צ'אטים להעורך: הקורא הערני דוד הפנה אותי למסמך שיחס האורך/עלגות שלו לא היה מבייש משהו מאוד קצר ומאוד עילג. מדובר במסמך קווי היסוד של הממשלה הנוכחית, שכבר בהתחלה נקראת "הממשלה ה-32 בנימין נתניהו", אולי כי מישהו העתיק רק שורה אחת מטבלה או כי המילה "בראשות" נכתבה בגופן זר, ובהמשכו מורבצות פנינים כמו "הממשלה תפעל באופן אקטיבי" ו"תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפות הלאומי" (כלומר איפשהו באמצע).
אך את הקורא הערני דוד עניין פרט מעניין אחר:
יש אינטרס כלכלי, ויש אינטרס ביטחוני, וכו' וכו'.
יכול להיות אינטרס היסטורי? (קו שני במסמך -י.פ) כלומר, האם מתייחסים למילה אינטרס בתור מקבילה ל"עניין"?
או שיש לה משמעות שונה וחמקמקה?
אז יצא לי כבר לכתוב בבלוגי לא אחת (אלא שתיים) על יצירתיותו של מבנה הסמיכות בעברית, אבל עד לדוגמה זו לא ממש חשבתי שלצירוף צמידות (שם עצם + שם תואר) יש כל כך הרבה מה להציע. כיוון שטרם שמעתי את הביטוי "אינטרס היסטורי", הרגשתי חופשי להעלות כמה רעיונות לגבי מה יכול להיות שם:
- בעל האינטרס רוצה לעשות משהו כדי להיזכר באופן מסוים בהיסטוריה
- בעל האינטרס רוצה לעשות משהו מתוך מחויבות לדורות הבאים
- מקור האינטרס היסטורי (עד כדי תנ"כי)
- מקור האינטרס הוא "מסיבות היסטוריות", כלומר חסר נימוק הגיוני
- האינטרס קיים זמן רב
- האינטרס עצמו הינו בעל משמעות היסטורית (כלומר זו פעם ראשונה שמעלים אותו כאינטרס)
גיגול קצר העלה ערב רב של רוב האפשרויות שהצעתי לעיל (ובסך הכל עשרים וחמש תוצאות, עבור צורת הרבים והיחיד גם יחד. אז לפחות זה לא נפוץ). אבל קשה לי לראות את עצמי משתמש במילה "אינטרס" במצבים הרלוונטיים. אולי "עניין", או "מטרה", או "יעד".
ומה אומרים אתם, קוראינו? הגם לכם זה נשמע כמו צירוף לא מוצלח? ולאיזו מהאפשרויות לדעתכם התכוונו במסמך שכונן את ממשלתנו?
איתמרק
בן לי
יובל פינטר
יאיר הנדלר
Tal Linzen
האופציה החמישית נראית לי סבבה
הייתי מהמר על "מקור האינטרס היסטורי (עד כדי תנ"כי)" ו"מקור האינטרס הוא "מסיבות היסטוריות", כלומר חסר נימוק הגיוני".
המשפט לכאורה נראה תמים וברור. אבל באמת, ככל שניסיתי לחשוב יותר על משמעותו כך הסתבר לי שאני לא מבין אותו.
אני מבין מזה שהאינטרס הוא מחויבות לעבר, רצון בהמשכיות.
מעניין מאד. אני חושב שכל התשובות נכונות, וזה בדיוק אחד ממאפייניו של ההיסטורי: שהוא אוהב לרקוד על כמה וכמה חתונות סמנטיות. קחו לדומגא מושג כגון "רגע היסטורי" – הוא היסטורי בעת ובעונה אחת במבט כלפי העבר, ההווה והעתיד. זוהי ה-Verzeitlichung (אין שימצא לזה תרגום – אהיה אסיר תודה) שמדבר עליה ריינהארט קוזלק (Koselleck), כלומר, חדירתו המטה-פיזית של מימד הזמן לתוך תוכם של מושגים פוליטיים. נו טוב, זה ז'רגון… אני מציע למי מכם, בלשנים יקרים, שקורא גרמנית, להתעניין בקוזלק. זה באמת חומר טוב. אני מזכיר אותו, כי אני יכול להפנות (את מי שמעוניין) לטקסטים שבדיוק יוכלו להסביר את המושג "אינטרס היסטורי", שנראה באמת כל כך תמוה.
בכל אופן, למי שלא קורא גרמנית, קראתי בדיוק היום דוגמא יפה (שמתאימה דווקא להקשר של הטקסט האומלל שפרסמה ממשלת ישראל), שאמנם לא מזכירה את המילה "אינטרס", אלא "פשרה", אך בהחלט מראה את גלישת המשמעות של ההיסטורי מה-res gestae להיסטוריוגרפיה, או במילים אחרות, מההיסטוריה כעבר להיסטוריה כאינטרס פוליטי:
"כוחות שתמכו בפשרה היסטורית בין שני העמים, נהגו לחשוב שפשרה תיתכן רק אם מתעלמים מפירושים שונים של ההיסטוריה – המציאות מוכיחה שזה מוביל להסדרים המשקפים מאזן כוחות עכשווי בלבד. פשרה היסטורית במזרח התיכון תיתכן רק תוך עימות ישיר עם ההיסטוריה כהיסטוריה של שני העמים. כל פשרה אפשרית עם מדינת ישראל מחייבת התחשבות בשני זיכרונות קיבוציים, שאחד מהם כולל בתוכו את השואה."
עזמי בשארה, "הערבים והשואה: ניתוח בעייתיותה של אות חיבור", מגרמנית: איה ברויר, בתוך "זמנים", גיליון 53, 1995, עמ' 54.
בברכה,
טל
אולי זה ישפוך אור להוסיף שהרבה פעמים צירוף הסמיכות בעברית מתחלף בצמידות בערבית, ולעיתים גם להפך. מדובר כנראה בהתפתחויות שונות של אותו מקור. למשל: מישור החוף >> המישור החופי (السهل الساحلي).
תודה אייל, ובהקשר זה – אני לומד בימינו צ'כית, והשפה הזאת היא פשוט מפלצת צמידויות: תחנה אוטובוסית, גלידה תותית, מספר טלפוני, תוכנית טלוויזיונית…
[...] כתבתי בעבר על העמסה של שם התואר "היסטורי". הנה מסתבר שגם שם העצם יודע לבלבל, אותי לפחות. [...]
[...] אין-גראמים (NGrams). מי לא כתב על זה? בול העץ (ושוב), הכובע, דוד (תכתובת פרטית). וכאן מקלקלים. תקציר מנהלים: חיפוש כל [...]
[...] כאן לפחות שלוש פעמים על ביטויים שלעתים משתמשים בהם באופן מנוגד להגיונם [...]