Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for דצמבר, 2009

שלום לקהל הקוראים,

מוקדם יותר השבוע, בתגובה לאחד הפוסטים באתר, ייחסתי לדר' רן הכהן משהו שלא אמר באמת, ונבע מאי-הבנה שלי את דבריו (איתמר – תראה איזה מזל שהוספת קטגוריית "פרגמטיקה"). את התגובה מחקנו מהאתר.

אני מביע את התנצלותי הכנה בפני רן ומקווה שלא נגרמו לו נזק או עוגמת נפש בעקבות מה שכתבתי.

- יובל פינטר

Read Full Post »

מעשה שהיה

גם לי בא לזעום קצת על עברית בת ימינו. אני לא אהיה מקורי במיוחד – אני מדבר על השימוש האינפלציוני הבלתי-סביר בעליל בפועל "לעשות" במקום הפעלים האמיתיים של השפה.

העניין אמנם נדוש ונאכל ונלעס על-ידי טובי הבלשנים וטובי בעלי הטורים הבלשניים, אבל אתם הרי מכירים אותי – אני מביא אותה בראיות האנקדוטליות ("להביא" הוא הפושע האינפלציוני השני, אח של "לעשות", אבל לפחות הוא מגוון יותר מבחינת הביטויים הנגזרים ממנו, כפי שזה עתה הדגמתי בכשרון רב).

שלשום עשיתי שמיעה של מישהי עושה הליכה באחת המדשאות בקמפוס אוניברסיטת ת"א, עושה שיחת טלפון ועושה צעקות, ממש צעקות, עם מישהו בטלפון. בן השיח כנראה עשה נסיון לעשות הצגה של מישהו כעורך דין מפורסם למרות שהוא לא באמת כזה, ואלו שני הציטוטים שעשו לי צמרמורת:

"עשיתי עליו גוגל" (…ולא גיליתי כלום, בלה בלה), ואז:

"עשיתי אותו בגוגל".

עכשיו, לגבי הראשון אפשר לעשות כעס. זה לא רק ש"לחפש" הוא פועל קיים, פשוט וחביב על הבריות. שפת הרחוב (או שפת אוטוסטרדת המידע, אם תעשו רצון) עשתה המצאה את הפועל "לגגל", מה שהיה עושה קיצור של המשפט ההוא לשתי מילים (ואז עושה צורך בפחות אנרגיה כדי לעשות צעקה).

המשפט השני, לעומת זאת, גרוטסקי. אני לא עושה צורך לעשות סיפור לכם, הקוראים, על אילו קונוטציות עושה רמיזה המשפט הזה. אבל אולי עם המחשבות המוזרות שעכשיו תקועות לכם בראש אני אעשה השארה אתכם, ונעשה יתר דיון נרחב בתופעה בפוסט עתידי.

Read Full Post »

נהניתי למדי מהסרט אווטאר: הוא לא מנסה לקפוץ מעל הפופיק ואת מעט הדברים שהוא רוצה לעשות, הוא עושה היטב. אחד הדברים השוליים יותר שאווטאר ניסה ליצור הוא שפה חייזרית עבור בני הנָאבִי, התושבים הילידים של הכוכב פנדורה, והוא הצליח. נסקור בקצרה האם יש תקדימים ומה מיוחד בנאבי, ואז אשאל אתכם מה הייתם חוקרים בשפה כזו.

אני לא חובב גדול של שפות מלאכותיות (כאלה שמישהו ישב במשרד והמציא, מאספרנטו ועד נאבי), אבל מדובר בסוג של שעשוע אינטלקטואלי שקיים לא מעט זמן. טולקין יצר לא מעט שפות עבור העולמות שהוא ברא וגם בלשנים של ממש יצרו שפות עבור תכניות טלוויזיה וסרטים. הבלשנית האמריקאית ויקטוריה פרומקין (שנפטרה בתחילת העשור) הרכיבה שפה עבור תוכנית הטלוויזיה Land of the Lost (זה שודר בארץ?) בשנות השבעים והבלשן מארק אוקרנד יצר את אחת השפות האהובות בעולם כשפיתח את הקלינגונית עבור סרטי מסע בין כוכבים.

