Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for ספטמבר, 2009

נישאים על גבי גלי ההדף מהטור הדטירמיניסטי של אפרת ירדאי, זה זמן טוב לספר על עוד ניסויים מרתקים של לרה בורודיצקי. בשביל זה אציג לקוראי הבלוג הנכבדים שתי תמונות של חפצים דוממים. משימתכם היא לתת שמות לחפץ מס' 1 ולחפץ מס' 2. סתם שמות פרטיים, כמו השם שלכם. אפשר בהחלט לכתוב את ההצעות שלכם בתגובות, אבל מי שמתבייש יכול להגיד בלב. עוד כמה ימים אספר בשביל מה זה היה טוב ומה אפשר ללמוד מזה על איך שהראש שלנו עובד.

1:

2:

banana0909 apple0909

Read Full Post »

סיפור קצר ליום כיפור מאת דיוויד צ'ס. בלשנים, תחשבו טוב טוב על מה שעשיתם!

אולי זה לא היה כל כך נורא, אם רק לא היינו המגע הראשוני אחד של השני. ציוויליזציות בתוליות שחופנות אחת את השנייה בחשיכה.

"סעמק, סעמק, סעמק", רטן הקטן מבין שני הגברים כש ראשו נח בין זרועותיו על השולחן השבור; דרך החלון המבוצר-חלקית הלכו וגברו הקולות מבחוץ.

"אם הם רצו להשמיד אותנו, למה הם לא שלחו פשוט טיל, או אסטרואיד, או צבא מזוין?"

הגבוה מבין השניים לקח לגימה נוספת מהבקבוק שבידו ובהה בחלו מבלי לראות דבר.

"זה אנחנו התחלנו, אתה יודע."

"ממזרים, ממזרים."

"כמעט והשמדנו אותם."

"היינו צריכים!"

"אלה היו הבלשנים," קולו היה מחוספס ואיטי, מנותק, כמעט חסר צליל, "שיצאו על ספינת החלל הראשונה. אנחנו לימדנו את הטנאת'ה מהי התאבדות."

"ממזרים." הקולות בחוץ נעו הצידה מעט, נחלשו טיפה.

"השפה שלהם היתה זרה לחלוטין. ללא פעולות חוזרות, זמני פועל משונים. בסופו של דבר הם למדו מספיק ממנה כדי לנסות לשאול אותם שאלות, בסופו של דבר הם שאלו אותם איך הם אומרים 'להתאבד'. לא היתה להם מילה לזה."

"בולשיט."

"לא היתה להם. לא היו להם פעולות חוזרות, ו'להיות' ו'להרוג' היו רעיונות כה שונים זה מזה שהם פשוט לא היו מסוגלים לדמיין איך הורגים את האיש שאתה הוא. עד ששאלנו את השאלה, והמשכנו לשאול עד שהם הבינו."

הוא לקח לגימה ארוכה נוספת, נשימה עמוקה, והצטמרר. האיש בשולחן הרים את ראשו לרגע על מנת לנגב את עיניו.

"זה כמעט והשמיד את הציוויליזציה שלהם. לא היו להם אלפי שנים של מנגנוני הגנה מפותחים כמו שלנו יש, את המוסדות החברתיים שמטרתם למנוע ממך להרוג את עצמך, את המבנים להתמודד עם זה.

הם התנסו.

הם מתו.

החברות שלהן התפוררו."

"לא מספיק, הן לא", מלמל הגבר הקטן יותר ונתן לראשו להיחבט חזרה בשולחן.

"הם נפלו כל כך מהר. הבלשנים שלנו חזרו בספינת החלל האחרונה שהם שלחו, יחד עם הקולגות הטנאת'ים האחרונים שנשארו. חצי מהצוות מת בדרך, אבל הם הגיעו לכאן."

"ממזרים."

"והבלשנים שלהם, אלה שנשארו בחיים, למדו בתורם את השפה שלנו ויום אחד הם ידעו מספיק בשביל לשאול, לשאול איך אנחנו אומרים…"

"לא, לא, לא, לא, לא," גנח הגבר השפוף מעל לשולחן במונוטוניות, בעוד פיצוץ נוסף פרח בחוץ ומקהלת קולות בקעה בצרחה מקוננת, מלאת פחד ואקסטזה בלתי נתפשת.

