Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for יולי, 2009

שר הפנים, אלי ישי, ביטל/הקפיא את נוהל "חדרה-גדרה" שאוסר על עובדים זרים פליטים ומבקשי מקלט [צריך לדייק] לשהות במרכז הארץ (דרומית לחדרה וצפונית לגדרה). בוואלה! מצטטים את ישי כך (ההדגשה שלי):

אלי ישי התייחס בצהרים להחלטתו להקפיא את הנוהל ואמר כי "הנוהל יוצר ריכוזי שב"חים וסודנים בפריפריה כדוגמת ערד ואילת. לא נכון להותיר את ערי הפריפריה בצד הקשיים שלהם להתמודד גם עם בעיה זו ולכן ראוי שהקבינט יתכנס בהקדם לדון בבלימת התופעה".

שב"חים וסודאנים? מה יעשה מי שהוא במקרה גם וגם? או שאולי יש הפרדה מלאה בין הקבוצות? בעיקר אני תוהה: האם סודני הוא הפיליפיני החדש? אולי סודאני הוא מסתנן לא חוקי שצריך להשיב למצרים ב'החזרה חמה' ופיליפיני הוא עובד לגיטימי? חלק מאיתנו ודאי זוכרים את אותה חברת 'השמה' שפירסמה "מטפלות פיליפיניות מרומניה" במודעות על כביש החוף ובצומת רעננה דרום, כך שהמושג פיליפיני הפך מקביל למושג עובד זר/מטפל. אני לא מצליח למצוא תמונה, אבל אייל גרוס וחבריי למערכת מאשרים שאני לא הוזה. איך אתם קוראים לעובדים זרים? פיליפינים? סודאנים? תאילנדים? יש הבדל בין הקבוצות?

Read Full Post »

jespersen-banner2

[החלק הראשון נמצא כאן]

חו"ל

לאחר שסיים את התואר השני, יספרסן עלה על סירה לבריטניה עם חבר ושהה שם שנה אצל בלשנים שונים. הוא מספר איך חבר אנתרופולוג, אוגוסטוס קין, הזדעדע כשיספרסן הראה לו תעתיק פונטי של מילה באנגלית משום שהמבטא עשה רושם וולגרי. יספרסן טען שאשתו של קין עצמה מדברת כך וקין סירב בתוקף להאמין עד שיספרסן הוכיח לו באותות ובמופתים שאשתו אומרת את המילה הזו בדיוק כך. קין התחלחל ויספרסן מסכם את הטבע האנושי בצורה הבאה: "לא היתה זו הפעם הראשונה, וזו אינה עתידה להיות האחרונה, בא מצאתי שאנשים משכילים אינם מודעים לצורת הביטוי של אלה הקרובים להם ואף משלים את עצמם שצורה אותה ראו בתעתיק פונטי היא נחותה, למרות שהיא חלק משיחה מלומדת טבעית" (עמ' 63). למרות שקין לא היה בלשן, יספרסן נותן לו קרדיט על טיפ לכתיבה, במיוחד כתיבה בשפה זרה: "…לעולם לא לתקן את הסגנון של מה שכתבת. תחת זאת, לפני כתיבת המילה הראשונה במשפט, להרכיב את כל המשפט בראשך, כמו להתענג על כולו ולהרגיש אותו על קצה הלשון".

הלונדונים לא הרשימו אותו במיוחד, במיוחד הקהל הרעשני והמלוכלך בתיאטראות שהיה מוחא כפיים, צועק, שורק בוז וזורק אגרופים באוויר בהתאם למה שהשחקן אמר ולא בהתאם לכשרון המשחק שלו. בהקשר הזה אציין שבעוד אוהדי כדורגל אנגלי ידועים בתור חוליגנים (לא תמיד בצדק, אבל מילא), אוהדי הכדורגל הדני היו ידועים בתור 'רוליגנים', ההיפך הגמור. ובאמת, כשיספרסן שאל למה יש כל כך מעט סטודנטים בהרצאות הפונטיקה באוקספורד, הוא נענה שהן התנגשו עם משחקי הכדורגל. לגבי מימון השהות של יספרסן באנגליה במשך מעל לשנה, רחוק מעבודתו כקצרן בפרלמנט הדני וכמורה לצרפתית בבי"ס – הוא פשוט לווה כסף והצליח להחזיר את ההלוואות לאחר כמה וכמה שנים של עבודה.