מה מצבה של נאבי מול הטיטאנים האלה? לא רע בכלל. פול פרומר, בלשן בעברו ואסטרטג כזה או אחר בהווה, בנה את השפה לבקשתו של ג'יימס קאמרון, המוח שמאחורי אווטאר, שביקש שהיא תהיה חייזרית אבל עדיין כזו שהשחקנים יוכלו לבטא בעצמם. התוצאה נחמדה למדי. הנה ראיון עם פרומר, הנה הערך בוויקיפדיה והנה מקור המידע העיקרי עליו הערך הזה מתבסס, דקדוק קצר של השפה כפי שהוצג לקוראי לאנגואג' לוג. בקישור האחרון אפשר להיווכח איזו התרגשות מעוררת השפה הזו; לא מעט גולשים מרהיבים עוז ומנסים ללמוד את שפתם של הנאבי, ואם גם אתם רוצים, אפשר להתחיל כאן.

מה זה בעצם אומר, ששפה היא חייזרית? זו שאלה מסקרנת ביותר, ומן הסתם אין עליה תשובה בינתיים. סביר להניח שמוח של חייזר עובד אחרת ממוח שלנו, ולכן השפה שלו תעבוד לפי עקרונות אחרים לגמרי. הנאבי, להבדיל, די דומים לבני האדם בהתנהגות שלהם: הם צוחקים, הם מתנשקים, הם דוחפים אחד את השני והם עושים שלל פעולות מוזרות כאלה. גם השפה שלהם לא מכילה שום דבר שאין בשפה אנושית אחרת: לא העיצורים ההדופים (מה שמכונה לעיתים בשגגה 'קליקים'), לא מערכת היחסות ולא שיטת סימון שמות התואר. השילוב בין כל מרכיבי השפה הוא כנראה יחודי, אבל כעיקרון, באותה מידה זו היתה יכולה להיות שפה אנושית. אולי החלק האהוב עלי בשפה הוא שהיא על בסיס שמונה (אוקטלי) משום שלנאבי יש 4 אצבעות על כל יד. אבל כמובן שכל זה לא באמת חשוב.

ובכל זאת זה תרגיל נחמד. תארו לעצמכם שאתם בלשנים שמגיעים לכוכב פנדורה כדי לחקור את שפת הנאבי. מה היה מעניין אתכם? אני הייתי בודק (גם על סמך הסרט):

  • האם הדרך בה הם מדברים אנגלית מושפעת מתחביר נאבי,
  • מהו סדר המילים במשפט (רשמית, סדר המילים הוא חופשי כמו בלטינית, אבל בפועל נוצרת בדרך כלל העדפה מסוימת עבור סוגי משפטים מסוימים – לפחות אצל בני אדם),
  • ואיזה הבדל יש בין הלהגים (או אפילו השפות) של השבטים השונים.

אני רק מקווה שלא יבוא בלשן כלשהו ויטען שלפי גישתו ההיברידית אין לקרוא לשפה 'נאבי' אלא 'פנדוראית'.

Read Full Post »

[החלק הרביעי בביקורת שלנו על לונדון פינת בן יהודה. את החלק הראשון אפשר למצוא כאן, את השני כאן ואת השלישי כאן. הביקורת כנראה לא תהיה נהירה במיוחד אם לא ראיתם את הפרק, אז אנחנו ממליצים לראות את הפרק. באתר של ערוץ 10 הפרקים לא מופיעים כרגע, אבל באתר יס מודיעים שהם מעלים פרק חדש כל שבוע וכרגע אפשר לראות שם את ארבעת הפרקים הראשונים, אז אין תזמון טוב מזה.]

פרק ד' – עברית.דוט.קום

במספרה של אפי גרוסי בגבעתיים, השלט בכניסה כתוב באנגלית. "הייר סטיילינג, הייר דיזיין, סולט אנד פפר" הם חלק מאוצר המילים המקצועי של גרוסי, והם מזעזעים את ירון לונדון. מעניין אותי לתהות באיזה מונחים לונדון עצמו השתמש כשהנחה ברדיו, אם גם לשם חלחלו מונחים בלועזית או שכולם עוברתו. יכול להיות. כך או כך, גרוסי מסביר את ההבדלים: "סטיילינג זה עיצוב ו[דיזיין] זה עיצוב פלוס". האם יש לנו מקבילות הולמות בעברית? אולי עיצוב שיער ותכנון שיער? מה לגבי ההבדל בין ווליום ובּוֹדי? "בודי זה לתת לווליום יותר נפח". מה שכן, בענייני גלים התשובה פשוטה יותר וההעדפה לאנגלית 'כי ככה זה נשמע יותר טוב' תופיע כחוט השני בפרק ותתסכל את לונדון בכל פעם מחדש: וֵּיב ולא גלים כי לדברי גרוסי "לא גלים, אנחנו לא בים, אנחנו במספרה. -למה? וויב זה גלים, זה לא יותר מזה! זה לא יותר מזה!"

