שנה טובה מוויסלבה שימבורסקה (ומדגש קל)

לוח-שנה לשנת 1973

ולמה לא לכתוב משהו על לוח-השנה לתלייה על הקיר, עם הדפים לתלישה? הרי זה ממש ספר עבה, שכן אינו יכול להכיל פחות מ-365 דפים [...] הוא מחייב את המו"לים לדיוק מירבי, שכן אי-אפשר לדחות את פירסומו בשנה, שנה וחצי. מן המגיהים הוא תובע שלמות מקצועית, שכן כל שגיאה, ולו הזעירה ביותר, עלולה לשבש את הדעת. מפחיד לחשוב על שני ימי רביעי בשבוע אחד או על יומו של ג'ורג' הקדוש ביומו של יוסף הקדוש. לוח-השנה אינו ספר מחקר שאליו מצרפים באופן מסורתי errata – נספח תיקונים. גם לא ספר שירה שבו שגיאות ההגהה נתפסות כגחמת ההשראה. מכל זה עולה שיש לנו עניין עם קוריוז עריכתי. וזה עוד לא הכל. לוח-השנה נידון לחיסול הדרגתי באמצעות תלישת הדפים. מיליוני ספרים ישרדו אחרינו ובהם רבים שכתובים רע, חסרי-טעם ולא אקטואליים. לוח-השנה [...] תוכנן להיות בן-חלוף. בצניעותו הרבה הוא אפילו לא חולם שיקראו בו ברצינות, דף אחר דף, ורק ליתר ביטחון הוא מלא בטקסט מגוון. יש כאן מעט מהכל: ימי זיכרון שנופלים על יום מסוים, פזמונים, מכתמים, בדיחות (ברמת לוח-שנה כמובן!), מידע סטטיסטי, חידות, אזהרות מפני עישון ושיטות להדברת חרקים. ערבוביית חומרים נוראה, דיסוננסים איומים, רוממות ההיסטוריה בצד זוטות היומיום [...] אצלי הגיעו הדברים לידי כך שאני מגלה בו דמיון נסתר לסיפורי המעשה הגדולים בעולם, כאילו לוח-השנה הוא קרובו של האפוס, ילד מחוץ לנישואים… וכשיום אחד (יברכנו האל!) נתקלתי בקטע משיר קטן שלי, קיבלתי את העובדה בהשלמה נוגה. מצידו השני של הדף נדפס מתכון לעוגת גבינה וינאית: חצי קילו גבינה, כף של קמח תפוחי-אדמה, כוס סוכר, שש כפות חמאה, ארבע ביצים, תמצית וניל, צימוקים. אני מסיימת בצימוקים האלה ומאחלת לקוראי שנה טובה ומאושרת.

מתוך קריאת רשות מאת ויסלבה שימבורסקה. מפולנית: רפי וייכרט. (חרגול הוצאה לאור, 2005)

[ת' לבועז]