אחרי ביקורים בלייפציג וברלין וחודשיים של הוללות בפריז (באמת! לפעמים המארחים שלו היו כל כך הוללים שהוא היה חייב לפרוש מהמסיבה ולהירגע בצד עם ספר של צ'וסר!), יספרסן חוזר לברלין כדי להתחיל לעבוד על הדוקטורט שלו בעידוד הקולגות בקופנהאגן. אלה מצידם רוצים שהוא כבר יהיה דוקטור של ממש כדי שאפשר יהיה למנות אותו למשרה, ויפה שעה אחת קודם.

המשך…

Read Full Post »

jespersen-banner2הקדמה

"ברם, מצאנו שפרק 17 על אורתוגרפיה דנית מסורבל מדי לתרגום, וכמו כן כמה מהשירים הפרטיים שנכללו, בעלי ערך ספרותי לא-קיים, נראו לא משביעי רצון בעליל במלבושם האנגלי. לכן החלטנו להדפיס אותם בדנית" (עמ' vii)

האנס אוטו הארי יספרסן – או בקיצור אוטו יספרסן – נחשב לאחד הבלשנים המשפיעים והאהובים בבלשנות המודרנית. לא בכדי יצא בלוגנו לעולם ב-16 ביולי: דסק ההיסטוריה של דּגש קל המליץ על התאריך הזה במיוחד משום שזהו יום הולדתו ה-149 של יספרסן, שנולד ב-1860. ברחבי העולם ודאי ייערכו בשנה הבאה שלל חגיגות לרגל יום ההולדת ה-150, אך כאן בדגש קל אנחנו מקפידים להיות עם האצבע על הדופק, ולכן מביאים לכם ספיישל מיוחד שנה שלמה לפני שהיספרמאניה סוחפת את העולם! לרגל המאורע החלטנו לסקור שניים מספריו: אחד מקצועי ואחד אישי. היום ומחר נציג כאן קטעים מחייו של יספרסן, כפי שהוא עצמו הציג אותם באוטוביוגרפיה שלו. לאחר מכן נעיף מבט על אחד מספרי הבלשנות האהובים עליי, סקירה תמציתית של תולדות האנגלית שיספרסן כתב בערוב ימיו.

התגודדו-נא סביבי, קינדער, ואספר לכם על החלקים המעניינים מהאוטוביוגרפיה של בלשן דני דגול אחד. נתמקד בשליש הראשון של האוטוביוגרפיה, עד שיספרסן מקבל קביעות באוניברסיטת קופנהאגן ומתחתן, מהסיבה הפשוטה שאני צריך להחזיר את הספר לספריה עוד מעט. אולי מתישהו בעתיד אני או מי מקוראינו ישלים את הההמשך; כפי שהזכרתי, בקרוב נסקור גם ספר מקצועי לטובת קוראינו שלא יודעים על מה כל המהומה.

המשך…

Read Full Post »

תחילה, העובדות הבלתי ניתנות להפרכה: המילה bumper באנגלית, פירושה "פגוש". המקור שלה ברור – הפגוש הוא אותו חלק ברכב המאפשר לו להיחבט קלות (to bump) ללא נזק לשלדה.

נמשיך: לפסי האטה קוראים באנגלית אמריקאית speed bump, ובאנגלית בריטית speed hump. בקצרה אומרים לרוב bump, כינוי שאפילו מקובל על גורמים רשמיים המתקינים שילוט ברחבי ארה"ב (עשיתי את החיפוש בשבילכם). גם כאן המקור ברור – פס האטה הוא בליטה (bump) בכביש.

כעת, במין פרץ מקוריות עז החליט הציבור הישראלי לכנות את פסי ההאטה בשם "במפר" (נכתב גם  "באמפר"). ספירות תוצאות בחיפושי גוגל הן מוטות (אולי יש מי שכותב "במפר" ומתכוון לפגוש) ולכן לא אפרסם את תוצאותיי, אבל מניסיוני האישי, אני לא מכיר אף אחד שאומר "במפ" ולא "במפר" כדי לתאר את ידידינו צהבהבי-החיצים. אני הקפדתי על הגייה נאמנה למקור, ואחרי כמה מאות מבטי עגל שנתלו בי החלטתי לוותר, ועד היום אני אומר רק "פסי האטה", "פסים", או "כוסאומו, מה זה היה?".