לונדון מתוסכל, משום שלדידו "העברית בנתה את הציונות והפגישה את ירון לונדון מאוקראינה עם אפרים גרוסי מפרס … רק העברית עשתה את זה". נו שויין. גרוסי מבטיח "לישון לילה" על ההצעה של לונדון לשנות את השלט כך שיהיה בעברית.

לונדון ספק-מאשים ספק-מתוודה: "השילוט באנגלית מרתיח אותי כפי ששילוט של נערה חשופה מרתיח את החרדים". אדם ציניקן ממני היה טוען שזה משום שמדובר בפגיעה באמונות שלא מבוססת על שום דבר מוחשי; כלום מכירים אנחנו את דעתו של לונדון על דת, משום שבדיוק שבוע קודם לכן הוא חלק אותה עמנו. לונדון דואג, משום שהעברית לא חסינה, בדיוק כמו שפות רבות שנכחדות מדי יום ביומו.

רגע אחד.

למה בדיוק העברית לא חסינה? למה היא כמו השפות שנכחדות יום-יום? מה אתה באמת יודע, ירון לונדון, על השפות שנכחדות יום-יום? מה אתה באמת יודע על ביאק (כ-30,000 דוברים המדוכאים על ידי שלטון אינדונזי אכזר), קארייר (אלף דוברים), איינוּ (מאות בודדות) או אוביח (שפה מרתקת שלהפתעתי כבר לא עמנו)? מה אתה באמת יודע על 6000 השפות שיש בעולם ועל כמה מצבן דומה או שונה מזה של העברית? העברית, בעלת מיליוני הדוברים בלפחות ארבע יבשות? אני יכול להבין את דאגתו של לונדון, אבל כל מי שעבד אי פעם עם שפה שבאמת נמצאת בסכנת הכחדה לא יכול שלא להיעלב מהרמיזה שהעברית – המפוארת, היציבה, המלכותית – נמצאת באותו המעמד. עד כאן שחרור קיטור.

שלט, דבר עברית

כמובן שאין לי לב מאבן ואני אישית תומך במאמציה של פרופ' זהר שביט לאכוף את התקנה העירונית על שילוט בעברית. שביט ולונדון שואלים בעלת בוטיק חנות למה שם החנות מופיע באותיות לטיניות, והאחרונה מסבירה ש"זה רץ היום". אולי בגלל שהביטוי הזה מגיע מגרמנית ולא מאנגלית, לא עושה רושם שהוא מפריע לשביט ולונדון, צמד המִטַּרְחֵנים.

תיאוריה יפה יש לה לפרופ' שביט על אי-עמידות העברית, הגם שאינה מבוססת יותר מדי. אבל אז מפתיעה היא ואומרת: "זה נסיון להגיד, 'די, נמאס לנו ממה שהיה, אנחנו רוצים משהו אחר'. זה ניסיון לצאת מתחושת הפרובינציאליות שמשום מה שררה פה, לאיזושהי תחושה שאנחנו חלק מן העולם." תזה מעניינת למדי, ואם יורשה לי להרחיב ולפרש, אפשר לטעון שהמעבר לאנגלית מבטא מיאוס מהכיבוש, מהגזענות, מהשחיתות, מהאלימות, מהמאגר הביומטרי וממזג האוויר. בטח ירון לונדון יחקור את זה לעומק עכשיו! או שהוא ימשיך במאמצו למצוא טרחני-שפה.

אם כבר שביט, כשהיא משווה בין מצב העברית היום אל מול האנגלית מחד, ובין מצב היידיש במאה ה-19 אל מול העברית מאידך, גם היא מזדעזעת. אז מה יכולה להיות הסיבה להבדל? ההסבר נמצא מתחת לאף, פרופ' שביט: זה בדיוק מה שקורה לשפה חיה, בין אם יידיש ובין אם עברית.