[המקור כאן]

Read Full Post »

וויליאם סאפייר, מבולטי הכותבים בעיתונות הפופולרית על שפה (טוּרוֹ On Language מתפרסם בניו יורק טיימס מאז שנת 1979), נפטר היום בגיל 79.

סאפייר שימש בעברו ככותב הנאומים של ריצ'רד ניקסון בתקופת נשיאותו, ובין שלל עיסוקיו אף היה פרשן פוליטי זוכה פרס פוליצר וזכה במדליית החירות הנשיאותית (ביוגרפיה מעט יותר ממצה ניתן למצוא בקישור החדשותי לעיל. סביר כי בימים הקרובים יתפרסמו ביוגרפיות והספדים מפורטים יותר, ואשתדל לקשרם מפוסט זה).

ראוי לציין כי טוריו של סאפייר עוררו לא מעט מחלוקת ולא מעט מהם הוציאו בלשנים מדעתם. לדוגמה, הבלוגר Mr. Verb תוקף אותו על שימוש שגוי במינוח, הבלוגר Language Hat פשוט תוקף אותו באופן כללי, והתייחסות מעט פחות חד צדדית אך עדיין ביקורתית ניתן למצוא אצל מארק ליברמן מ-Language Log.

Read Full Post »

קנו לעצמכם מתנה לחג, מתנה לחג, מתנה לחג. שני ספרים חדשים יצאו לאחרונה לאור, כל אחד מומלץ בתחומו.

  • orhim0909עורכים לחג מאת רינת סביר, הוצאת מודן. סביר אספה מתכונים של נשים חירשות, חילקה אותם לשערים לפי חגי ישראל, והכי חשוב – הוסיפה שלל הצעות לעיצובים יצירתיים של שולחן החג. אבל הכי הכי חשוב – בפתיחת כל פרק ישנם צילומים המדגימים איך להגיד מילים הקשורות לחג בשפת הסימנים הישראלית, למשל "חנוכה" או "מצה"! אמא שלי היא אמנית עיצוב שולחנות לארוחות אז היא אהבה את הספר, בעוד אני אהבתי את השימוש בשס"י ואת השם המחוכם. כך או כך, מספרים לנו שההכנסות ממכירת הספר הולכות למכון לקידום החירש. (דרך אגב, מה יש לספרי בישול ושמות מתחכמים? אפשר להמליץ גם על הספר "בישולי הדרך" ועל ספרי בישול עם שמות מתוחכמים פחות אבל משעשעים יותר, דוגמת "המון תפוחי אדמה" או "חצילים!")
  • hatav0909בלשנות עברית תיאורטית בעריכת גליה חטב, הוצאת מאגנס. את הספר הזה עוד לא זכיתי להחזיק בידיי אבל קראתי סקירה נהדרת של עידן לנדו עליו (האמת שהוא לא חדש במיוחד וגבי דנון כבר הזכיר אותו לפני חצי שנה). הספר עוסק בסוגיות דקדוקיות של העברית המודרנית. אל לנדו קישרנו כבר כמה פעמים – האיש יודע להסביר מה זו בלשנות מודרנית בצורה ברורה מאוד, אם רק תרצו לדעת. הספר נשמע מעניין מאוד והביקורת של לנדו שווה קריאה גם אם אתם לא מתכננים לקנות אותו בקרוב.

Read Full Post »

בפוסט הקודם, "האשימו את השפה", הזכרתי בחטף את העובדה שחנה ואנגלינה מ"מחוברות" מרבות להשתמש בכינויי גוף בצורת הזכר גם כאשר הן מתייחסות לקבוצה על טהרת המין הביולוגי הנשי, או לשמות עצם ממין נקבה. בשל קוצר זמן ובניגוד למנהגי לא הבאתי סימוכין לטענתי, אך עקב הדיון הער שהתנהל בתגובות בנושאים משיקים החלטתי להרים את הכפפה ולהביא מספר דוגמאות אותנטיות.