למה אני טוען שהעניין הזה הוא אנדמי לישראל? אמנם לא ערכתי חיפוש מקיף במילוני רכב, אבל האינטרנט מסייע גם כאן לעצלנים: בעמוד הויקיפדיה המוקדש לבליטות דנן, כמו בכל עמוד ויקי אחר, יש בתחתית הטור השמאלי רשימת השפות בהן קיים ערך עבור אותו אביזר תעבורתי. מעבר עכבר על כל השפות לא מעלה אפילו אחת בה מזוהה המחרוזת "bumper". הידד. (אם אתם בכל-זאת מכירים עוד שפה כזו אנא תקנו אותי – הרי גם בערך העברי מופיע רק השם העברי התקני)

ועכשיו, לספקולציות: למה בעברית יומיומית אומרים במפר? (לא שיש עם זה דבר-מה פגום, כמו שאמר פעם יהודי חכם)

  • פונוטקטיקה: הצרור [mp] קשה להגייה בסוף מילה עבור דוברי עברית, אז אלה חיפשו דרך להפריד את שני העיצורים להברות נפרדות (כמו ש-ramp הפך ל"רמפה"). במקרה הזה, "במפר" כמילה קיימת, ואפילו קשורה באותו שדה סמנטי של נהיגה, היוותה תחליף הולם.
  • מורפולוגיה ואטימולוגיה-עממית: bump היה יותר מוכר לדוברים שהתחילו את המנהג כפועל, ולא כשם עצם. לכן פס ההאטה נתפס כ"גורם לחבטות" ולא כ"בליטה", ומכאן דורש שם גזור-פועל, ולא שם פשוט.
  • סטטיסטיקה: המונח "פגוש" מופיע במספר רב של ביטויים באנגלית (תנועה איטית – bumper-to-bumper; מדבקת פגוש – bumper sticker (שבארץ לעולם לא תודבק לפגוש, אגב)), והפועל "להיחבט" מופיע בצורתו הפופולרית ביותר דווקא כ"במפר" (מכוניות מתנגשות – bumper cars). לכן השומע האקראי יכול להניח שהמילה bump כלל אינה קיימת בזכות עצמה, ושכל מונחי הרכב שמזכירים אותה נהֱגים bumper.
  • או כרגיל, שילוב של שלוש הסיבות לעיל (ועוד): המורפולוגיה הקלה על הפונטיקה, והצדיקה עצמה באמצעות סטטיסטיקה… או שדוברים שונים אימצו את הצורה המקובלת מסיבות שונות ומהר מאוד הצורה "במפר" חלחלה עד השתלטות.

כך או כך, בעידן אובמה חשוב לראות שלא תמיד ישראל נכנעת לתכתיבים האמריקאיים. הרי לכם דוגמה נוספת לתעוזה של העם היושב בציון, מאחז עברי-מודרני הקורא תיגר על ההגמוניה האנגלית-אמריקאית ומחזיר את הכחול-לבן דרך מפגעים שחורים-צהובים.

Read Full Post »

אמילי פין, בוגרת לימודי בלשנות באוניברסיטת ייל, במאמר בכותרת הנ"ל בניו-יורק טיימס (יתכן שתדרשו להירשם כדי לקרוא, במקרה כזה מומלץ להיעזר בשירותיו החינמיים של שירות הרשת BugMeNot שיספק לכם שם משתמש וסיסמה ללא צורך בהרשמה מייגעת).

Read Full Post »

Pater Furtivus

דסק הלטינית של הבלוג גילה לאחרונה שלחלק מסימני הניקוד שלנו יש, מסורתית, שמות מקצועיים בלטינית. כך למשל:

דגש קל – dagesh lene

דגש חזק – dagesh forte

אבל מה שתפס אותי באמת היה הפתח הגנוב: patah furtivum (פורטיבום = 'גנוב' בלטינית). יכול להיות שבלטינית זה נשמע יותר טוב? פורטיבום. פתח פורטיבום. נחמד מאוד.

בעודי מהרהר בזה ש'איתמר פורטיבום פורטיבוס' יכול להיות יופי של שם עט אם אי פעם אכתוב רומן, נזכרתי במילה pater ('אב') והבנתי שיהודה ברקן בעצם כבר גנב לי את הרעיון עם סדרת הסרטים שבכותרת.

Read Full Post »

עמית כותב לי:

במסגרת עבודתי בחנות הספרים, נתקלתי מספר פעמים בספרים (רובם ככולם מלפני קום המדינה) ששמם מכיל את המילה "ארדיכלות", ולא "אדריכלות". כמובן שהדבר הוביל לגיגול קצר ומצאתי את השרשור הזה, אבל ההסברים פה חלקיים, סותרים, לא ממצים ולא מצליחים להכריע ממה נבע שיכול העיצורים הפתאומי. יש לך כוח לקצת כיף אטימולוגי?