מוי כיף

בינתיים, שחר סגל מביים באנגלית פרסומת עברית עם דוגמנית ספרדייה. אולי בגלל שהיא מדברת ספרדית ולא אנגלית, לונדון לא מסתער ולא מתלונן על השתלטות הספרדית על העברית, אלא ממשיך להתלונן על חדירת האנגלית. "זה לא זילות," מצטדק סגל. "זה עולם תוכן … שפה חדשה … תרבות חדשה שבה גבולות מיטשטשים. אני לא בטוח שזה דבר רע."

באופן דומה, הפרסומאי ספי שקד מסביר יפה למה בשביל השקת ערוץ הלווין החדש היה צריך שם שונה מערוצי זהב ותבל, וכך נולד יס. לא נותר לי אלא להסיק שלפני עשור לא היתה גלובליזציה, משום שלגורמי השידור שלנו היו שמות עבריים. גם אני חושב ששמות כמו הוט, nrg וכן הלאה מעידים על עצלנות וחקיינות שיווקיים במקרה הטוב, אבל לונדון מאוכזב מזה שהוא קיבל קוקטייל של עברית ואנגלית. הוא לא רצה "קוקטייל, אני רציתי וויסקי טהור של עברית". אז אולי נתחיל בזה שלא נשתמש במילים כמו קוקטייל או ויסקי, בבקשה. שקד מראה כדוגמה לפרובינציאליות הישראלית את מי עדן אקטיב, שמזכיר לי את קוקה קולה לייט בצרפת. האמת, חבל שלא מדברים על התיאוריות המעניינות האלה עוד קצת: "אני חושב שגם עם התפשטות המדינה הזו מכל ערכיה, אז גם השפה העברית משלמת איזשהו מחיר." יפה.

ד"ר דניאל דור, "בלשן וחוקר תקשורת" כפי שהוא מוצג, הוא חוקר תקשורת משכמו ומעלה — כפי שאפשר להתרשם מהספר 'עיתונות תחת השפעה'אבל בלשן? אולי תחת הגדרה רחבה ונדיבה. הוא קורא לפחד של לונדון "פחד בלתי מבוסס לחלוטין". כשלונדון מבקש לנמק, דור פותח ואומר שאין סיכוי שיקרה לעברית משהו פטאלי רק משום שהיא מוקפת באנגלית, ולונדון קופץ על הפטאליות של המילה "פטאלי". כי "אם אתה פטריוט" – לא פחות! – "הלשון העברית היא חלק מהחבילה … היא תיכחד כמו שאר השפות שעשר מהן נכחדות כל יום!" דור מסרב להתרגש ואומר שגם חדירת מילים מאנגלית לא תגרום לעברית להיעלם מהעולם. שאר טיעוניו או שלא קיימים או שנחתכו בעריכה. לונדון עצמו לא מתמודד איתם במהלך התוכנית.

בירה שצף

בחלק הבא בפרק, יוצאים לקניון (לא היתה אמורה להיות לנו מילה באנגלית במקום 'קניון'?) כדי לראות איזה שמות יוכלתיים (פוטנציאלים) הציבור מעדיף למוצרים חדשים. ההשוואת הראשונות מופרכות: אין טעם להשוות בין בירה שצף ובירה שוורצקופף, או בין שיכרית וSHERLOK. מאוד מדעי זה לא. נזק מול MESS מתחיל להתקרב להשוואה ששווה משהו, אבל אז הם מאבדים את זה שוב עם המילים חסרות הַקשר בוסתן וגריניץ' (הגם שמעניין לשמוע שהראשון נשמע "זול יותר" מהאחרון). הניסוי נהיה יותר מעניין עם swan וברבור, שם יש השוואה בין תרגומים של ממש, וגם ארגמן שמפסיד ל-argaman מעביר את הנקודה היטב. דווקא כאן כדאי לומר כל הכבוד ללונדון ושותפיו שלא חתכו בעריכה את הבחור שמסביר למה הוא דווקא כן יקנה בירה סדום. אז אולי לא אבדה תקוותנו? אמנם הרקורד שלי בתחום השיווק אינו מזהיר, אבל הייתי יכול לחסוך ללונדון וחבריו עבודה ולהגיד להם שבירה בשם סדום נשמעת הרבה יותר טוב מאשר בושם בשם ברבור.

