיאות הקלדה. אני תמיד מתקן, אנאלי אז איט איז).
באמת שעידו עושה הרבה, והרבה מזה נחמד. אולי הבעיה היא שאני לא כורה רסס באיכות גבוהה מספיק כך שיעלה לי את הדברים הנחמדים ויידע לדלג על הגרשיים, התיקונים והנושפת.
ולגבי ספיר-וורף, מצדי שיהיו עוד אלפיים פוסטים בנושא. אני מוצא את עצמי מתווכח עם כל פוסט מחדש.
מעולה שעידו לא מצנזר את עצמו יותר מדי.
גם לי הטרחנים ומתקני היתר עושים בחילה. מישהו צריך להגיד להם להפסיק. כה לחי.
גיל
מעניין מאוד.
העניין הזה של החולם/שורוק מזכיר לי קצת את ההגייה הישראלית של השם Subaru – לא נראה לי שיש מישהו שמבטא את זה עם שורוק בסוף, ואם כן בטח יסתכלו עליו מוזר. מעניין אם יש איזו סיבה בלשנית לשינוי התנועה (למרות ששני מקרים זו דוגמא מייצגת קצת מעפנה)…
יעלת, לזה אפשר להוסיף את sudoku, שמבוטא אצלנו סוֹדוּקוֹ או סוּדוּקוּ. וכמו סובארו, גם היא מיפנית.
ואם כבר הזכרתם מכוניות יפניות ותנועות, כמובן שאי אפשר להתעלם מהחלפת תנועות קצת אחרת, שקוראת במילה "מיצובישי". לפני כמה שנים ארנולד צביקי עסק בדיוק בנושא הזה בחיקוי האנגלי שלנו, Language Log, ובשלל השיבושים שהשם זוכה לו (ולא רק בעברית): מיציבושי, מוציבושי, וכן הלאה (לא קשה להיווכח שיש 16 דרכים לשבץ שם את השורוק והחיריק). בין היתר מצטטים שם מישהו שכותב שישראלים נוהגים לומר מוציבושי: נשמע לי קצת מוזר, אני דווקא הייתי חושב שהכינוי הנפוץ יותר (לאחר השם הרשמי) הוא "מיציבושי".
1. הנוריאל הזה ממש ליצן, במונדיאל הקודם הוא פרסם טור עם אותה טענה ואחרי שבוע התנצל על הטעות ועכשיו הוא שוב משמיע את הטענה הזאת.
2. עידו קינן שולטטטטט1111
יעלת, עידוק והשאר: במקרה של suduku ו-kenguru, למשל, קל להאשים את ההרמוניה בתנועות, שבאופן רגיל לא קיימת בעברית אך במילות שאילה בהחלט כן. אוון גרי-כהן מאוניברסיטת ת"א מסיים (סיים?) זה עתה את עבודת הדוקטורט שלו בנושא שאילת תנועות בעברית, אם זה באמת מעניין אתכם (http://www.openu.ac.il/Personal_sites/Evan-Gary_Cohen.html – תציקו לו שיפרסם אותה :) ).
אז למה מיצובישי, soduko ו-subaro? אני מהמר יותר על חוסר תשומת לב / אכפתיות מצד הישראלי שקורא את השמות האלה כמעט תמיד בעברית, ולעולם לא שומע אותם בהגייה שאינה ישראלית.
הטור של יהודה נוריאל אכן עורר בי בחילה קלה בסופ"ש (אגב, המוסף כולו היה מחורבן להפליא, למשל הטור של רענן שקד והכתבה הרדודה על סטיג לארסון), טוב לדעת שאני לא היחיד. אגב, המילה התקנית לאופי הזה היא פוץ, לא? מציע פוצולוגיה במקום קטנונולוגיה.
ח"ח על כותרת המשנה של הבלוג!
קיימת גם נטיה להפוך את שמו של במאי היפני אקירה קורוסוואה Kurosawa ל"קורסוואה" Koraswa
1. תודה על הקריאה וההתייחסות הנרחבת, אליה הופניתי ע"י קולגה.
2. טעות בידך. ראשית, טעות בעובדה: פתחתי את המילון, כמובן. אתה אינך כותב את האמת בקביעה "עובדתית", ובלא לפנות אלי. מקסים. הלאה: המשכתי ופניתי בשאלת ההגייה גם אל דוברי השפות הרלבנטיות. ואני חוזר על שנאמר: אין חיה כזו, מונדיאל בחולם, לכינוי טורניר גביע העולם בכדורגל.