נתחיל אם כן את מסענו במכתב למערכת שפורסם בעיתון דבר ב-20 באוקטובר 1938 (אזהרה: כמו תמיד בקישור לארכיון העיתונות היהודית ההיסטורית, הדף בקישור משנה את גודל החלון. מומלץ לפתוח בחלון חדש), במדור "עִבְרִית כַּהֲלָכָה!":

במדור "עברית כהלכה" של ערב ראש השנה (23.9.1938) ניתנה תשובה כי מוטב להשתמש בּ אַרדִיכָל (ולא באדריכל) – כי מלה זו קל יותר להגות. לפי דעתי, רק אַרדִיכָל היא הצורה הנכונה. מקור מלה זו הוא באכדית "ארדו" – עבד (כמו בעברית: יורֵד, ירוּד) ו"כֹּל" – גדול כלומר עבד, אמן היודע לבנות בתים. [...]
יוֹם-טוֹב לוינסקי.

(את המדור המקורי לא הצלחתי למצוא על הרשת).
המילון החופשי "ויקימילון" מביא למילה אדריכל את האטימולוגיה: "צורת משנה מאוחרת של הצורה המקורית ארדיכל, מארמית אַרְדִּיכְלָא, מאכדית arad ekalli "בנאי" (מילולית: "עבד ההיכל")". נראה שמר לוינסקי נפל בכשל לוגי נפוץ אצל טהרני-שפה למיניהם, לפיו תמיד הצורה המוקדמת ביותר של מילה [או לחילופין, המשמעות המוקדמת ביותר של המילה] היא ורק היא הצורה [המשמעות] ה"נכונה", וכל האומר אחרת הרי הוא טועה.
וזאת, על אף שהצורה "אדריכל" איננה חדשה כלל וכלל, כפי שמצויין גם בויקימילון, ומופיע כבר בתלמוד הבבלי, מסכת בבא מציעא:

הבנאי חייב הבנאי שמסר לאדריכל אדריכל חייב ואם הניח אבן על הדימוס והזיקה כולן חייבין לשלם

כלומר, ניתן בנקל לראות ששתי הצורות קיימות כבר זמן רב, ולהפריך את ההשערה שיש כאן שיכול עיצורים "פתאומי" שהתרחש אי שם לפני קום המדינה. אך יחד עם זאת, נדמה כי בעשורים האחרונים הצורה "אדריכל" השתלטה לחלוטין על אחותה ושולטת ביד רמה. על מנת לקבל תחושה עד כמה, נשווה את מספר תוצאות החיפוש של המילים "אדריכל"/"ארדיכל" ו"אדריכלות"/"ארדיכלות" בשלושה מקורות: גוגל, גוגל ספרים וארכיון העיתונות היהודית ההיסטורית:

אדריכל ארדיכל יחס אד/אר
גוגל 25,400,000 406 62,561
גוגל ספרים 752 543 1.38
ארכיון העיתונות היהודית ההיסטורית 1000* 106 9.43

* הניחוש שלי הוא ש-1000 הוא המספר המקסימלי של תוצאות שמנגנון החיפוש (הפרימטיבי משהו) מחזיר.

אדריכלות ארדיכלות יחס אד/אר
גוגל 117,000,000 252 464,285
גוגל ספרים 713 146 4.88
ארכיון העיתונות היהודית ההיסטורית 226 23 9.82

התוצאות מדברות בעד עצמן. ניתן לראות כי ככל שמחפשים במקורות חדשים יותר, הניצחון של "אדריכל" נהיה יותר ויותר חד משמעי, כשהסיבות לכך עדיין נותרות עלומות, מבחינתי (אולי מי מהמגיבים יוכל להציע). אבל כך או כך, הדבר מציג באור מגוחך במיוחד את טענתו של המדור "עִבְרִית כַּהֲלָכָה!" בדבר "קלות ההגייה" של הצורה ארדיכל. כתמיד, הטהרנים משתמשים בנימוקים מצוצים מן האצבע על מנת להצדיק את העדפותיהם הסגנוניות ולהחיל משטר לשוני קפריזי על סביבתם.

בכל אופן, את הקרב הזה יום טוב לוינסקי כבר הפסיד. הצורה "ארדיכל" נמצאת כיום בשימוש זעוּם במיוחד, ונדיר למצוא מקורות מודרניים שמתשמשים בה.

Read Full Post »

Older Posts »

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,371 שכבר עוקבים אחריו