ופתאום לונדון מפתיע: "הקבוצה הרגישה ביותר להלכי רוח משתנים היא הפקאצות". כבוד על העדכון! סליחה, ריספקט! מי יספר לנו על הפקאצות? אילן גונן מאונ' ת"א, מומחה לעברית עכשווית. הנה הגענו בשעה טובה לאמצע פרק 4, ומופיע הבלשן הראשון ששמו אינו צוקרמן. אולי היה כדאי ללונדון לדבר עם תחבירן, שהיה מסביר לו למה ביטויים פקאצים כמו "די בהירוש" או "לייטר, עידו הזמין טקסי ונסענו אליו הום" הם לא פחות ממפעימים (לדעתי). גונן לא מסיים לחבר ביחד ארבעה משפטים והנה צוקרמן מופיע שוב, מטיח את פרדיגמת ה"ישראלית" המפוקפקת שלו בלונדון. אוי. כמובטח, לא ניכנס לזה כאן. מה שכן, צוקרמן מדבר על ההשפעות הזרות על עברית כאילו שהיא איזו, איזו… איזו שפה חיה או משהו, ואולי כדאי ללונדון להסכין. אולי ביקום אחר; לונדון לא ישמע למי שאומר שכמו שמה נשמע זה בסדר, כך גם לקחת מקלחת.

טענה סתומה

חזרה במלמדה ללשון העברית, פרופ' משה בר-אשר (שלרעיונותיו הנאורים על קבורת תרבות ישראל התוודענו כבר בפרק הראשון) לא אוהב תרגומים מאנגלית. מסתבר שהוא נגד התופעה של תרגום מונח זר לתוך השפה. אם יורשה לי, זה תהליך מוכר שיוצר מה שמכונה תרגום שאילה או calque, כמו המילים טלוויזיה (מאנגלית/מיוונית) או שוק שחור (מאנגלית/מגרמנית) ברוב שפות העולם. רוב שפות העולם, בסדר, אבל אליבא דבר-אשר, "לקח החלטה" זה פסול כי מבנים לועזיים הם-הם הלעז האמיתי, לא רק מילים. "פעם 'עלו לארץ', היום 'עושים עלייה'." וזה, מספרים לנו, נורא.

כרגיל, הקטנונולוגים מפספסים את הטרייד-אוף שבדרך כלל נוצר במקרים כאלה; בר-אשר מתחלחל מכך שהביטוי "השאלה נשארה סתומה" הפך בהשפעת האנגלית ל"השאלה נשארה פתוחה". זה בגלל שהיום, שאלה סתומה היא שאלה מטומטמת, פרופ' בר-אשר. דוברי העברית הופכים את השפה שלך לעשירה יותר, לא לדלה יותר.

תבלע העברית את הלעז

"שליש מתכולת הרשת כתובה באנגלית" אומר לונדון. הנה בא פרופ' שיזף רפאלי, אדם שמבין דבר או שניים במרשתת. הטיעונים שלו בעניין הוויקיפדיה יפים, חוץ מזה שאין באמת בוויקיפדיה העברית יותר ערכים מאשר בוויקיפדיה הערבית (אולי כשהסריטו את הסדרה היו, אבל לא נראה לי). האם ניכוס מושגים זרים היא הוכחה למותה של השפה או לחיות שלה? רפאלי לא נופל בפח: זה שהשפה שואבת "מושגים של הדברים העדכניים מראה שהיא חיה … אני גאה בזה." לונדון בעצמו ממהר להגיד שלא צריך לפסול מושגים משפות זרות, כי אז לא היו לנו "לא גזוזטרה ולא מרפסת ולא מסדרון ולא פרוזדור ולא טנדו." המסקנה של לונדון: "לא במילים הלועזיות טמונה הסכנה, אלא בשינוי ההקשרים התרבותיים", אבל מיד אחר כך הוא רושף אש וגפרית על מנכ"ל הסניף המקומי של מיקרוסופט משום שהמילים שתלויות על הקיר בכניסה למשרדי החברה (integrity and honesty) נשמעות "כמו של האח הגדול". כי הן באנגלית, אני מניח.