העובדה שיש הגייה צרפתית בחולם אינה מעלה ואינה מורידה: הצרפתים אינם מכנים את הטורניר "מונדיאל" כלל, אלא "קופ דו מונד". אז מה, בן? אנחנו נקרא לו מונדיאל בחולם בגלל שמצאנו איזה מונדיאל צרפתי – למרות שאין לו שום קשר לגביע העולם בכדורגל? או וואה. לוליינות מפותלת, שנסתיימה בחבטה ארצה. ואני טרחן? בדיקה קצרה היתה חוסכת לך את ההערה הריקה הזו, וממני את ההמשך.
3. העילגות הישראלית היתה מטאפורה להתייחסות הלאומנית כלפי הטורניר בפרט והמדינות המשתתפות בו בכלל. "למי איכפת?", כתבתי. והנה, אתה בא, ובפוסט הביקורת, המושתת על טעות והטעייה (ושלך בלבד), אתה נותן משנה תוקף לעילגות הזו: "בין אם המקור הוא צרפתי או ספרדי: מה זה משנה בעצם? ההגייה הנהוגה בעברית, בלי שום ספק, היא מוֹנדיאל", אתה כותב. איי רסט מיי קייס.
4. למעלה מהצורך. אינך מכיר כלל את המאטריה. "שליימה" הוא כינוי המוכר לכל פעוט הצופה בשידורי ספורט בארץ. לא אני טבעתי אותו. כתובת אתר המונדיאל של ynet אינה קשורה אלי אף היא.
5. אשר לכמה מהמגיבים כאן, אני רק יכול לרוות נחת מפרצי הבחילה שעוררתי בקרבם. שנאמר, העילג שבמגיבים, קפד ראשו.
6. תודה גם לך על הערכתך אלי ככותב מוכשר, אבל כדי שאעריך אותך באמת – אנא זכה אותי להבא בהערה שיש לה רגליים וידיים.
ושוב, חן-חן על הקריאה.
לפני כמה שנים למדתי באוניברסיטת ת"א תחת פרופ' רון ברקאי, שהדגיש לנו שלא רק ששמו נהגה בר-קיי (bar-KYE) לעומת אותו ברקאי מתחזה מהרדיו, רזי bar-ka-EE, אלא שאותו רזי טועה, ולא יודע איך הוגים את שמו שלו.
הטענה הזו נשמעה לי מאד מטופשת.
אני מאמין בקיומה של שפה תקנית, גם אם הסמכות לקביעתה אינה בהכרח האקדמיה, ואני מאמין בתקנים מקבילים החיים בכפיפה, אבל כשזה נוגע לשמו של אדם, אני חושב שרק הוא מוסמך לקבוע איך ראוי להגות אותו. גם אם זה שונה מההגיה של המילה שעליה מתבסס השם.
@יהודה נוריאל,
תודה על התגובה. אניח לבן לי (זהו שמו הפרטי, כפי שאפשר לגלות בנקל) להתייחס לטענותיך בעניין הרשומה.
לגבי המילים "מאטריה", "ספורט", "טורניר" ו-"פוסט", בהן השתמשת, מספר הערות: כמובן שגם מילים אלה, כפי שמבטאים אותן בימינו ברוב המקרים, אינן קיימות כלל.
"מאטריה" באה מלטינית, וככל הנראה נאמרה במקור עם רי"ש מתגלגלת שעליה אין רבים מקפידים היום. כלומר, ההגייה הנהוגה של "מאטריה" היום היא עילגת.
"ספורט", בצורתה העילגת הנוכחית, אינה קיימת באף שפה. באנגלית התנועה ארוכה והרי"ש חכית; באיטלקית מוסיפים חצי-תנועה אחרי ה-t; בצרפתית אין כלל t בסוף; בגרמנית יש שי"ן בהתחלה; וכן הלאה.
המילה "טורניר" באה ככל הנראה מגרמנית, שם מבטאים אותה טורנִיֶר או אפילו טורנִיֵה, ומקפידים על נישוף חזק יותר של הט' מאשר בעברית. דא עקא שהמילה "טורניר" כפי שעילגי ארצנו מבטאים אותה – פסולה!
המילה "פוסט" בכוונה לרשומה בבלוג חדרה לעברית זה מכבר מאנגלית (ויש שיאמרו, היתה כאן ממזמן במשמעות של "דואר"). כולי תקווה שאתה – ויתר קוראינו – מבטאים אותה כהלכה: פוֹוּסט!