הדוגמאות כולן מבוססות על הפרקים שניתנים לצפייה ב-ynet:

"אנחנו הולכים להשתכר עד המוות, נכון סיוון?" (חנה פונה לאנגלינה [שמה העברי הוא "סיוון". זה הצליח לבלבל גם אותי. כיוון שאינני יודע כיצד היא מעדיפה להיקרא, אהיה עקבי ואשתמש ב'אנגלינה'], פרק 21, 12:15)

"אנחנו לא מבינים כלום, גם אם אנחנו מנסים לקרוא, אנחנו לא מבינים מה זה קשור" (אנגלינה, מתכוננת ביחד עם חנה לבגרות בתנ"ך, פרק 25, 14:19)

"אנחנו בדרך לאסיפת הורים. אנחנו מאחרים" (חנה מספרת עליה ועל אמהּ, פרק 25, 19:25)

"בראש שלי רצים עדיין מחשבות של 'מה קרה בינינו'?"  (אנגלינה, פרק 37, 21:02)

עוד שתי נקודות שראוי לציין בהקשר:

  1. הסצנה שבה חנה ואנגלינה לומדות לבגרות נפתחת בהצהרה "יש לנו מחר בגרות בתנ"ך ואנחנו לומדות יום לפני", כך שהצורה לא נמחקה לגמרי.
  2. יחסם של מתמללי התכנית לנטייה הזו איננו עקבי. לעיתים התמלול יציג את הנטייה הסטנדרטית בניגוד ברור למה שנאמר על המסך, אך לעיתים הוא זורם ביחד עם הדוברת.

הן חנה והן אנגלינה הן בנות להורים אשר היגרו לישראל בגיל מבוגר, אך דוברות עברית מגיל צעיר ושנים רבות: אנגלינה עלתה בגיל 4, לגבי חנה לא הצלחתי למצוא נתון אך סביר להניח שהוא דומה. שיחותיהן בסדרה אכן מתנהלות בשפה דבורה על מאפייניה המוכרים (שימוש בתחילית י' במקום ב-א' לציון גוף ראשון עתיד [קטנונולוגים, אל-נא תהפכו את התגובות למקום לקיטורים על תופעה זו], שילוב מילים באנגלית [עם העדפה מיוחדת ל-פאקינג/פאקר/פאק וכו']) ובין היתר, כך מסתבר, התנוונות של נטיית הפועל בגוף רבות; אך כמובן שאין בכך שום מסר אנטי-פמיניסטי, או הצהרה על עליונוּת כלשהי או ברירת-מחדליוּת כלשהי של המין הגברי.

Read Full Post »

[עדכון: הסקירה שלנו נמצאת כאן]

באוגוסט סיפרנו על העיתון החדש, The Jerusalem Post Lite, ואמרנו שנסקור אותו בקרוב באופן מקצועי. ובכן, אני שמח לומר שבאמת נסקור אותו בקרוב באופן מקצועי. אבל עד שגורמי המקצוע שלנו יפנו מזמנם עבורכם, הנה ההתרשמות הקצרה שלי.

בשבועון, כאמור, 32 עמודים. הכתבות בו מחולקות לשלוש דרגות קושי – בסיסי, בינוני ומתקדם – ובכל כתבה מסומנות בצבע מילים קשות. פירוש המילים הללו בעברית מופיע במילון קטן באותו העמוד. חלק מהעמודים הם בצבע וחלק בשחור-לבן, פרסומות יש כל כמה עמודים אבל במידה מועטה, וטווח הנושאים משביע רצון: מאקטואליה, דרך בתי כנסת באיזמיר ועד ספורט. אולי שווה לציין שהקו המערכתי של העיתון די דומה לזה של אחיו הגדול, כלומר כתבות האקטואליה נוקטות צד די בבירור. אני מעדיף לא לחוות דעה לגבי עד כמה העיתון טוב עבור לומדי שפה; את זה אשאיר למקצוענים, שבתקווה יתרמו ביקורת בקרוב.

את מחלקת המנויים של הג'רוזלם פוסט אפשר לתפוס בטלפון *2423. אם מישהו מעוניין בפרטים נוספים הוא מוזמן לכתוב את שאלתו בתגובה כאן ונדאג שהיא תעבור הלאה.

ועכשיו, שלל תמונות להנאתכם.

Read Full Post »

גנב רכב נמלט

משפט חולצה כמו בספר (נקווה שאחרים יהיו יותר משמחים):

ganav0909[ת' לארז]

Read Full Post »

Older Posts »

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,371 שכבר עוקבים אחריו