בעיתות משבר סטודנטיאליות, שנופלות לרוב על תקופות מבחנים, טוב שיש היסטוריה מפוארת של בלשנים עליה ניתן להישען. לאחרונה נזכרתי באוריאל ויינרייך, חוקר יידישאי, מחלוצי חקר הדו-לשוניות וסמנטיקאי כל כך מהפכני שאין לי מושג מה הוא עשה בסמנטיקה.
יידיש. ויינרייך היה אחד מגדולי חוקרי ומתעדי היידיש של המאה העשרים. הוא היה בלשן שעסק בחקר ותיעוד השפה בדרכים שונות, אבל התרומה הגדולה ביותר שלו היתה המילון. המילון היידי-אנגלי/אנגלי-יידי המודרני שלו נחשב עד היום לפסגת התיעוד הלשוני של השפה. דרור ברורשטיין כתב עליו יפה, בהתפעלות וביראת-קודש, לפני כמה שנים.
דו-לשוניות. בד בבד עם עיסוקו ביידיש, ויינרייך היה מחלוצי ההסתכלות המדעית על דו-לשוניות (בילינגוואליזם). בעוד בתקופתו (החצי הראשון של המאה העשרים) עדיין היה נפוצה התפישה לפיה למידת שתי שפות או יותר, יש בה כדי להשפיע לרעה על יכולותיו השכליות, ויינרייך היה חלק מגל של חוקרים שהחל להסתכל על דו-לשוניות כתופעה מעניינת בפני עצמה. כמובן שהוא לא היה חף מטעויות אופייניות לזמנו (למשל ההכרזה על כך שדובר אמיתי של שתי שפות לעולם לא משתמש בשתי השפות באותו משפט) אבל חלקים גדולים מכתביו רלוונטים גם היום.
סמנטיקה. למרבה המבוכה, אני לא מתמצא בעבודתו הסמנטית של ויינרייך. הוא פרסם ספר או שניים, את זה אני יודע (Explorations in Semantic Theory), אבל בנושא הזה אצטרך לפנות לקוראינו הסמנטיקאים ולהתייעץ בהם. סמנטיקאים, ראו עצמכם יעוּצים.
מקס ויינרייך. אביו של אוריאל ויינרייך, מקס, היה כמו אוריאל ויינרייך רק עם צבא וחיל ים. וליתר דיור, לויינרייך האב מיוחסת המימרה לפיה "שפה היא דיאלקט עם צבא וחיל ים", גם אם לא ברור אם הוא חשב על אמרת השפר הזו בעצמו או שהיא נאמרה על ידי מאזין באחת מהרצאותיו. גם מקס ויינרייך היה חוקר יידיש, ובוויקיפדיה ישמחו לספר לכם על פועלו הציוני.
איתמרק
בן לי
יובל פינטר
יאיר הנדלר
Tal Linzen
עוד שני דברים שכדאי להזכיר בקשר לווײַנרײַך:
הראשון הוא שנוסף למילון הקאנוני שלו, גם ספר הלימוד שכתב, College Yiddish (או בתרגומו לעברית, יידיש לאוניברסיטה) נחשב לטוב בתחומו ומומלץ לכל מי שחפץ ללמוד.
והשני הוא שלמרבה הצער, ויינרייך נפטר בגיל 41 בלבד. לו היה מאריך ימים כז'ורז' קלמנסו, הוא עדיין היה בין החיים, ונותר רק לנחש לאן היו מחקריו מובילים אותו.
רוצים לעשות לו כבוד? אם אתם מכירים אותו יותר ממני, אתם מוזמנים לשפר את הערך שכתבתי עליו בוויקיפדיה העברית. אני מכיר רק את ״יידיש לאוניברסיטה״ ואת המילון שלו ורציתי ליצור ערך, שלא יחסר, אז תרגמתי ממקורות שנראו לי אמינים, אבל אני לא באמת מומחה לביוגרפיה שלו.
נשמע לי מוכר עניין מילון היידיש, ואז עשיתי אחד ועוד אחד (כלומר גוגל): מסתבר שמייקל שייבון קיבל את ההשראה לכתיבתו של "אירגון הסופרים היידיים" ממקרה שקשור בספר say it in yiddish! שכתב ויינריך.
שייבון פרסם מאמר שבו סיפר כי נתקל במקרה בספר, שהעלה בו תהיות עגומות על השאלה: מי אי פעם הזדקק לכזה מין מילון? בתגובה קיבל פנייה נזעמת מאירגון מורשת יידית כלשהו שסיפר כי הספר היה נחוץ בימים בהם ברוקלין וישראל שקקו דוברי יידיש. לפי מה שהוא מספר, זה מה שהניע אותו להמציא את העולם של סיטקה, אלסקה.
(לא מצאתי את המאמר המקורי, או את הטקסט שבו שייבון מגולל את הסיפור. אבל הכל נמצא בנספחים של הגרסה האנגלית לספר)