בטוחני שלפי אותו הגיון תמליץ שלא להשתמש במילים "מאטריה", "ספורט", "טורניר" ו-"פוֹסט", שהרי אין חיות כאלו. אך ברצינות, אולי ישנו הבדל בין מילים אלו ובין "מונדיאל"? אם כן, נשמח לשמוע מהו.
בהזדמנות אחרת אולי נדון במילים "צרפת" ו-"ספרד", שבהן אף צרפתי ואף ספרדי אינו משתמש. אפשר ואינן קיימות כלל.
שיעשעתם אותי כולכם.
עידוק – אני מחבב קטנונולוגיה OCD-ית. גם כי אני כזה וגם כי נורא כיף לצחוק על אחרים שהם כאלו.
יהודה – צ'מע, אפשר פשוט להפנות אותך לכמה עקרונות בלשניים לגבי שפה מדוברת. דוגמה יפה נתן בן לי עם האקזהוסט.
איתמר,
פול גז בניוטרל. אם רצית להרשים בידענותך – אתה מתפרץ לדלת פתוחה, וכמו עמיתך ממשיך החוצה ולמטה.
קצר ולעניין: רק בישראל מבטאים מונדיאל בחולם. הגיית המונדיאל (בהתייחס לגביע העולם) הנהוגה בעולם היא בשורוק. זה הכל. אם אינך יכול להודות בטעות, גם אלפי התחכמויות לא יצילו אותך. לזה יידרש משהו מתחום מומחיות אחר.
שמחתי להיתקל בבלוג הזה, ממבט חטוף ניכר שיש בו מגיבים בעלי ידע. מעט חבל שהוא לא עומד בסטנדרט בסיסי של בירור עובדות לפני ההקלדה וההכפשה (יש לזה שמות במשפטנית אבל יומי לפחות קצר, ואינני שש לקטטות, גם באלה בהן אני צודק בלא עוררין). ןמשהו אישי: תיטיבו את תנכשו הכפשות אנונימיות חסרות תרומה לדיון. אתם בעלי הבית, ומדוע שמישהו, במחילה, יטיל פרש במרכז? אבל זו כמובן החלטה שלכם.
להתראות בשמחות.
@יהודה: אני לא חושב שנסיון הלהטטנות / זריית חול שלך עבד על מי מהקוראים. כיוון שהותרת אותנו בעלטה בנוגע לעניין המרכזי של הרשומה והתגובות, אשמח אם תסביר בקצרה את זאת בלבד: מדוע ההגיה העברית של "מונדיאל" בשונה מההגיה בשאר שפות העולם היא עלגות, ואילו ההגיה העברית של "טורניר" בשונה מההגיה בשאר שפות העולם אינה עלגות?
[ומעבר לכך, חביב עלי קו ההגנה של: "דווקא בדקתי במילון, פשוט התעלמתי לחלוטין ממה שכתוב בו". יש דברים שעדיף לא להודות בהם]
@יהודה, שלום.
1. תודה שהגעת והגבת. קצת חבל לי שאתה רואה בעניין התקפה אישית עליך, למרות שניסיתי להבהיר שזה לא המצב. לדעתי (האובייקטיבית למדי, כמובן), ההשתלחות שלך בי יותר חריפה מלשון הפוסט המקורי.
2. אם פתחת את המילון, וקראת את החולם, מדוע לא מצאת את הכתוב שם ראוי להתייחסות? זו לא שאלה קנטרנית, אני פשוט תוהה באמת ובתמים אודות מה אתה מחשיב ל"עילגות".
באשר לטענותיך הלשונית – אתה מוזמן להמשיך ולחפש בגוגל mondial afrique du sud. יתכן שהתוצאות יגרמו לך להיות קצת פחות פסקני באשר ללוליינותי המופתלת והחבטות השונות. בנוסף, ועם כל הכבוד וההערכה: אמת, בכל מילון נופלות טעויות. אבל מילונים רציניים, ואבן שושן בכללם, מחוברים ע"י בני-סמכא ונערכים ע"י עמיתיהם; אם אבן שושן כותב מונדיאל בחולם, ומביא מקור צרפתי, זה לא רציני לפסול אותו על הסף ולהגיד "ככה זה".