ובכל זאת אני מסכים שעדיף שהשלט מעל למספרה של אפי גרוסי יהיה בעברית, מה שיוצר עוד סצינת סיום נאה (מהסוג בו מתמחה הסדרה הזו). אני גם שואב נחמה פורתא מהסיום של לונדון: "בעברית אומרים על כך, 'נחמא פורתא'. אבל בעצם בא הביטוי הזה מארמית. אולי זו התשובה. העברית תבלע את הלעז. ואולי לא."

Read Full Post »

לפני חמישה חודשים תהיתי בקול רם אם סודאני הוא שם כללי לפליטים אפריקאים. היום השלמתי פוסטים ישנים מהבלוג החשוב לסה פסה וגיליתי שעו"ד יונתן ברמן גם מתרשם כך (ההדגשה שלי):

אחד ממקורות המידע הטובים ביותר הוא חיילים ומג"בניקים, שלוקחים איתך טרמפ ומפטפטים את עצמם לדעת. הם מספרים לך מתי וכמה מבקשי מקלט חצו את הגבול, מתי הם השתתפו בנוהל "החזרה חמה" הבלתי חוקי, שבמסגרתו מוחזרים מבקשי מקלט למצרים (ומשם מגורשים בחזרה למדינות מוצאם, בהן הם חשופים לסכנת מוות). הם גם מספרים לך בגבורה איך הם צפו בחדרי התצפיתניות בצילומים של חיילים מצריים הורגים מבקשי מקלט על הגבול. "סודנים", החיילים קוראים להם. כולם סודנים. אריתראים סודנים, חוף-שנהבים סודנים, גנאים סודניים. כולם סודנים.

שאר הפוסט לא נוגע לשפה, אז אני לא יכול להמליץ עליו בתור סטודנט לבלשנות. אני יכול רק להמליץ עליו בתור בן-אדם.

[ובאותו עניין: מחר הוא יום המהגר הבינלאומי. הנה תוכניית האירועים בסינמטק תל-אביב, החל מהשעה 15:30]

Read Full Post »

יעל רגב, כותבת הבלוג "אפילו עז", מפריכה באלגנטיות בדיה נפוצה אודות השימוש במילה "נפטר", אשר אינה מתייחדת ליהודים בלבד.

פיתחו מילון. המילה "נפטר" על פי מילון אבן שושן פירושה: "1, השתחרר, נחלץ, סר מעליו החיוב. 2, נפרד, הלך מן-. 3, מת, נסתלק". בנוסף מופיעים הביטויים "נפטר מן העולם" ו"נפטר לגן עדן". שום מילה על עולם הכבד של מצוות ישראל.

מה שעוד מעניין בסיפור הזה, היא הקלות הרבה שבה הופרכה הטענה: יעל, במקום להסכין עם אמירות שכביכול עומדת מאחוריהן חוכמת אנשים מלומדה ולמעשה לא עומד מאחוריהן כלום, עשתה את המעשה הפשוט ביותר האפשרי ופתחה מילון. מרשים כמה שטויות אפשר לסנן באמצעות שיטות פעולה טריוויאליות כאלה.

Read Full Post »

מדי פעם זוכים דסק המוזיקה (המגניב) ודסק התרגום (הנמרץ) לשלב זרועות ולעסוק בשירים מתורגמים, אחד הנושאים האהובים עליהם. היום נוסיף לרשימה את השיר של להקת 'עוזי נבון ומכרים', היא לא שם. בניגוד לדוגמאות קודמות שהבאנו, זה דווקא לא תרגום מילולי ומטופש אלא תרגום אמיתי ומשועשע. גם טוב.

השיר עצמו הוא לא יותר מאשר גרסת כיסוי אנרגטית לשיר של הזומביז משנות השישים (שיר זכה לא מזמן לעדנה מחודשת בזכות העיבוד של מלקולם מקלארן בסרט 'להרוג את ביל').

אם אנחנו כבר מדברים על מוזיקה, ננצל את ההזדמנות לאחל מזל טוב ומוצאי חנוכה שמח לרבקה בורטמן, הסולנית של להקת My First Earthquake, אותה להקה ששרה על "חבר עם דוקטורט בדקדוק" ועל כמה קר בחנוכה. על הדרך נאחל גם חג מולד שמח לקוראינו הנוצרים.

[פוסטי חגים קודמים: חנוכה ביולי, רמדאן, ראש השנה, יום כיפור, חנוכה]

Read Full Post »

Older Posts »

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,371 שכבר עוקבים אחריו