באשר לשאר הסעיפים, אקצר: לא התייחסתי לשאר טורך, אלא להערות הלשוניות בו בלבד. את דעתי על שאר הטור אני שומר לעצמי.
אתה בהחלט יכול לחשוב שההערה שלי מיותרת, או לא חשובה. זו זכותך המלאה. לא טענתי לרגע שמדובר בעניינים ברומו של עולם, ושצריך לשלול ממך את רשיון הכתיבה. אבל כאן זה בלוג שעוסק בשפה, ואנחנו מתעניינים בדברים שכאלו.
http://www.lemonde.fr/sport/article/2010/07/05/mondial-le-bresil-congedie-son-selectionneur_1383185_3242.html
גם אוֹניברסיטה ופטִיפון, אם מישהו עוד זוכר מה זה.
וגם השם איראן בשפה הפרסית עצמה (בפרסית אמצעית זה היה אֵיראן).
ד"ר ישי נוימן כתב דוקטורט על השפעת הכתיב על ההגייה.
אני מזכירה לו מדי פעם שהוא הבטיח לי פוסט בנידון.
ואם כבר מדברים על השפעת הכתיב על ההגייה, הבת שלי בכלל מבטאת מוֹנְדֵיאָל (ב-א עיצורית), וזה נורא חמוד בעיניי.
(לגבי עידוק אני משוחדת. אני אוהבת כל מה שהוא כותב. הוא האדם היחיד שמגיע לרמת הקטנוניות שלי)
@תמר: מי שכותבת ד"ר אינה די קטנונית…
@מאיר_אינשטיין: מי זאת הנבחרת Uraguay הזאת שאתה כל הזמן מזכיר?
נכון שהשם המקובל יותר בצרפתית הוא coupe du monde, אולם אם מחפשים mondial בויקיפדיה הצרפתית יש הפניה לערך זה, כלומר הכינוי מונדיאל קיים ומוכר. בתוך הערך עצמו נמצא המשפט הבא
En 1969, le match Honduras-Salvador en phase de qualification du Mondial mexicain est le catalyseur du conflit latent entre les deux pays.
שבו אכן נמצא השם Mondial ב-M גדולה
הידד!
אינני יודע איזה כינוי הצעת לשימוש המיותר בפועל "עילג", אבל אני מציע לקרוא לפעולה הזאת התעלגות (הדמיון להתעלקות אינו מקרי), ומבצעיה מתעלגים (ומתענגים אגב כך, אני בטוח). בדומה ל"לאומני" לעומת "לאומי", אלה שבאמת מגזימים בהתעלגותם יכולים להקרא מתעלגנים. בלגן גדול.
כל הדיון מזכיר לי שפעם כשעבדתי בעיתון והתלוננתי על בורות לשונית של אדם זה או אחר, אז עורך חכם ממני היה טורח תמיד לתקן אותי כי אמרתי בוֹרוּת בחולם במקום בוּרוּת בשורוק. מן המוצדקות שבהלעגות שספגתי.
יוסי: זה מזכיר לי את חוק מפרי (Muphry's Law), על פיו בכל הודעה בה אתה מבקר את העריכה או ההגהה של טקסט, תיפול שגיאה גם אצלך.
http://en.wikipedia.org/wiki/Muphry's_law
[הנה קישור שעובד יותר טוב - איתמר]
יוסי –
בהתאם לספישל המונדיאל ולניצחון ההולנדי אמש ולרוח הפוסט, בהולנדית אומרים בור בחולם (boer). הכוונה במקור לחקלאים כפריים. בסלנג המילה בשימוש לציון אדם לא משכיל/ חסר כל ידע, היינו בור.
(וממש ממש מונדיאל – boer הוא גם הכינוי של הקולוניאליסט ההולנדי בדרום אפריקה (ידוע גם כאפריקנר).
יהודה נוריאל אתה אוחצ'ה מתבכיינת.
ולייק ליוסי
@גיל,
זה בכל זאת קצת מוגזם.
אחלה בלוג, אחלה פוסט. עשיתי מנוי (-:
אבנר קשתן, LOL אינטראקטיבי (כמובן שלחצתי על הלינק).
וחוץ מזה תמיד אמרנו "מוֹנדיאל" מאז שנות ה-50 לפחות (מזיכרון אישי) ולא משום מה כמו שנוריאל כותב מ-1986. למה הוא הכניס דווקא את 1986?
[...] מחווה ליהודה נוריאל: ויהודה יהודה, גש הלום וזה [...]